שער אהבת הבריות - חלק המוסר · ואהבת במשפחה
א. חיוב ואהבת לרעך כמוך הוא גם בבני משפחתו וקרוביו, באשתו ובילדיו, אחיו ואחיותיו וכדומה. וכאשר מבואר חיוב אהבת אשתו מן התורה בגמרא קידושין (דף מא ע"א) אמר רב יהודה אמר רב, אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר (ויקרא יט,יח) ואהבת לרעך כמוך. עד כאן. ומפורש שמצות ואהבת לרעך כמוך קיימת באשתו. וכן מבואר במסכת נדה (דף יז ע"א) שחייב אדם באהבת אשתו משום ואהבת לרעך כמוך. ובבראשית רבא (נח פרשה יג) כתוב שנתכנה אברהם רודף חסד, על שגמל חסד לשרה אשתו. והרי לנו שמצות חסד היא גם עם אשתו. וכן מצות חסד היא אף עם בניו, כמו שכתוב במדרש זוטא (שיר השירים פרשה א) לבאר שהחסד שעשה יוסף בביתו הוא שפרנס את אחיו. וכן כתב רבנו שלמה אבן גבירול בספרו תקון מדות הנפש (חלק ב שער א) בחיוב אהבת רעים וזה לשונו, וצריך שישתמש האדם במדה הזאת, רצוני לומר האהבה וכו' ובקרוביו כמו שנאמר ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט,יח), וישראל אהב את יוסף (בראשית לז,ג). עד כאן לשונו. והרי שחייב אדם לאהוב את בניו ואשתו משום ואהבת לרעך כמוך. וכן כתב בספר מעלות המדות (מעלה כג ד"ה ותאהבו) וזה לשונו, ותאהבו גם את נשיכם ובניכם ובנותיכם, כי עצמכם ובשרכם הם. וכן האריך בספר ארחות צדיקים (שער ה שער האהבה) בחיוב האהבה, וכיצד היא דרך אהבת בניו הנכונה. ובשלחן ערוך (יו"ד סי' רנא סעיף ג) נפסק שהזן את בניו היא מצות צדקה, וכאשר הארכנו בכל זה לעיל (חלק ההלכה סימן ב סעיף ב).