שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
ת״ו ש״ל ב"ע דרוש
דרוש בשבח ויקר וגדולה' במעלת התנאים הגדולים לשים ולתהלה רמב"ה ורשב"י זיע"א ביומי דהלולא' וגם פזמונים בשבחם לאל נורא עלילה' מאת ידי"ן כריע כאח לי רא"ם הי"ו מסתרי תורה במיטב מלה ואגב איזה רמזים פשטיים מאתי אני הצעיר זעיר שם כליפה כהן מה בכ"ך לישנא קלילא וזה החלי להעתיק'' בעזר האל יומין עתיק ישמחו החכמים ויגילו הלומדים בכל עיר ומדינה יחד עשיר ואביון בתרי יומי יום ל"ג לעומר לילו כיומו שמחה של מצוה שמחה של תורה שעורכים מנורות יפות ומהודרות והולכים לבתי כנסיית בתוף וכנור נעים עם נבל בשירה וזמרה ושם מחלקים כל ספר הזוהר וזוהר חדש ותקונים וגם לומדים בספר הלולא רבא בשבחי התנא בכנופייא רבה עדה הדורה ונותנים צדקות ונדרים ונדבות וגם עושים סעודות אכילה ושתיה וכל הלילה שרים ישורו לאל הנורא גם לרבות יומא דהלולא יום פסח שני הלולא דרמב"ה זיע"א שלומדים בספר מאיר בת עין ומחלקים כל המשניות ולומדים אותם בנועם ושיח בשפה ברורה" ושרים ישירו עד אור הבוקר נודרים נדרים ונדבות לעלוי נשמתו הטהורה וכבר נהגו כל ישראל להתנדב לעלוי נשמתו בכל עת כל מי שיש לו צער וחולי כשאומר הריני מתנדב לעלוי נשמתו של רמב"ה אלהא דמאיר עניני שלש פעמים וניצול מאותה צרה וזה בדוק ומנוסה מכמה מעשיות נפלאים ונוראים שנעשו מאז וקדם עד היום הזה בזכות התנאים הגדולים האדירים הקדושים האלה אשר מלך הכבוד חפץ ביקרם ובזכותם ותפלתם בטלו כמה גזרות קשות שגזר ה' ב"ה. והנה יש לחקור למה באמת הצדיק שהוא אדם מחומר קורץ מבטל גזירת מלכות שמים ומי יבא אחרי המלך מלכו של עולם לבטל את אשר כבר עשהו ואפשר לתרץ עפ"י פשטן של דברים כי ידוע דהמלכות היא שורש הדינין ע"כ וזה סוד אדני אותיות דינ"א דינא דמלכות"א דינא וידוע דהצדיק הוא בעלה דמטרוניתא והבעל מבטל דברי אשתו לכן הצדיק מבטל הדינין וגזירות קשות ורעות שגוזרת מלכות שמים. ובז"י כו"ה צדיק מושל ביראת אלהים שהיא המל' אשתו ומבטל דבריה וזהו ג"כ כו"ה מי יבא אחרי המלך וכו' דהיי' מי שהוא שהוא הצדיק שנקרא מי יבא אחרי המלך לבטל את אשר כבר עשהו ואם אל סודו תדרוש אורו מראש אפשר לתרץ עוד במ"ש הרב בע"ח שער מ"ב מדרושי אבי"ע כי יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחינת אלהות נמשך ממדריגה אחרונה שבבורא הא"ס ב"ה כמו שתאמר מל' דמל' ואף שאינו כך רק לשכך את האוזן נאמר כן כי אין שם דמות וספירה ח"ו וזה הניצוץ נתלבש בכח ניצוץ אחד נברא מכח עוצם הארתו והיא נשמה דקה במאד מאד הנקראת יחידה והניצוץ הזה הנברא יחידה יש בו כל שורשי הי"ס בהעלם ודקות גדול שאי אפשר להיות לנאצלים דקות יותר ממנו ושני ניצוצות אלו הם נקראים תהו ובהו שהם בחינת כתר הכולל והיא הבחינה האמצעית נשמתא דכל חיי שבין הא"ס והנבראים שיש בה בחינת הא"ס ובחינת הנאצלים והנאצל הוא ארבע אותיות הויה והמציל הוא קוץ היוד שהם חמשה פרצופים ועל הניצוץ הזה נאמר בנים אתם לה' אלהיכם ויעל אלהים מעל אברהם בסוד האבות הם הם המרכבה אליו יתברך עוד כתב הרב דע"י שאדם מכניע צד הרע דכתנות עור עד שמזדכך לאור באמצעות התורה והמצות אז יאירו בו הנרנח"י והמוחין והצלם ויתלבש בו שם הויה הכולל מכתר דא"ק עד סוף העשיה ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך בסוד האבות הם המרכבה שהנרנח"י שלהם הם מרכבה לאלהות ואיתא באדרא זוטא וז"ל כד אשתכח זכאה עלאה בעלמא רחימא דקב"ה אפילו כד אתער צדק בלחודוי יכיל עלמא לאשתזבא בגיניה ולא מסתפי מן דינא וביאור הענין אם יש עוונות ח"ו אז יש יראה מז"א כי ז"א הוא שורשי הקלי' ויש יראה ממלכות שהיא שורש הדינין אבל ע"י הצדיקים ותורתם ויסודיהם וכ"ש בתפלתם לא מבעייא דליכא יראה מיניקת החיצונים אלא אדרבא מתמתקים דיני המלכות וכל הדינים שבמוחין דזעיר ע"י המשכת האורות כמ"ש הרב בע"ח שער י"ג שער א"א וז"ל הארה שלישית יוצאת מיסוד דעתיק אשר תוך מוחא סתימאה פנימיות מוחא דדעת דא"א ומאיר במצחא דא"א ויוצאת ויורדת עד מוחא דז"א ומאיר במצחא דיליה בפנים של המוחין בתוך המצח ואז מתבטלים כל הדינין שבמוחין דזעיר וממילא נדחים החיצונים וכל בעלי הדין ולית מאן דיפתח פטרא לאבאשא כמ"ש בזוה"ק לית קופטרא דטפשא באתר דרשב"י שכיח ע"כ לכן רשב"י ורמב"ה וכיוצא בהם יכולים לבטל כל הדינים שיש בזו"ן ע"י המשכת האורות כנז' ובזה יומתק מאד דרשת רז"ל על זה הפסוק אמר הקב"ה אני מושל באדם ומי מושל בי צדיק כי הקב"ה היינו ז"א והצדיק מבטל כל הדינין שבו (א"ה ואפשר לתת טעם למה צדיק מושל וכו' הוא ע"ד משל למלך שגזר על אחד לייסרו או להורגו ובא בנו או אהובו של מלך וחלה פני המלך בעבורו מיד המלך בעבור אהבת בנו או אהובו עושה רצונו ומוחל לו והנמשל מובן מאליו יען כי הקב"ה בעי ביקרא דצדיקייא יתיר מיקרא דיליה ובעבור אהבתם מוחל להם) וזהו ג"כ כו"ה אם עוונות תשמר יה לתת לאיש כדרכיו מי שהוא הצדיק יעמוד לבטל הדינין בתפלתו ע"י האורות שממשיך וזה שסיים כי עמך הסליחה למען תורא תורא אותיות אור"ת בעבור המשכת האורות מתבטלין הדינין ונמחלין העוונות. ובז"י מאמרן ז"ל בברכות אמר ר' ישמעאל פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי לה' יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני ואמרתי לו יהי רצון שיכבשו רחמיך את כעסיך וכו' ונעניע לי בראשו ע"כ והכוונה בזה כי באומרו ברכני רמז לו להתפלל לבטל הדינין שבז"א ע"י שימשיך לו אורות והמוחין דכל ברכה היינו המשכת המוחין כידוע ואמרתי לו יהי רצון שיכבשו רחמיך שהם המוחין את כעסיך שהם הדינין כמ"ש באדרא זוטא כד האי רצון אתגלייא ומתנהרין אנפוי דז"א כולא ברחמי אשתכח וכל דינין דלתתא אתטמרן ואתכפיין. ובז"י ג"כ מאמרן ז"ל אמר ר' ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי ועד עכשיו והוא כי ידוע דז"א נקרא עולם וזהו שאמר רשב"י יכול אני לפטור העולם שהוא ז"א מן הדין ע"י המשכת האורות וזהו ג"כ כו"ה למען שמך ה' היינו אורות ומוחין הנמשכים מנשמתא דכל חיי לז"א שהם שמו עי"ז מתבטלין הדינין וסלחת לעוני וזהו ג"כ כו"ה למען שמ"ך ה' תחייני יכו' והאבדת כל ציררי נפשי וכן כמה מקראי קודש וכן וכפר על חטאתינו למען שמ"ך צרה ויגון אמצא ובש"ם ה' אקרא אנא ה' מלטה נפשי סבוני כדבורים בש"ם ה' כי אמילם וזהו ג"כ כו"ה וקראתי בש"ם ה' לפני"ך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם וזהו ג"כ כו"ה ויחל משה שהוא ירמוז גם לצדיק הדור את פני ה' שבטל הדינין שבז"א פנים של זעם וזה ג"כ כו"ה ויקרא בשם ה' רמז שמשה המשיך אורות ומוחין לז"א ויעבור ה' שהוא ז"א על פניו שנתבטלו הדינין ממני עי"ז נושא עון ופשע וחטאה והבן כי קצרתי וזהו ג"כ הרמז וראו כל עמי הארץ כי ש"ם ה' נקרא עליך ויראו ממך שנדחים החיצונים ע"י המוחין ובא הרמז שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ר"ת שמעון יוד שם רמז לנשמתא דכל חיי הרמוזה בקוץ היוד המתלבשת בז"א שרשב"י מרכבה להם שנדחו כל הדינין מפניו וזהו ג"כ הרמז עיר וקדיש "מן שמיא נחית ר"ת שמעון שע"י זכותו הכרית לקלי' וכפית לכל בעלי הדין וזהו שסיים ואמר גודו אילנא וחבילוהי וכו' ובאסור די ברזל ונחש וגו' וזהו ג"כ מה שרמז רשב"י בתחלת ספר הזוהר בריש אורמנותא וגו' ברי"ש אותיות רשב"י הורמנותא וגו' שמדבר על סוד הצמצום ותחילת גלוי עולמות ע"י הבחינה אמצעית נשמתא דכל חיי שהוא מרכבה אליה וברשותה גילה כל סתרי תורה וזהו הרמז בראשית אותיות את רשב"י את רמז לתורה שהיא מאלף עד תיו כמ"ש בתיקונים דעילת על כל העילות יהב רשו לכל הוין ולכל שמאן ולכל כנויין לגלאה לון רזין טמירין גם רמז בראשית בתחלת הבריאה ברא אלהים מל' דמל' את שהיא הבחינה אמצעית הנקראת את שע"י נבראו השמים שכוללים כל דבר רוחני ואת הארץ שכוללת כל דבר גשמי ובלעדי זאת הבחינה אי אפשר לברא שם דבר והיא מלכות לגבי הא"ס וכתר לגבי הנבראים ואפשר דלזה פתחה התורה בבי"ת ובאה רבתי רמז לשני בחינות תהו ובהו שיש בבחינה הזאת שאין למעלה מהם בכל הנאצלים זולתי הא"ס ב"ה גם בית רמז לבהו שבערך הנאצלים אין למעלה ממנו זולתי התהו לרוב העלמי לא"ם נחשב ואפשר דמזה הטעם שינה תרגום אונקלוס שתרגם בראשית בקדמין ותרגו' הירושלמי תרגם בחכמתא דאונקלוס תרגם בקדמין רמז לשני קדמין תהו ובהו חשיב שור"ש המאציל עם הנאצל שהם בחינת האמצעית באמצעותם ברא אלהים וכו' והירושלמי תרגם בחכמתא רמז לבהו שהם חבת"ם כי תהו לא"ם נחשב ואפשר דזהו ג"כ כו"ה הכל היה מן העפר ודרשו רז"ל אפילו גלגל חמה והוא כי עפר כינוי למלכות של מעלה שממנה הכל וזהו ג"כ כו"ה כי ביה ה' צור עולמים ביה אותיות בהי' רמז למל' שנקראת ה' שהיא התהו ובית רמז לבהו ע"י יצר ה' עולמים וזהו מלכות"ך מלכו"ת כל עולמים רמז למל' דמל' ע"י כלל וברא עולמים וזהו ג"כ ומלכותו בכל משלה רמז למ' הנז' ואפשר דלזה נקראת השררה מלכות ולא שם אחר משם השררה דעל שם מלכות של מעלה שממנה נאצל הכל וזהו סוד כת"ר מלכו"ת כתר לערך הנבראים מלכות לגבי מעלה וזהו סוד אני שהיא רמז למלכות אותיות אין שהיא רמז לכתר לערך הנבראים וזהו ג"כ אני ה' ראשון אני מל' דמל' ה' ראשון רמז לבהו שהם חבת"ם וזהו ג"כ כו"ה אלה תולדות השמים והארץ ר"ת תהו השמים והארץ בהבראם ר"ת בהו גם דרשו בהבראם בה' בראם ובאה ה' זעירה ביום עשות ה' אלהים ר"ת אבי"ע ואמר עשות לשון עשיה ואמר ה' אלהים והבן כי קצרתי מאד וזהו ג"כ כו"ה שבטי יה עדות לישראל ודרשו רז"ל שם יה מעיד עליהם הראובני השמעוני והקשו ז"ל למה הקדים ה' ליו"ד הפך שם יה ולפי"ז ניחא יען דכל ישראל הם מרכבה לכל המציאות עד נשמתא דכל חיי שהיא מלכות בחינת ה' לגבי מעלה וכתר שהיא יוד לערך הנבראים לכן הקדים ה' ליוד ביושר כסדרן בערך שלמעלה מלמעלה למטה. ובז"י נעוץ כל ישראל בראשית שהם מרכבה לבראשית שהיא נשמתא דכל חיי שהיא הכתר הנקרא ראשית גם משה לעיני כל ישראל בראשית אותיות את רשב"י שהוא גלגולו ובחינתו של מרע"ה ושניהם מרכבה להבחינה אמצעית ואפשר דלזה נקרא משה איש האלהים שהוא מרכבה למל' שלמעלה. והואיל ואתא לידן ענין נעוץ של בראשית ראיתי להביא קצת רמזים אשר עשה 'משה לעיני ר"ת עלמא "משה לעיני "כל ישראל ר"ת כלים רמז שע"י הצמצום והבחינה אמצעית הרמוזה במלת בראשית כנז"ל נתגלו הכלים ונבראו העולמות א"נ כלים וס"ל בראשית לרמוז למש"ה זלה"ה כי התורה הוא אור הא"ס ואותיות התורה הם כלים לאור הא"ס המתפשט בהם גם רמז כלים וס"ל בית רמז לשני בחינות שיש לכלים פנימיות וחיצוניות גם רמז לשני בחינות אורות אור פנימי ואור מקיף שיש לכלים גם רמז לתורה שהיא כלולה מחסדים וגבורות מ"ע ומל"ת גם רמז לגדלות ראשון ושני שנמשכים ע"י למוד תורה גם בית יש בה שלש ואוין במלוי הם בגימ' ט"ל רמז למש"ה זלה"ה סוד התחיה תהיה ע"י טפין קדישין שבהם הטל יוד הא ואו בגמ' טל והם יורדין מן המוח ליסודו ומשם לארץ החיים המלכות ושם יקבלוהו נשמות ישראל העומדים שם ויחיו וזה מ"ש באדרא רבא טל דאנער מראשית היינו ראש הגויה עטרה דידיה ע"כ וזהו עד הים האחרון שהוא יום התחיה שתהיה ע"י הטל הרמוז בבית שגמ' טל ראשית רמז לראש הגויה גם ראשית רמז לז"א דכליל שית סטרין וזה יהיה ע"י התורה. ומה מתוק לחכי מ"ש ז"ל כל מי שיש בו טל תורה טל תורה שהוא ז"א מחייהו. א"נ במש"ה זלה"ה כי חטא אדה"ר הוא שהגדיל כתר דז"א קודם זמנו קודם שיכנסו בו מוחין דאבא וזה פגם גדול שגרם כמה פגמים והתקון לכל הפגמים הוא להמשיך כל ארבע מוחין דאבא שהם חב"ד וזה יהיה ע"י מלך המשיח כשיבוא במהרה בימינו ע"כ וזהו עד הים האחרון שהוא יום התחיה בבוא מלך המשיח שיתקן כל חטא אדה"ר וזה יהיה ע"י שימשיך כל ארבע מוחין דאבא וזה דס"ל בראשית היינו אבא כמ"ש בזוה"ק גם רמז ברא אלהים את ר"ת אבא בגמ' ארבעה רמז לארבע מוחי אבא. א"נ יובן עפ"י מש"ה זלה"ה כי חב"כ הם נקראים רישא והם הפנים ושם לא שייך חרטה בסוד כי לא אדם הוא להנחם דלא קאי בדוכתא דאקרי אדם לכן מרע"ה נאמר לו אל תוסף דבר אלי ע"ד מה תצעק אלי כמ"ש בזוה"ק אבל בחגת"ם שהוא גופא שייך חרטה דקאי בדוכתא דאקרי אדם ויכיל לאתחרטא לכן סמך מיתת מרע"ה ושמה לא תעבור לבראשית אותיות ראש בית והיינו מקום הראש שהם חב"ד דלא יכיל לאתחרטא ובז"י כמה מקראי קודש הנה נא נשאתי פני"ך לבלתי הפכי את העיר ישא ה' פני"ו אליך היינו בחינת הפנים ואז וישם לך שלום ושמתי אני את פנ"י והכרתי אותו יכשלו ויאבדו מפני"ך פנ"י ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם וכן כמה מקראי קודש:
א"נ כל ישראל בראשית שם רמז שחייבין כל ישראל במצות ק"ש הרמוזה במלת בראשית שהיא בגמ' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד והטעם שהתחילה החש"ב במצות ק"ש הוא עפ"י מש"ה זלה"ה דע"י מצות ק"ש גורם זווג דפנימיות דאו"א שהוא נעלם ועליון מאד וע"י זווג הנז' שנעשה בק"ש נמשכים המוחין לזו"ן וידוע דהמוחין דזו"ן באין מלובשי' תוך כל צלמי המוחין דכל הפרצופים שלמעלה עד עתיק דא"ק שבו מלובש קו אור הא"ס לכן לגודל מעלתה פתחה התורה בה וגם היא שורש האמונה במציאות ה' שהוא אחד יחיד הא"ס ב"ה שברא הכל ע"י הבחינה האמצעית נשמתא דכל חיי הרמוזה במלת בראשית כדלעיל ומזה הטעם עצמו התחילה התורה שבעפ"י במצות ק"ש וגם סיימה בפס' ה' עוז לעמו יתן שם רמז לנשמתא דכל חיי שהיא עוז ותוקף וחיות דכל המציאות כולם ה' יברך את עמו בשלום היינו המשכת המוחין דכל ברכה היא המשכת המוחין בשלום בגמ' הוי"ה אדנ"י יחוד זו"ן דע"י מצות האמונה במציאות ה' שהוא יחיד שכל ישראל חייבים בה לא יפסיק כלל ועיקר הנשמתא דכל חיי מכל המציאות (א"ה ואפ' לנעוץ במש"ה דע"י האמונה ומצות ק"ש תבא הגאולה וזהו עד הים האחרון שהוא תחה"מ שתהיה בב"א וזה בזכות האמונה וק"ש הרמוזים במלת בראשית ובז"י ג"כ נעוץ משנתינו ה' עוז לעמו יתן שהוא מלך המשיח שנקרא עוז ה' יברך את עמו בשלום בבוא הגאולה וזה יהיה בזכות ק"ש והאמונה):
א"נ יובן במה דאיתא בתיקונים בראשית ברית אש דא יעקב עוד איתא שם בראשית ברא שית דאינון שית סדרי משנה וידוע מכתבי האר"י זלה"ה דרבי עקיבה ורבינו הקדוש הם גלגול יעקב גם ידוע דמשה ויעקב הם סוד הת"ת משה מלגאו ויעקב מלבר ורבי מאיר הוא בחינת יסוד וגוף וברית חשבנן חד גם איתא דרשב"י הוא גלגול מרע"ה ובחינתו ואיתא להמפ' דר"ע הוא רבו של ר"מ ושל רשב"י ור"מ קבל מר"ע נוסח המשנה ומסרה לרבינו הקדוש ושניהם סדרו המשנה כפי קבלתם ורוחב שכלם ורשב"י קבל מרבו ר"ע סתרי תורה דכל יקר ראתה עינו זה ר"ע שהשיג שער החמשים מה שלא השיג שום נברא ע"כ וזהו משה לעיני כל ישראל רמז למרע"ה וישראל סבא שהוא יעקב סוד הת"ת בחינה אחת להם וס"ל בראשית אותיות את רשב"י רבי שתא שם רמז לרבינו הקדוש שחבר שש סדרי משנה ברא אלהים אותיות באהל מאיר באהל לשון נוגה כמו בהלו נרו עלי ראשי ששלש אלה רשב"י ור"מ ורבי' הקדוש קבלו תורתם מר"ע שהוא סוד יעקב ומשה רשב"י קבל סתרי תורה ור"מ ורבינו הקדוש קבלו פשטי התורה שהיא המשנה דכולם בחינה אחת להם לכן רביה"ק סדר משנתו של ר"מ נמצא דע"י מרע"ה תורה שבכתב וע"י ר"ע תורה שבעפ"י דכלהו אליבא דר"ע וזהו הרמז משה ישראל בראשית ברית אש ת"ת ויסוד וכן פתחה התורה שבעפ"י במאימתי שהיא בגמ' ראש וסיימה בשלום שהם כנוי לת"ת ויסוד במה שפתחה וסיימה תורה שבכתב פתחה וסיימה תורה שבעפ"י:
והנה סדר תורה שבעפ"י שהיא המשנה הוא זמ"ן נק"ט ואפשר לדרוש סמוכים סמך זרעים למועד רמז לזווג זו"ן שאינו תדירי כמו או"א דלא מתפרשין לעלמין אבל זו"ן הוא למועד ובעת זווגם נדחים הקלי' וזה דס"ל נשים מלשון ונשים עד נופח שהוא לשון חורבה ושממון לקלי' נזיקין ומה שנדחים החיצונים הוא ע"י קדשים רמז למוחי אבא דכל קודש בחכמה שע"י נדחים החיצונים ואז טהרות שנטהרים העולמות מן הקליפות ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. א"נ זרעים רמז לצדקה ולתורה שע"י נמשכים מוחין דאו"א והוי זווגא ואז נטהרים העולמות ובא לציון גואל בזכות המשנה והתורה והצדקה וזהו הרמז למען בגמ' קץ משיח תמצו רמז לתורה 'משנה צדקה ע"י והתענגתם מזיז כבודה זוז רמז לזיו ואור המוחין הנמשכים לכבו"ד היינו ז"א ה' רמז למלכות שהם זו"ן (א"ה אפשר לדרוש סמוכים עפ"י מש"ה ז"ל דכשאדם מכוין בברכות אז מתבררים ניצוה"ק שבאותו המאכל ועי"ז ירד השפע לעולם ומתבררים ניצוה"ק מדצ"ח למדבר וזה שסמך לברכות זרעים שע"י הברכות מצליחים הזרעים ואדם אוסף תבואתו ופריו בביתו ואז שרוי בשמחה ובשלום כמ"ש בגמ' כד משלים שערי מכדה תגרא בביתא ולכן בחג הסוכות שהוא זמן האסיף אומרים זמן שמחתינו כי ביתו מלא ברכת ה' וזה שסמך לזרעים מועד שע"י השפע שיש לו ימיו כימי מועד וכשאדם שרוי בשמחה צריך לשמח את אשתו כמ"ש ושמחת בחגך אתה וכו' וזה שסמך לו נשים וכשאדם שליו ושקט ושמח צריך שלא ימשך אחר התאוות ומאכלות המותרות וג"כ לא ימשך אחר תאוות הנשים דכמה רעות גורמים הנשים ע"ד אל תתן לנשים חיליך וכ"ש ז"ל השומע לעצת אשתו נופל בגיהנם וזה שסמך נזיקין אבל כשאדם מקדש במותר לו נקרא קדוש וזה שסמך לו קדשים וע"י קדושה בא לידי טהרה וזהו שסמך לו טהרות נמצא דע"י האדם יתברר הכל מן הדומם לצומח לחי למדבר שהוא האדם תכלית הכל ועיקר הכל הוא הזהרת סור מרע ועי"ז נטהר האדם ועשה טוב שהם התורה והמצוות ואז האדם מתעלה ממדרגת הנפש לנשמה לחיה ליחידה שזוכה לקדושה העליונה וזוכה למלבוש רוחני לשרת בקודש לפני מארי עלמא בסוד ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וזה שסיימה המשנה ה' עוז לעמו יתן ששורה הקדושה העליונה מאת ה' לעמו כי עוז ותוקף האדם הוא הקדושה העליונה השורה בנשמתו ועי"ז ה' יברך את עמו בשלום אותיות מלבוש שהוא המלבוש הרוחני ובזה ניחא מה שפתחה תש"ב ותורה שבעפ"י במצות ק"ש רק אקדמה פניך מש"ה חיד"א ז"ל דע"י ק"ש מבטל היצה"ר כי עון במלוי גימ' רמ"ח כמנין תיבות ק"ש וכל תיבה יש לה כח לדחות ולגרש הסע"א שבאותו אבר השייך לו ואם לא קרא ק"ש כל אבר יתמלא ברוח רעה ע"כ נמצא דע"י ק"ש נדחית כל הסט"א ממנו לגמרי שהוא סור מרע ואז תמצא הקדושה מקום לנוח בו וזוכה למלבוש רוחני:
א"נ אפ"ל למש"ה ז"ל דכל איש מישראל אינו מתחיל בשום לימוד אם הגיע זמן ק"ש עד שיברך ויקרא ק"ש דכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתם לכן התחיל תש"ב בבית שהיא ברכה וגם פתחה בק"ש הרמוזה במלת בראשית כדלעיל וכן תורה שבעפ"י התחילה בברכות ובראשה ק"ש. או לרמוז למ"ש במד' דיעקב ומשה בעת מיתתם פתחו ואמרו שמע ישראל ושניהם סיימו בברכה יעקב בירך השבטים ומשה בירך השבטים ולכן רבינו הקדוש התחיל במשנתו של רבי מאיר שהיא אליבא דר"ע בברכות ובראשה ק"ש וסיימה בברכה ה' יברך את עמו בשלום שהוא כלי המחזיק ברכה לישראל יען כי יעקב ומשה ור"מ ורבינו הקדוש בחינה אחת להם כמ"ש רא"ם הי"ו לדרכו בקודש א"נ עד הים האחרון שהוא תח"ה בזכות שש סדרי משנה וק"ש וזהו בראשית ברא שית סדרי משנה וק"ש כדלעיל או לרמוז למ"ש בתיקונים בראשית דא מ"ט שר הפנים ואיהו אור פניאל ואיהו רזיאל ואיהו אוריאל סליק לחושבן רמ"ח פקודין דאורייתא עוד איתא שם דרמ"ח תיבין דק"ש שקולין לרמ"ח מ"ע גם איתא בזוה"ק פסוק שמע ישראל איהו כללא דכל אורייתא וחשיב קוב"ה למכוין בה כאלו קיים אורייתא כילה לכן מכל הני מעלות פתחה ת"ש ושבעפ"י במצות ק"ש גם פתחה במ"ם וסימה במם רמז לשם "מאיר "מ"ט "משה שהם בחינה אחת וסיימה בשלום שגמי' אור פניאל שהוא מ"ט א"נ פתחה במ"ם רמז למש"ה כי יש ארבעי' מלח"ב להעניש הרשעים בגיהנם וע"י המשנה ניצול גם מ"ם רמז לר"מ שהוא דור ארבעי' למרע"ה נחזור לענין מש"ל שע"י שנודרים לעלוי נשמת רמבע"ה ניצולים מכל צרה וגם מצליחים בכל עסקיהם וזה הרמז וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה וכו' יעקב שהם ישראל כשהם בגלות וצער שנקראים בשם יעקב נדר לאמר אם יהיה אותיות הסמוכים הם מאיר כשנודרים לעלוי נשמתו אז אם ע"ד אם כסף תלוה שהיא ודאי שיהיה אלהים עמדי ושמרני מכל צרה וגם יתן לי הצלחה לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום בהשקט ובטח גם רמז אשר יאמר אותיות מאיר היום בהר ה' יראה ס"ת בגמ' נדר ע"ה וכמו שתרגם אנקלוס באתרא הדין יהון פלחין דרייא שמתפללים ונודרים לעלוי נשמתו גם רמז המלאך הגואל אותי מכל רע יברך ר"ת מאיר שהוא בחינת מ"ט ובחינת יעקב כמש"ל שע"י מ"ט נעשים נסים בזכות ר"מ גם רמז מאשר המנין מאימתי שמנה אותיות משנה גם מאשר שמנה לחמו והוא ר"ת שלום גם מאשר כמנין מאיר צור שם רמז לר"מ שהוא בא מאדום שנקראת צור שהוא מארי משנה המתחלת מאימתי ומסיימת בשלום ובזכותה תבוא הגאולה כדלעיל וזה דס"ל לישועתך קויתי ה' גם רמז אביר יעקב משם רועה אבן ר"ת מאיר גם ארור אביר יעקב אותיות רבי עקיבא משם רועה אותיות משה עמר כמנין מ"ט עה"ו שם רמז למ"ש רא"ם הי"ו לדרכו דיעקב ומשה ור"ע ור"מ ומ"ט הם בחינה אחת ובזכותם אל אביך ויעזרך ויברכך וכו' גם רמז משם רועה הם מאיר שמעון שהוא רשב"י ור"מ ע"ה שהם רועה ישראל בתורתם ובזכותם גם רמז אשר שמתי במצרים לא ס"ת מאיר שע"י זכותו ניצול מן המחלה ומתרפא אם הוא חולה גם רמז והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי ר"ת מאיר בזכותו אויביו נופלים תחתיו גם רמז כי נפש הבשר הדם הוא ואני ס"ת מאיר בזכות הדמים שהיא הצדקה שנותן בשר ודם לעלוי נשמתו מתכפר לו גם רמז לא תירא מהם אותיות הסמוכים הם מאיר בזכותו לא יירא מאויביו ויהיה ה' אלהיו עמו גם רמז הוא יעבור לפני העם הזה ס"ת מאיר שהוא היה פרנס הצבור בתורתו מאחרכים והנכרי אשר יבא ס"ת מאיר גם רמז אשר יבא מארץ רחוקה ר"ת מאיר גם רמז אשר לא מערי הגוים ס"ת מאיר רמז שבא מנירון קיסד. ובז"י כו"ה ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומר"ים ראשי אותיות הסמוכים ומרים ראשי הם מאיר בזכותו קולי אל ה' אקרא ויענני וזהו ג"כ לא אירא מרבבות אותיות הסמוכים אירא מרבבות הם מאיר בזכותו לא אירא מרבבות עם קומה ה' הושיעני אלהי וזהו ג"כ כו"ה אמרי האזינה ה' אמרי אותיות מאיר בזכותו הקשיבה לקול שועי וזהו ג"כ אלהים שמע תפלתי האזינה לאמר"י פי וזהו ג"כ אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא ס"ת מאיר וזהו ג"כ אך אלהים ימחץ ראש אויביו ר"ת מאיר וזהו ג"כ ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו מקולות מים רבים אדירים משברי ים בזכות ר"מ ניצול מגלי הים וזהו ג"כ מיד רשעים יצילם אור ר"ת מאיר ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך ר"ת מאיר ה' ישמור נו"ט שמעון מאיר בזכותם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם:
א"נ לעיני כל ישראל בראשית אפ' עפ"י מש"ה זלה"ה דכל עבודת ישראל בתפלה ותורה והמצות הוא לתקין לזו"ן דאצילות כי ישראל הם בנים לזו"ן כנז' וידוע דכל תפלות ישראל הם להא"ס ב"ה וכשנת' זו"ן הנז' ע"י התפלה והתורה והמצות אז מוכרח שנתקנים כל העולמות וכל הפרצופין שעליהם כי אי אפשר להמשיך המוחין אם לא שימשכו מוחין לכל הפרצופים שעליהם ואי אפשר להמשיכם אם לא יהיו מלובשים תוך כל צלמי המוחין וכל הפרצופים העלונים שעליהם עד עתיק דא"ק שבו והוי"ה ההיא שהוא הניצוץ והבחינה האמצעית ההיא ואז ההוי"ה ההיא שהיא הבחינה האמצעית המלובש במוחין דעתיק דא"ק נמשך ומתפשט תוך המוחין דכל הפרצופים שתחתיו מדרגה לדרגה עד סופה דכל דרגין שהוא תוך המוחין דזוז"ן ואז הזו"ן נקרא על שמה והיא נקראת על שם המן ואז יצדקו הכנוים האמורים בבחינה האמצעית גם בזו"ן אחר התלבשות בהם המוחין וכן הוא בנרנח"י הנמשכים אל הצדיקים מלובשים תוך כל מוחין דזו"ן ודי בזה למבין וזהו הרמז לעיני כל ישראל בראשית שכל עיני ישראל בתפלה הם להא"ם בי"ה שהוא ראשון לכל ראשון גם רמז לעיני כל ישראל שהם הצדיקים עיני העדה הם מרכבה לבראשית כמו רשב"י ור"מ וכיוצא וזהו סוד אלהא דמאי"ר ענני ובז"י מאמרן ז"ל א"ת ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח יען דהם מרכבה לאלהות ע"י הנרנח"י שלהם שהם מלובשים תוך המוחי"ן דזו"ן והבן וזהו ג"כ יראו את ה' קדושיו ליראה את ה' אלהיך ואהבת את ה' אלהיך את ה' האמרת היום ליראה את השם הנכבד את ה' אלהיך למען ילמד ליראת את ה' אלהיו את ה' אלהיך תירא למען תירא את ה' אלהיך וכן כמה מקראי קודש בתנ"ך שמורים לסוד הזה והבן כי קצרתי באופן דהבחינה האמצעית היא כת"ר לערך הנבראים והיא בחינת מלכות היא זעירא לגבי הא"ס ובז"י כו"ה ביני ובין בני ישראל אות הי"א לעולם שהיא הבחינה האמצעית ובלעדיה א"א לברא שום דבר וזהו ג"כ כו"ה כי הי"א חייך ואורך ימיך ועצת ה' הי"א תקום ובז"י מאמרן ז"ל אלמלא הי"א אבדתי עולמי וזהו ג"כ כו"ה מאת ה' היתה זאת הי"א נפלאת בעינינו זה היום עשה ה' נגילה אותיות ל"ג הני בגמ' אדנ"י שהיא שכינת עוזנו שיש לה שמחה בצדיק יסוד עולם רשב"י ורמבע"ה וכיוצא שהצדיק הוא בעלה דמטרוניתא ואשה יש לה שמחה בבעלה. יה"ר מלפני אל עליון שיעמוד לנו זכות ר"מ ורשב"י וכל צדיקי הדור לבטל מעלינו ומעל כל ישראל הדינים והמקטרגים ובזכות המשנה וזוה"ק יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצנו ויבנה בית מקדשינו ותפארתנו ויחזור כביכול ימינו ויכנס בירושלים של מטה ושל מעלה ויעמוד לוי בדוכנו. וישראל במעמדו וכהן יקריב את קרבנו וקובל לריח ניחוח לפני השם לרצונו אכיר"א.
ת"ו ש"ר ב"ע