שער אהבת הבריות - הלכה · ''ואהבת'' חיוב תורה
א. נאמר בתורה (ויקרא יט,יח) ואהבת לרעך כמוך, ומכאן שמצות אהבת הבריות היא מצות עשה גמורה מן התורה, וכן היא הסכמת הראשונים והאחרונים ואין מי שחולק בזה.
ואהבת לרעך כמוך חיוב ד"ת
א. א. נאמר בפסוק (ויקרא יט,יח) לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך. וכן מנו כל מוני המצוות מצוה זו במניינם, וכמו שכתב כן הגאון רבי ירוחם פערלא בחיבורו הגדול על הרס"ג (ריש סימן יט). ואין מי שחולק על כך, שמצוה זו היא מצוה גמורה דבר תורה. ואע"פ שדבר זה יוצא מבואר מכל הראשונים והאחרונים אשר יבואו להלן במשך הסימן, מ"מ פטור בלא כלום אי אפשר, ועל כן נאסוף ונמנה חלקם.
נמנה במנין המצוות
הנה כן מנוה במנין המצוות הבה"ג (במנין מצוותיו שבריש ספרו סי' סו) הרס"ג (עשה יט) ובאזהרות רבי אליהו הזקן (עשה מא) כתב, רע לאהוב. וכן כתב באזהרות רבי יצחק אלברגלוני (סי' מט) דבוק אהבת רע. וכן באזהרות רבנו שלמה אבן גבירול (אות נז) כתב, ואהבת חברים. וכן הוא במאמר השכל (אות יד) ואהבת לרעך כמוך, וכ"כ הרמב"ם (בספר המצוות עשין רו,רז, ועוד לו שם שרש ב, ושרש ט, ובל"ת שב. ובמשנה תורה דעות פ"ו ה"ג, מתנות עניים פ"ח הלכה י, וברפי"ד מהלכות אבל). וכ"כ הסמ"ג (עשין ט, וע"ע סי' קסב) יראים (ס"ס ריח) ספר הבתים ספר המצוה (עשה רז) וכן הרשב"ץ באזהרות זוהר הרקיע (אות מה) כתב אהבת רעים וכ"כ החינוך (מצוה רמג, וע"ע מצוה רלח) סמ"ק (סימן ח, וע"ע סימן רמח). והש"ך בספרו פועל צדק (עשה צט) ובספר דבר המלך (מצוה ז) ובספר מצות השם (סי' רמד).
וכ"כ דואהבת הוי דבר תורה בספר חובות הלבבות (הקדמה ד"ה וכאשר וד"ה וכוונתי) ובשו"ת רש"י (סי' רמה) הרמב"ן בתורת האדם (שער המיחוש ד"ה ענין הסכה והלאה) ארחות חיים (דין כיבוד אב ואם אות ה) כל בו (סימן פב) ובשם הסמ"ק הנ"ל, וע"ע בריש ספר הרוקח (הלכות חסידות ד"ה קדש עצמך) וכ"כ בשו"ת הרשב"ש (ר"ס ט) ובארחות צדיקים (שער האהבה ד"ה ואהבת אביו) ומהרח"ו בשערי קדושה (ח"א שער ד ד"ה ואלו הם).
ב. והכי הוא במתני' דנדרים (דף סה ע"ב) דמי שהדיר את קרובו בהנאת נכסיו עובר אואהבת לרעך כמוך. וכן פסקו להאי מתני' עוד ראשונים, דכן הוא ברי"ף (דף כב ע"א מדפי הרי"ף) וברמב"ם (הלכות שבועות פ"ו הי"א) והרא"ש (נדרים פ"ט סימן ג) ובגליון הרי"ף שם כן הוא בנימוק"י, וברמב"ן, ובריטב"א, וכן הוא במאירי (נדרים סה ע"ב). [ולכאורה נראה דאואהבת עובר מיד בעת הנדר. לא מבעי לגירסת המאירי שם במשנה דגריס או שמא יעני, וכן מבואר בביאורו שם שבעת הנדר כבר עובר אלא תקום ולא תשנא, ונראה שכוונתו גם לואהבת. אלא אף לגירסת שאר ראשונים וכאשר הוא לפנינו במשנה, נראה דמה שאמרו במשנה שעובר רק אם יעני חברו ולא יפרנסו מחמת הנדר, היינו שבזה יעבור רק על וחי אחיך עמך, אך על לא תקום, ולא תשנא, ועל ואהבת, עובר מיד בעת הנדר. והכי מבואר בדברי הרמב"ם (הלכות שבועות פרק ו הלכה יא) בכותבו הלכה זו ו"זל, וכן זה שנשבעת שלא יהנה ישראל מנכסיך, למחר יצטרך זה, ותהיה עובר על וחי אחיך עמך, והחזקת בו, או פתוח תפתח, וכיוצא בהן. עכ"ל. והרי שהשמיט את מה שאמרו במשנה שעובר על לא תקום ועל לא תשנא ועל ואהבת, ונראה שהוא מן הטעם האמור, דכוונת המשנה שעובר עליהם כבר בעת הנדר. וכתבתי זאת לפום ריהטא וכחותה על גחלים.]
וכ"כ עוד ראשונים ואחרונים רבים אשר נאספו ובאו להלן.