שער אהבת הבריות - הלכה · לוותר על מקומו בביהמ''ד
טז. כשאזלו מקומות ישיבה זוגיים בבית המדרש, אדם הלומד יחידי, מחוייב לוותר על מקומו לצורך זוג שלומדים חברותא כדי שיוכלו לשבת יחדיו, וישב הוא במקום אחר פנוי בבית המדרש, ואפילו אם במקום הפנוי ילמד היחיד פחות טוב, מחוייב הוא בכך. ואולם כל זאת הוא כשאי אפשר להם ללכת ללמוד במקום אחר קרוב מאיזו סיבה, ולכן הם נקראים "נזקקים" לחסד. וכן אין הדברים אמורים במי שמעברו אל מקום ישיבה אחר יגרום לו להפסד גדול יותר מהצורך של חברותא זו ללמוד יחדיו כאן ועכשיו בבית המדרש. ועוד הדברים אמורים רק באופן עראי ולא בקביעות.
מקום בביהמ"ד
טז. היות ואין מקומות ישיבה זוגיים נוספים בבית המדרש, הרי שהחברותא שאין להם מקום ישיבה נחשבים זקוקים לחסד, וממילא חל על היחיד חיוב חסד. ואף אם תפגע איכות לימודו מחמת הישיבה במקום האחר, הרי שחייב הוא, משום שזו מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שלצורכה מצווה להפסיק לגמרי מלימודו, קל וחומר שמצווה אף לפגוע באיכות לימודו. אולם אם יש מקומות אחרים בבית המדרש, אלא שכאן נוח להם יותר לשבת, אינו חייב. כי הרי הוא כמותם וכנזכ"ל (סימן ג סעיף ד). ותלוי בשאר פרטי גמ"ח, כגון אם מפריע להם איזה דבר, ולו לא, ודבר זה מחשיבם זקוקים [כי לא כל הפרעה שיש להם הופכתם לזקוקים לחסד, רק כשנצרכים הם באמת לכך] הרי שמחוייב. אולם אם יכולים הם ללכת לבית מדרש אחר, הרי ששוב אינם נחשבים זקוקים. וכן על זה הדרך, ואי אפשר לפרט את הפרטים, כי אם את הכללים.
ואולם בקביעות אינו חייב והוא על פי המבואר לעיל (סימן ג סעיף יב) כי חסד בקביעות מפריע מכדי קיום צורך חיים סביר, ואינו נחשב בהשגת ידו, קחנו משם. וכשהפסדו יותר מהרווח של החברותא פטור על פי המבואר לעיל (סימן ג סעיף יא).