שער אהבת הבריות - חלק המוסר · גנב לא משליך ספרי קודש
מעשה בידידי שנפרץ ביתו וגנבו את ממונו, מיד הזמין משטרה והגיע חוקר אל ביתו. והנה הגנבים חפשו גם בין ספרי הקודש ומאחוריהם, שמא יש שם כסף או שוה כסף. אמר לו החוקר, דע לך, כי הגנבים שהיו בביתך, יהודים המה, ולא ערבים. ומנין לך שאל ידידי. ענהו החוקר, ראה כי כשהגנבים הוציאו את הספרים מהספריה הניחום על גבי השלחן, וזו ראיה גמורה שיהודים המה, לפי שגנב יהודי לעולם לא ישליך ספרי קודש על הרצפה, לא כן הגנבים הגוים שמשליכים את הספרים. ואלו הם הדברים האמורים, כי אפילו גנב רע ובליעל, יתכן שאם נפשפש במעשה הגניבה עצמו, נמצא דבר מה שיעורר אותנו לאוהבו ולקרבו, הנה מקפיד הוא שלא לאכול תרומה, ושלא לנהוג ביזיון בספרי קודש. רק צריך להתבונן להסתכל ולחפש בחורים ובסדקים במעלות אנשי ישראל הסובבים אותנו והאהבה בא תבא. [אולם באמת אין מצות אהבת גנב כי אם מצוה לשנאתו, וכאשר התבאר לעיל (סימן ב סעיף ח באורך), אך מדוגמא זו נקיש לעצם הענין.]