שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
ספר שלום דוד · מע' הקו"ף ע' קין
א) קין והבל מחלוקתם דהבל הביא מבכרת צאנו לקרבן עצרת דבו ביום שנבראו הוציאו תולדות וא"כ שלא כדין הקריב הבכורות דקי"ל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין אכן אמרינן בתמורה אמר על הבכור ביציאת רובו ליהוי עולה בכור הוי או עולה הוי א"ל מאי תבע"ל דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ופשיטא דבכור הוי וזהו מחלוקתם שאפ' שהבל אמר על הבכור ביציאת רובו דהוי שלמים וסבר דשלמים הוי ולכן הקריבן לקרבן עצרת אף שהוא חובה אכן קין סבר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ובכור הוי ולכן הרג אותו דשלא כדין הקריב הבכורות ה' שמן ששון דף ב':
ובזה יובן לענ"ד מאמר תמוה אמר קין אתמול גרשת את אבא והיום אתה מגרשני הובא לה' הנז' בפ' בראשית בהקדים עוד מה דאיתה במד' דכיון שאכלה חוה אמרה אני אמות וישא אחרת ולכן פתתה לאדם לאכול ע"כ וז"ש אתמול גרשת את אבא על שאכל מעץ הדעת וק' והלא לא אכל אלא מפיתוי חוה וצ"ל דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וא"כ כדין הרגתי את אחי על שהקריב הבכורות לחובה דהגם שאמר עליהם ביציאת רובם דשלמים יהיו אין דבריו כלום והיום אתה מגרשני אתמהא:
ב) קין יחזקאל היה גילגול קין ולכן נקרא בן אדם והיה ברפיון ונתחזק כמ"ש האר"י ז"ל וזה פי' הכתוב ויהי דבר ה' אלי כלומר דבר הנוגע אלי כי קין הי"ל קנאה והרג את אחיו בקנאתו ונבואה זו קח לך עץ וכו' והיו לאחדים וכולי היא מדברת על האחדות והשלום ונוגעת אליו לתקן אשר עוות ה' נחל שורק ז"ל בהפטרת ויגש:
ובזה אתי שפיר דכתיב קח לך עץ אחד וכו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ וכו' דתיבות לך הם יתו"ר נפי"ש וכפיה"א א"ש שרמז לו שהדבר נוגע אליו וכאמור.
ג) קין והבל היו עסוקים בעקידה ותמן תנינן במס' זבחים נשפך הדם על הרצפה ואספו בכלי פסול דכתיב ולקח מדם הפר קרי ביה דם מהפר דווקא דס"ל גורעין ומוסיפין ודורשין אבל מאן דלא סבר גומו"ד סובר דאפי' אספו בכלי כשר והנה איתה במד' ויקם קין על הבל אחיו מלמד שהיה נתון תחתיו והכוונה כי הבל לא רצה לנחרו שישפך דמו על הארץ ודם הנשפך ואספו פסול דס"ל גומו"ד אבל קין ס"ל אין גומו"ד ונשפך על הרצפה כשר ולכן עשה להבל עקידה ושפך דמו של הבל על האדמה והנה עקידת יצחק היתה בשביל שלא נעקד הבל בקדושה ע"י קין שנשפך דמו ולכן נעקד יצחק בשנת ל"ז גי' הב"ל ה' כסף נבחר ז"ל בפ' וירא בשם המפרשים ז"ל:
ובדרך זה יובן לענ"ד מאמר תמוה אתה אמרת אל תשלח ידך אל הנער והחלפת אותו באיל אעברה נא וכו' ע"כ בהקדים עוד מ"ש ה' הנז' ז"ל דמרע"ה לא נכנס לארץ בהיות שהגיע זמן שררת יהושע וא"א לשני מלכים להשתמש בכתר אחד וילפינן זה מדכתיב ונתתם נחלתו לשארו דקרינן נחלת שארו לו דהבעל יורש את אשתו אבל היא אינה יורשת את בעלה ש"מ דא"א לב' מלכים להשתמש בכתר אחד ע"ש בפ' בשלח וזהו אומרו אתה וכו' והחלפת אותו באיל ויצחק ניצול א"כ ש"מ דעקידת הבל היתה כראוי דהאמת עם קין דנשפך כשר דאין גורעין ומו"ד וא"כ גם נחלתו לשארו היא ככתבה וא"כ אעברה נא דהגם שהגיע זמן שררת יהושע מ"מ אפ' לשני מלב"א ולזה היתה תשובתו יתברך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה בדב"ר בגי' יצחק כמשז"ל דהיינו אדרבא מיצחק ראיה שהרי לא ניצול אלא מפני שנשמתו נכנסה באיל ותיקן שפיר עקידת הבל וש"מ דהאמת עם הבל וע' לעיל במע' המים אות א' בד"ה ואל זה פונה באורך:
ואל זה סובב כוונת מאמרם ז"ל אמר לו הקב"ה למשה אתה מבקש ליכנס לא"י והלא הרגת את המצרי ע"כ הובא להמטה"מ ז"ל ח"ד דף מ"ד בהקדים עוד מ"ש הרב בג"א ז"ל בפרשת שמות דהמצרי היה גילגול קין ומשה גילגול הבל ואי אמרי' דקין חייב על הריגת הבל יפה עשה משה שהרגו ע"כ וזהו אומרו דמדהרגת המצרי מוכח דס"ל דהאמת עם הבל דנשפך פסול דגומו"ד ואתה מבקש ליכנס לארץ אתמהא הלא כיון דגומו"ד א"כ קרינן ונתתם נחלת שארו לו וא"א לב"מ להשתמש בכ"א וכבר הגיע שררתו של יהושע:
ודרך זו אלך לפ' מאמרם ז"ל הובא לה' מנחת שמואל ז"ל בפ' וילך וז"ל בשעת העקידה ביקש אברהם מהקב"ה שיתן לבניו יו"ד ימי תשובה ע"כ בהקדים עוד מ"ש הכ"ן ז"ל בפ' בשלח דאיתא במכילתא לא יטמא בעל בעמיו קרי ביה בעימו בזמן שעבירות בידו אבל אם עשה תשובה מטמא דגורעין היו"ד שאחר המים ומוסיפין אותה אחר העיי"ן ע"כ ולכן בשעת העקידה שפרחה נשמת יצחק באיל לתקן עקידת הבל שלא היתה כראוי ש"מ דגומו"ד ואם כן גם בעל בעמיו קרי ביה בעימו דגומו"ד וש"מ דהתשובה תועיל ולכן בקש עשי"ת:
ובזה יובן לענ"ד מאמרם ז"ל אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשובה הובא להע"ד ז"ל סי' רנ"ט בהקדים עוד מ"ש הוא ז"ל דמחלוקת קרח עם משה היא דקרח סבר אפ' לב' מלכים להשתמש בכ"א ולכן אמר העדה כלם קדושים ומדוע תתנשא אתה לבדך ומשה השיבו קחו לכם מחתות ופירש"י ז"ל א"ל משה בדרכי אוה"ע יש כומרים הרבה אנו אין לנו אלא ה' אחד ארון אחד כ"ג אחד וכו' דהיינו א"א לב' מלב"א ע"כ ולכן כשראה משה בקרח ועדתו שתופסים השיטה דאפ' לב' מלב"א וא"כ מוכח דלא דרשי גבי נחלתו לשארו נחלת שארו לו דסברי אין גוחו"ד וא"כ גבי בעמיו קרינן לה ככתבה ולעולם דהתשובה אין בה מועיל ולזה אל תקבלם בתשובה כשיטתם:
ובדרך זה יובן מאמרם ז"ל מה ראה קרח לחלוק עם משה פרה אדומה ראה ע"כ בהקדים עוד משז"ל דפרה לכפר על מעשה העגל ונודע דלא חטאו ישראל אלא להורות תשובה ע"כ וז"ש מה ראה קרח לתפוס השיטה דאין גומו"ד לזה אמר פרה אדומה ראה שהיא לכפר על מעשה העגל והוק"ל דלמה להו כפרה הלא כל כוונתם להורות תשובה ואין כאן עון וצ"ל דתשובה אין בה מועיל דאין גומו"ד לקרות בעימו ומזה חלק על משה:
ובזה יפורש מאמרם ז"ל אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא וכו' דהיינו אם אעברה נא אתה מבקש באמרך דאפ' לב' מלב"א דקרינן נחלתו לשארו ככתבה דאין גומו"ד א"כ גם תשובה אין בה מועיל דלא קרינן בעימו וא"כ בטל סלח נא וכו':
ואפ' שזה כוונת הגמ' ברב בשר רב לכם בני לוי ברב בשרוהו רב לך ע"כ דהיינו הוא ענה לקרח דא"א לב' מלב"א גם הוא מטוניה יהבו ליה וא"ל רב לך שהגיע שררת יהושע:
טוב ללכת בדרך זו לפרש מאמר תמוה בשעה שאמר הקב"ה למשה הן קרבו ימיך למות מיד אמר יחי ראובן ואל ימות ע"כ דהיינו כיון שנגזר על מרע"ה שלא יכנס לארץ דא"א וכו' א"כ ש"מ דגומו"ד א"כ התשובה יש בה מועיל דקרינן בעימו א"כ יחי ראובן שחזר בתשובה כמ"ש במ"ר אתה פתחת בתשובה וכו':
ובכן יובן מאמרם ז"ל שר מצרים היה תופס בשתי ידיו אילו של יצחק ושעיר עזים לקטרג על מכ"י ע"כ הבאתיו לעיל במע' העיין אות ו' ע"ש בהקדים עוד משז"ל דהשבטים דנו את יוסף כמורד במלכות יהודה דסברי א"א לב' מלכים להשתמש בכ"א ע"כ ולכן תפס אילו של יצחק ר"ל דמדניצול יצחק ולא נעקד לתקן עקידת הבל ש"מ דהאמת עם קין דנשפך כשר דאין גומו"ד וא"כ אפ' לב"מ לב"א ושלא כדין מכרו את אחיהם:
ובזה יפורש מד' ויגש אליו יהודה אין ויגש אלא קרבן המד"א ויגש פר החטאת הובא להכ"ן ז"ל בפ' ויגש ע"כ דכוונת יהודה לומר שאין חייבים על מכירת אחיהם דמורד במלכות דא"א לב"מ לבכ"א דגומוד"ו וראיה מקרבן דתנן נשפך על הרצפה פסול וע"ש בפי' הכ"ן ז"ל
ובזה יובן מד' והשב ישיב לנו את כל וכו' והשב זה יוסף ישיב זה עשו ע"כ הובא לה' פ' דרכים ז"ל דף נ"ט בהקדים עוד מ"ש הכ"ן ז"ל בפ' ויחי דאיתה במד' ועל חרבך וכולי על חרבך תחיה ופי' המ"ך ז"ל דהיינו שלא תרצח וכתבו המפ' ז"ל דהיינו גומו"ד שגורעין הוי"ו ומוסיפין אותה אחר העיין והוי עול דהיינו לשון הכנסה שיכניס חרבו לתוך נדנה ע"ש ובמ"ר פ' תולדות וז"ש והשב זה יוסף שיתפוס השיטה דאפ' לב"מ לבכ"א דאין גומו"ד ומזה נמי ישיב זה עשו שיתפוס כן השיטה והוי ועל חרבך תחיה ככתבה ומזה יבא לשפוך דם ואפ' שמזה שלח לו יעקב לחזור בתשובה כמש"ל במע' היו"ד אות מ"ח בד"ה ואל דהיינו שרמז לו שהתשובה יש בה מועיל דקרינן בעימו דגומו"ד וא"כ גם הוא לא ישפוך דם:
ובזה יובן מד' ילקוט ירמיה הובא לה' זר״ב ב' בפרשת וישלח וז"ל כשהקב"ה דן את עשו הרשע מהו עושה מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב ע"כ בהקדים עוד מ"ש הכ"ן ז"ל בפר' ויחי דיש ליעקב תי' על ב' אחיות בשביל שנקרא אל כדאיתה במד' ויקרא לו אל וכו' וזה דווקא אי אין גומו"ד דאז אפ' לב' מלב"א ולכן הותר לו ליקח ב' אחיות כמו למעלה שכולו אחדות ע"כ ולכן כשהקב"ה דן את עשו הרשע על שפיכות דמים דהאמת הוא גומו"ד וקרינן עול חרבך תחיה בא וישב לפני יעקב דא"כ גם יעקב חייב על ב' אחיות דגומו"ד ואז א"א להשתמש בכתר אחד ואינו יכול להדמות למעלה:
ובזה יובן מאמרם ז"ל בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף ע"כ דהיינו בקש לישב בשלוה ממאמר ועל חרבך תחיה דסבר דגומו"ד והוי עול חרבך ומזה קפץ עליו רגזו של יוסף דהשבטי' בראותם אביהם דתופס השיטה דגומו"ד א"כ קרינן נחלת שארו לו ומוכח דא"א לב' מלב"א ולזה מכרו את אחיהם:
ובזה יובן מאמר תמוה הובא להמטה"מ ז"ל ח"ד דף ל"ט כי ארד אל בני אבל שאלה אמר סבור הייתי שאני צדיק עכשיו אני רואה שאני רשע ע"כ דהיינו דממה שנענש יוסף על שמרד במלכות יהודה ש"מ דא"א לב' מלב"א וא"כ אני ח"ו רשע שאין לי תי' הנז' על שני אחיות ובזה יובן אומרם ז"ל כיון שנמכר יוסף אמר אוי לי שנשאתי ב' אחיות ע"כ הובא להע"ד ז"ל סי' שנ"ג:
ובזה יובן מד' כד אתקרע ימא דסוף נמסר איוב לשטן ע"כ במה שנודע דהים לא רצה ליקרע דעדיין לא נשלם הזמן דקוה"ש היה בעון מכ"י ונודע דאיוב הוא גילגול יעקב ונתייסר לתקן עון ב' אחיות כמ"ש ז"ל וז"ש כד אתקרע ימא דסוף ש"מ דהזמן נשלם בקוה"ש דאין צ' לכפר חטא מכ"י דכדין מכרוהו דא"א לב' מלב"א דגומו"ד וא"כ יש עון ביד יעקב שנשא ב' אחיות ולכן נמסר איוב לשטן וע' לעיל במע' הנון אות ג':
ד) קרח היה סבור שאהרן נפסל מהיות כ"ג מפני מעשה העגל כמ"ש בגמ' כהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש וכתב הרמב"ם שאם עשה ע"ז אפי' לא עבדה הוי כעבדה המטה"מ ז"ל ח"ד דף מ"ט ע"ב:
ובזה יפורש מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה ע"כ בהקדים עוד משז"ל דהעגל היה סיבה לקבלת התורה דבזה טען משה כלום ע"ז יש ביניכם הא לא"ה גם הם יאמרו דישראל נמי פסקה זוהמתן ואין להם ע"ז ע"כ וז"ש מה ראה קרח לחלוק מפני שנפסל אהרן בעשיית העגל הלא העגל הוא סיבה לקבלת התורה לזה אמר פרה אדומה ראה שבאה לקנח צואת בנה ומדהוצרך כפרה ש"מ דעכ"ז יש בידם עון ונפסל מכהונה:
ובזה יובן מאמרם ז"ל בשעה שא"ל הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך הרע לו למשה וכו' דהיינו הירע לו איך יהיה ראוי לכהונה אחר שעשה העגל א"ל תורה היתה שלי ונתתיה לך ור"ל דהעגל היה סיבה לקבלת התורה ומזה לא יפסל: