שער אהבת הבריות - חלק המוסר · אהבה אפילו בין רשעים מועילה
לב. את גודל מעלת אהבת הבריות ניתן ללמוד מהמדרש ויקרא רבה (פרשה כו סימן ב) דורו של דוד שמצינו בו תינוקות שלא טעמו טעם חטא, והיו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין. כיון שהיו בהם דוברי לשון הרע, זה דואג ואחיתופל. אבל דורו של אחאב, כולן עובדי עבודת כוכבים היו, ועל ידי שלא היו בהן דילטורין, היו יוצאין למלחמה ונוצחין. עד כאן. והדברים מופלאים עד מאוד, כי דור שכל כולו תורה, מכל מקום היות ואין אהבה ואחוה ביניהם, כיון שמצינו לשון הרע ביניהם, יוצאים למלחמה ונופלין. ומאידך דור של רשעים גמורים, דור שכמעט כולו עובדי עבודה זרה, כיון שלא היו דוברי לשון הרע ביניהם, יוצאין למלחמה ונוצחין. כה רמה וכה נשגבה אהבת הבריות. וכן כתב הר"ן בדרשותיו (דרוש א ד"ה וזה היה ענין) כי ראינו הכתובים כולם מישרים אל זה הדרך, עד שאמרו (ספרי על הכתוב במדבר ו,כו) אפילו עובדי עבודה זרה כל זמן שהשלום ביניהם, אין מדת הדין מתוחה כנגדם. והסמיכו זה אל הפסוק (הושע ד,יז) חבור עצבים אפרים הנח לו. עד כאן. וכן כתב בספר חסידים (סי' ריד) ואם ראית מדינה שעמי הארץ בה, ויש שם שלום ושובע, ואין מזיק להם מאומה, ואין בהם תורה. דע וכו' גמילות חסדים יש ביניהם, או אהבה יש ביניהם. עד כאן. ובמקור החסד שם ציין, שזהו כעין שאמרו בבראשית רבא (פל"ח אות ו) רבי אומר גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן, כיון ששלום ביניהם, שנאמר (הושע ד,יז) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה הוא אומר (הושע י), חלק לבם עתה יאשמו. הא למדת גדול השלום, ושנואה המחלוקת. עד כאן. וכן כתב בספר מנורת המאור (פרק יז ד"ה בשלשה מקומות) בשלשה מקומות ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה, ולא ויתר על המחלוקת וכו'. וכן כתב עוד (פרק יז ד"ה ובעון שנאת חנם). וכן כתב בספר כד הקמח (ערך שנאת חינם ד"ה שנאת חנם הוא חלוק) אין צריך לומר שמועיל התאחד הלב בעבודת השם יתברך, שאף בעבודה זרה מועיל, והוא שכתוב (הושע י,יז) חבור עצבים אפרים וגומר. כי אף על פי שהיה מן הראוי לטרדן מן העולם, מפני שהם עובדי עצבים, כיון שהם חבורה אחת, ודעת אחת, הנח לו. כלומר, אאריך אפי להם. עד כאן לשונו. וכן כתב בספר שמירת הלשון (שער הזכירה פרק ב דף ו ע"א).