אור ברסלב
שלום דוד חלק א ספר שלום דוד › מערכת הבית ע' בנים

שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה

ספר שלום דוד · מערכת הבית ע' בנים

מערכת האלף ע' אדם הראשון

א) בנים. הדר בחו"ל איקרי עבד והדר בא"י אקרי בן להקב"ה ילקוט ראובני ס' ראה דף קס"ה:

ובז"י מאמרם ז"ל הובא להנח"ק ז"ל ס' ואתחנן אמר הקב"ה למשה אני כתבתי עליך שחכם אתה ואתה רוצה ליכנס לא"י א"כ אין אני קוברך ע"כ בהקדים עוד דאיתא בזוה"ק ס' בהר סיני דמאן דאשתדל באורייתא אקרי בן לקוב"ה וכתבו התוס' בסנהדרין דהא דנטמא כביכול למשה משום דישראל נקראים בנים ע"כ ונודע שיש טעמים רבים שמהם לא נכנס מרע"ה לא"י והשתא א"ש דכשבקש משה ליכנס לארץ להיות בבחינת בן להקב"ה אז א"ל הקב"ה אינך צריך לזה דכבר כתבתי עליך שחכם אתה ומשתדל בתורה ומזה תקרא בן להקב"ה וא"ת שבעל תורה אינו נקרא בן א"כ אין אני קוברך בחו"ל מפני חשש טומאה וליכנס לארץ א"א מפני כמה טעמים הנאמרים ברז"ל:

ובזה יובן לענ"ד והפיצך ה' בכל העמים וכולי ועבדת שם אלהים אחרים וכולי וכן קרא בירמיה והטלתי אתכם מעל וכולי על הארץ אשר וכו' ועבדתם שם אלהים אחרים וכו' והדברים קשים להבין וע' ברש"י ז"ל ובזה א"ש בהקדים עוד משז"ל לבטל טע"ר דישראל נקראים בנים ולגבי בן ליכא טע"ר ע"כ וז"ש ועבדת שם וכו' ר"ל דכשילכו בגלות הם בבחינת עבדי' ואז יטעו ללכת אחרי ע"ז בטע"ר:

ובזה פי' תלמיד ותיק החכם ר"ך חדאד הי״ו כוונת קרא כי נכסף נכספתה לבית אביך וכו' וע' במ"ר ור"ל מאח"ר עלו"ת ללכת לבית אביך ושם תקרא בן ובטלה טע"ר א"כ למה גנבת את אלהי עכ"ד הי"ו (א"ה ובזה יפו' ושבתי בשלום אל בית אבי וכו' תלמידו על"ה ח"ח ס"ט):

ב) בנים קוה"ש השלים המנין וזה דווקא א"א דישראל יש להם דין בנים ולכן נהרגו הבכורות ונלוו גוים רבים בכור השבי והשפחה וכל בכור בהמה להודיע כי כלם נקראים בכורות וכן כל ישראל הדלים והפושעי' ועמי הארץ הם נקראו בכורו' ובכן יעלה קוה"ש להשלים הזמן דלכן נהרגו הבכירות כולם להורות שישראל כלם בכורות דכתיב בני בכורי ישראל ה' שמחת הרגל ז"ל דף ע"ג:

ובזה יובן קרא יצאו בני ישראל ממצרים ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר וכו' דהיינו דבני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה קוה"ז מטעם קוה"ש וכ"ת דילמא דין עבדים יש לנו ולא יועיל קוה"ש להשלים לזה אמר ומצרים וכו' כל בכור בכור השבי וכו' להורות דאף הפחותים שבהם נקראו בכורות וא"כ גם ישראל כולם בכורות ונהרגו הבכורו' לפי ששיעבדו בישראל שהם בנו בכורו הראית לדעת דישראל נקראו בנים למקום:

ובזה יובן קרא כי תצא למלחמה על אויבך וראית וכו' דהנה נודע דלגבי בן ליכא עפ"ר עוד בה דהשכינה עמנו ורוב וקרוב הלך אחר קרוב כמ"ש ז"ל וז"ש כי תצא למלחמה על אויבך שהם אוה"ע בויכוח טע"ר וראית באמת עם רב ממך לא תירא מהם דטענתם ליתא חדא כי ה' אלהיך עמך ורוב וקרוב קרוב עדיף ועוד המעלך מא"מ קוה"ז משום קוה"ש וש"מ שבנים אתם ולגבי בן ליכא טע"ר.

ג) בנים כשישראל מכונים בשם בנים אז י"ל דין בן סורר ומורה שתקנתו לרגום אותו באבנים ולכלותו אבל כשהם עבדים יש להם תקנה כמו שהר' עושה לעבדו כשמורד בו שאז דוחפו לחוץ כך ישראל הגלה אותם ה' כנף רננים דף קס"ב מזמור קכ"ג משם הזוה"ק:

ובזה יובן מאמרם ז"ל כיון שהגליתנו מארצנו בדין הוא שלא נשמור השבת ע"כ בהקדים עוד מ"ש ה' שמה"ר ז"ל דהשבת מדין בנים דאל"ך הא המשתמש בשש"מ ח"מ ע"כ וז"ש כיון שהגליתנו מארצנו כמו שעושה הרב לעבדו א"כ יש לנו דין עבדים וא"כ בדין הוא שלא נשמור השבת:

א"נ ויובן תשלום המאמר ובדין הוא שלא נשמור המצות ע"כ בהקדים עוד מ"ש השי"ע ז"ל בפ' מסעי דאם אנו כבנים בטלה טענת המודעא דחייב הבן לקיים מצות אביו ובפ' תזריע כתב דא"י מדין בנים דאל"כ הא קי"ל המזכה לעובר שאינו בנו לא קנה והבטחת הארץ היתה כדין זה דכתיב בכולם לזרעך נתתי את הארץ וע' במע' האלף אות ל"ח בד"ה א"נ טעמים אחרים ע"ש וזהו אומרם כיון שהגליתנו מארצנו ש"מ דהארץ אינה ראויה לנו משום דאין אנו כבנים והמזכה לעובר שאינו בנו לא קנה וא"כ בדין הוא שלא נשמור השבת דהמשתמש בשש"מ ח"מ ועוד לא נשמור המצות דאנוסים היינו בקבלת התורה ופרט שבת בפירוש משום דלדעתם יש איסור מדין המשתמש בשש"מ ושאר מצות רשות בידם:

ועפיה"א יובן לענ"ד מאמרם ז"ל ר' יוחנן אמר ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה אחריך נרצוה וריב"ל אמר ממה שנתת לנו ארעא טבתא דמתקריא משכנותא אחריך נרוצה ורבנן אמרין ממה שהשרית שכינתך כדכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אחריך נרוצה ע"כ בהקדים עוד דאיתא במ"ר ס' תרומה אתם בנים ואני אביכם עשו בית לאב שידור אצל בנו לכך נאמר ועשו לי וכו' ונודע ביטול טענת רובא דלגבי בן ליכא טע"ר ע"כ וזהו שאמרו ר"י וריב"ל דמכח א"י מוכח שאנו בנים למקום וא"כ אחריך נרוצה דלגבי בן ליכא טע"ר וג"כ בטלה טענת המודעא ורבנן אמרי ממה שהשרית שכינתך בינינו כדכתי' ועשו וכו' והוא מטע' בני' מזה אחריך נרוצה:

ד) בנים. אם ישראל במדריגת עבד אז אין נוטלים שכרם אלא לבסוף כי אז באים בתורת שכירות ושכירות א"מ אלא לבסוף משא"כ אם כבנים אז הם נוטלים תמיד בלי הפסק ה' בגדי אהרן ז"ל אשכנזי בפ' פינחס וע"ע לה' עיר דוד ז"ל בית המלך חדר ד' סי' קנ"ה:

ובזה יובן קרא והיה עקב תשמעון ס"ת הבן שלא תקשי איך אנו אוכלים בעוה"ז כדכתיב ואהבך וברכך וכו' והלא השכירות אינה משתלמת אלא לבסוף לזה בראש כל אמיר רמז ס"ת הבן לומר דאנו כבנים ומחויב כביכול לזון ולפרנס אותו כמ"ש הע"ד הנז' ואנו נוטלים תמיד בלי הפסק (א"ה ובז"י אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה ותקראו בנים לקוב"ה אז ונתתי גשמי' וכו' על"ה ח"ח ס"ט)

ה) ביזה ביזת מצרים היא מדין הענקה של עבד כדאיתא בספרי ומפני שעבד הבורח אין מעניקין לו כדאיתא בקידושין לכן אמר משה לפרעה לא נצא עד שתאמר הרי אתם ברשותכם הרי אתם בני חורין דלא הוו בורחים ה' פרשת דרכים ז"ל דרוש ה' דף י"ד:

ובזה אפ"ל מסרה והיה כי תלכון לא תלכון ריקם ובמנוסה לא תלכון ע"כ ע' להבעה"ט ז"ל והכוונה כאמור שלא תלכו ריקם אלא ברכוש גדול מדין הענקה ובתנאי שבמנוסה לא תלכון דהבורח אין מעניקין לו עד שיאמר פרעה הרי אתם ברשותכם.

ו) בריאה הקב"ה ברא השמים והעולם של מעלה בימינו והארץ ועוה"ז בשמאלו זהר פרשת שמות.

ואפשר שזה ירמוז הכתוב לב חכם לימינו וכו' ר"ל דהחכם אינו להוט אחרי עוה"ז רק אחרי עוה"ב שנברא בימינו ולב כסיל לשמאלו שרודף תמיד אחרי תענוגי עוה"ז שנברא בשמאלו של הקב"ה:

ז) בריאה בעשרה מאמרות נברא העולם דבראשית נמי מאמר הוא והא דלא כתיב ויאמר ככולהו משום דכל דיבור שיצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך ואילו כתיב ביום ראשון במקום בראשית ויאמר היו אומרים המינים שאותו מלאך היה מסייע בבריאת העולם ח"ו ה' בג"א תאומים ז"ל משם מהר"ם אלשיך ז"ל:

ובזה יובן לענ"ד מ"ר וז"ל בראשית ברא אלהים ר' תנחומא פתח כי גדול אתה ועושה נפלאו' אתה אלהים לבדך ע"כ דהוק"ל למה לא כתיב ויאמר ככולהו לזה תי' כי גדול וכולי לבדך שלא יאמרו המלאך סייע ח"ו:

ח) בהמ"ק איתא בבתרא המשיא אשה לבנו הגדול בביתו קנאו אבל אם הניח האב כלי תשמישו בבית לא גמר ומקני ליה והנה עוה"ז כינוהו רז"ל לבית כאומרם ארץ נבראת תחילה משל לבית והעליה בונה הבית ואח"ך העלייה וא"כ כיון שהשיא הקב"ה כלה נאה וחסודה היא התורה לבנו אלו ישראל דכתיב מורשה מאורסה הו"א דישראל קנו הארץ ולכן צוה לעשות משכן וכליו בבית שלא יקנו את הארץ וזה פי' מאמרם ז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד תורה צוה וכו' ה' מטה"מ ז"ל חלק ד' ע"ש באורך:

ובזה נמי יובן מאמרם ז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב וכו' גם מאמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר להם ויקחו לי תרומה ע"כ ומבוארים מאליהם:

תוכן העניינים

שלום דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה