שער אהבת הבריות - חלק המוסר · העולם עומד על גמ''ח
יח. ומעתה מובן מדוע שנינו במשנה באבות (פ"א מ"ב) על שלשה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. שכן גמילות חסדים הוא דבר עיקרי עד מאוד בעבודת השם, ויסוד לבריאת העולם והדבקות בו יתעלה. והרשב"ץ בפירושו לאבות (שם) הוכיח שהעולם עומד על גמ"ח, שהרי סדום וחברותיה היו עובדים עבודה זרה, ועושין כל תועבת השם, ולא הקפיד הכתוב עליהם אלא על שלא היה בהם גמ"ח, כדכתיב (יחזקאל טז,מט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון, שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה. ולא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על החמס (בראשית ו,יא). והכתוב אומר עולם חסד יבנה (תהלים פט,ג) כי לא היה צורך להקדוש ברוך הוא לבראתו [את העולם] אלא מצד החסד לבני אדם. עד כאן לשונו.
ולאור כל האמור באים הדברים יחדיו עם הקדמת ספר נפש החיים מבן המחבר (ד"ה בכל דרכיו) שכתב וזה לשונו, היה רגיל להוכיח אותי [אביו, רבנו חיים מוואלזין] על שראה שאינני משתתף בצערא דאחריני. וכה היו דבריו אלי תמיד, שזה כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני, ככל אשר ימצא בכוחו לעשות. עד כאן לשונו. ולכאורה הדברים תמוהים וכי זה כל האדם רק להועיל לאחרים. ולאור האמור הדברים באים נפלא, שכן אחד מיסודות הדבקות בו יתעלה היא מדת החסד, שכן היא המדה היותר ניכרת לנו במדות השם, שמכחה קיים כל העולם, והיא כל סיבת בריאתו ועצם קיומו בכל עת ובכל שעה, והיא יסוד מוסד לכל עשייתנו אם ליטול למעננו או לתת לאחרים, וכאמור.