אור ברסלב
שלום דוד חלק א לבוש למס' ביצה

שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה

לבוש למס' ביצה

ליקוטי מס' קמא

מ' ע"א במתני' אין משקין ושוחטין דף וכו' הנה הראשונים הקדושים אשר בארץ נהגו להלביש המשנה האחרונה בדרך דרש ורמז ואענה אף אני חלקי לפרש המשנה הזאת אם ניחא קמי קב"ה והוא בהקדים מ"ש במס' ע"ז דף כ' אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות ופריך שם נימא פליגא דאבוה דשמואל דאמר אבוה דשמואל אמר לי מלאך המות אי לאו דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמה ומשני דילמא ההיא טיפה מחתכא להו לסימנים ע"כ והן עוד נביא מ"ש הרב מטעם המלך חלק ששי דף כ"א בעלי בתים צריכים שחיטה כבהמה בשתי סימנים כדי למרק החומר שלהם משא"כ הת"ח שאסיפתם מתרת אותם ע"כ והנה נודע מ"ש במדרש קהלת דעיר כנוי לגוף כדכתיב עיר קטנה וכו' ועוד נודע דאפר רמז לענוה כמו שכתב הרב חומת אנ"ך בפסוק כי קרוב אליך הדבר מא"ד דמאד ר"ת מרה אפר דם שהם רומזים למדת הענוה עש"ב ואיתה במסכת תענית למה נמשלה תורה למים וכו' לומר לך שהתורה אינה נוחה אלא במי שהוא עניו עיין שם וז"ש אין משקין ושוחטין ר"ל מלאך המות וגונדא דיליה לית ליה כח לשחוט באותה טיפה שיש בחרבו למי שהוא מדבר בדברי תורה וזהו את המדבריות שהם תלמידי חכמים העוסקים בכל ימיהם בדברי תורה דאין צריכים שחיטה בסימנים דאסיפתם מתרת אותם אבל משקין ושוחטים את הבייתות שמלה"מ וגונדא דיליה משקין אותה טיפה וממנה שוחטין לאותן בעלי בתים שאינם בעלי תורה שדומין לבהמה שצריכה שחיטה בשני סימנים כדי למרר החומר שלהם. והדר מפרש אלו הבייתות הלנות בעיר ר"ל מה שנעשו כן בלי תורה הוא מפני שהם לנות בעיר דכל עסקם ועניינם ומגמתם בענין הגוף שהם ממון ועבירות וגסות הרוח וכיוצא בזה לכן לא זכו לאורה דאי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא מדבריות הלנות באפר אתא לפרש איך ובמה זכו הת"ח האלה לאור תורה ואמר הלנות באפר דמסתכלים ועושים ענוה כדין ועפ"ז אפשר להבין כוונת גמרא למה לי למי' משקין ושוחטין מילתא אגב אורחיה קמ"ל דלשקי איניש בהמתו והדר לשחוט משום סרכ"א דמשכא דכוונתו להקשות כמו שהקשה גמרא דע"ז והכי קפריך למ"ל למימר משקין ושוחטין ר"ל דהא סתראי נינהו ואיך יתיישבו שני דברים הללו כאחד ומשני מלתא אגב אורחיה וכו' דלשקי איניש והדר לשחוט באותה טיפה שמשקה לו מחתכה סימנים כמו שמשני שם בגמ' וזהו מפני סירכא דמשכא שנסרך אחר יצר הרע ונמשך אחר החומר ואומרו לישקי איניש בהמתו ר"ל יצר הרע תחל הנק' איש כדכתיב ויעש לאיש והוא מלה"מ כדאיתה במסכת סוכה משקי אותה טיפה שבחרבו לבהמתו שהוא גוף אדם ובעלי בתים שאינם בעלי תורה והדר לישחוט ר"ל שמחתך הסימנים באותה הטיפה כי צריכים שחיטה כבהמה וכ"ז הוא משום סרכא דמשכא כנז' והוא כדי למרק החומר ולזככם.

א"נ בהקדים מ"ש הרב מטעם המלך חלק ו' דף ל"ח משם הרב מהר"שך ז"ל ע"כ לא תנחשו ולא תעוננו לא תנחשו שלא יכפור בה' ויכרע במודים כדי שלא יעשה שדרו נחש וזהו כוונת התנא עומדים צפופים ומשתחוים רווחים דין גרמא שלא הזיק נחש ועקרב בירושלים כיון שלא נעשה שדרו נחש להזיק כי לא נחש ממית אלא עון ולא תעוננו כלומר לא תעשו עין לס"מ כי סמא"ל אותיות לסמ"א כי הוא סומא והטעם שמקבל שוחד שעיר של יום הכיפורים בכל שנה וכתיב כי השוחד יעור ובעונותיהם של ישראל נבראו לו עינים וע"ז אמרו רז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה וכשעושה אדם עבירה אומר אין רואה ובשעת מיתתו בא לו מלאך המות כולו מלא עינים כמנין עבירות שעשה כל עין כנגד שהיה אומר בשעת עשייה מי רואני וע"ז אמר איוב לא תשורני עין רואי שהוא רואה אותי ואני איני רואה ואח"כ משבר את עיניו דרווח להו בהאי עלמא באתרא דלא צריך למחזי ותבר ליה לגזיזה וזהו לא תעננו כלומר לא תעשו עליכם הרבה עינים שיעידו עליכם כנגד כל עבירה עין שהיה חושב כי אין רואהו מראה לו ואומר עבירה פלונית עין זו הייתה רואה בך ע"כ ממוהר"שך ז"ל וג"מר אומר ה' מטה״מ ז"ל והיפך מזה הנותן צדקה בסתר כי הוא מורה שהקב"ה רואה צדקתו ולא חייש למראה עיני האנשים האלה ועי"ז הוא מסמא עיני ס"מ ע"כ ע"ש וה"ן עוד נביא מ"ש ה' אלף המגן על פסוק כי תקרב אל עיר דעיר כינוי ליצר הרע שהוא אויב ושונא לאדם ועיר לשון אויב כדכתיב והיה עריך ע"ש בפ' וכתבנו בלבוש הראשון דאפר רומז לענוה ונקדים עוד מ"ש רש"י ז"ל ורד"ק ז"ל על פסוק ויקבר בביתו במדבר במלאכים א' ב' דהכוונה שהיה יואב נדיב וביתו הפקר לעניים כמדבר שהוא הפקר לכל ע"ש והשתא א"ש אין משק"ין ושוחטין את המדבריות ר"ל אין מקשין בעת ששוחטין את המדבריות ר"ל שהם בעלי צדקה בסתר ועושים עצמם ונכסיהם כהפקר לעניים כמדבר שהוא הפקר לכל דאז עין של ס"מ נסמית ולא יצער לו כלל אבל משקין ושוחטין את הבייתות ר"ל מקש"ין עושה קושי לאדם בעת שחיטה למי שהוא בייתות שעושים בסתר דבית הוא לשון בפנים כדכתיב מבית ומחוץ לפי שעושה תאוותו בעבירות בסתר ואומר מי רואה אותי עי"ז נברא למלה״מ עין כנגד כל עבירה ותבר ליה לגזיזיה ומצערו צער גדול והדר מפרש ואלו הן הבייתות הלנות בעיר ר"ל דלא תימא מה שיאמר הבייתות ר"ל עושים מצוות וצדקות בסתר על זה אמר אינו כן אלא הלנות בעיר שכל לינתם ועסקם בעיר שהוא יצה"ר ור"ל שעושים רצון יצרם הרע ועושים עבירות בסתר וע"ז הוקשה להם מלה"מ ומ"ש מדבריות הלנות באפר יובן במ"ש הרב מיני מרקחת נר"ו פרק א' דאיתה באבות דר"ן פ"ז למוד ביתך ענוה שבזמן שאדם ענוותן ובני ביתו ענוים כשבא עני ועמד על פתחו של בע"הב ואמר להם אביכם יש בכאן יאמרו לו הן בא והכנס ואכול וכו' ובזמן שאין אדם עניו ובני ביתו קפדנים כשבא עני גוערים בו בנזיפה ע"כ וז"ש מדבריות ר"ל הלא המה בעלי צדקה שעושים נכסיהם הפקר לעניים כמדבר במה זכו לזה הוא מפני הלנות באפר שמסתכלים בשם אדם שהוא ר"ת אפר דם מרה ומזה ישפיל את עצמו ומזה כשבא עני בתוך ביתו מקבלו בסבר פנים יפות ועושה עמו צדקה כראוי אשריו ואשרי חלקו. או הכוונה בזה מדבריות הלנות באפר ר"ל זה שאמרו בעלי צדקה הרמוזים בתיבת מדבריות כנז' שהוא מסמא עיניו של יצה"ר וניצול מעונש שלו החזק זה דווקא אם נותן צדקה בסתר ולא יתגאה בצדקה שעושה להגיד לאדם ישרו וצדקתו לבני אדם לשבח את עצמו או יעשה צדקה בגלוי להתגאות ולהתייהר אלא עושה כל צדקותיו בסתר לשם שמים על דבר ענוה צדק וזהו הלנות באפר ר"ל שעושה מדת הענוה הרמוזה בתיבת אפר כנז"ל ולא יתגאה על צדקותיו אז הוא גורם סמיית עיני ס"מ באשר הוא לא חייש למראה עיני בני אדם להתפאר אלא עושה צדקה בסתר לשמו ית' דוקא בלי שום פנייה ובזה לא יגיע לו קושי וצער במיתתו ויהיה לו נחת רוח לנפשו:

א"נ בהקדים מ"ש הרב נחל קדומים ז"ל בפ' נח משם הרמ"ע ז"ל הגוים אין להם תשובה ויש שני טעמים ברז"ל א' בשביל שהגוים הם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול משא"כ ישראל שהם בנים למקום ב"ה ב' דבשלמא ישראל שנצטוינו תרי"ג מצות הן וענפיהן ושריגיהן ודקדוקיהן לא אפשר למיקם בהו ויאתה לנו התשובה כי האדם מתוך חומר קורץ ולא ניתנה התורה למלאכי השרת אמנם הגוים כי לא נצטוו אלא על ז' מצות הם יכולים לעמוד עליהם בקל ואין ראוי להם התשובה ע"כ וה"ן עוד נביא מ"ש הרב ספר חרדים ז"ל דף מ"ה מגיד דבריו ליעקב אבל לאו"הע אסור ללמד אפילו אות אחת מן התורה ועון גדול הוא וגוי העוסק בתורה חייב ועובר נמי משום ולפני עור לא תתן מכשול וכמ"ש בזוה"ק ע"ש ובספר פרי מגדים דף ל"ו ונקדים עוד מ"ש הרב ערכי הכנוים למוה"רר יחיאל היילפרין ז"ל אות ש' שחיטה התשובה דמיון שחיטה כדאיתה כל הזובח יצרו ומתודה ופיר"שי ז"ל לאחר שהסיתו לחטא הוא זבחו והרגו ושב בתשובה הרי תשובה ווידוי הוא שחיטה ליצה"ר וזה רמז המשנה הכל שוחטין ושחיטתן כשרה הכוונה הכל שוחטין כולנו בעלי תשובה כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ולכן נקראים בע"ת ושחיטתן כשרה ר"ל תשובתן רצויה ומקובלת כי אין דבר עומד בפני התשובה ע"כ וכתב עוד אות ע' עיר רמז עולם הבא ועו"הז עו"הז דומה לערי הפרזות שאין מוקפין חומה ועו"הב לערי מבצר ע"ש וכתב עוד אות א' אפר הם אוה"ע כי יהיו אפר כדכתיב במלאכי סי' ה' וכתב מורנו הרב הגדול ר' אברהם הכהן ז"ל בלבושיו למס' ביצה לפי דרכו השקאה רומז על לימוד התורה כמ"ש על דמשק אליעזר דולה ומשקה מתורת רבו ע"ש בכת"י וז"ש אין משקין ר"ל אין מלמדין דברי תורה וג"כ אין שוחטין לשון תשובה למדבריות שהם אוה"ע דהא איסורא איכא ללמדם תורה וג"כ תשובה שלהם אין בה מועיל כנז' אבל משקין מלמדין ד"ת וג"כ שוחטין שחוזרין בתשובה ומזכין לאחרים לחזור בתשובה זה לישראל הרמוזים בתיבת בית כנז' אלו הן הבייתות הלנות בעיר וכו' בא התנא להורות לנו ההפרש שיש בין ישראל לאוה"ע ואמר אלו הם הבייתות שהם רמז לישראל הם זוכות ולנות בעיר שהיא עו"הב כי עולם הבא היא לישראל וג"כ זוכים בשני עולמות עו"הז ועו"הב ומדבריות שהם אוה"ע הם לנות באפר כי יהיו אפר תחת כפות הצדיקים כנז"ל ואל זה נמשך לפרש גמ' למ"ל משקין ושוחטין וכו' הכוונה בא לתת טעם למה נקט תחלה משקין שהוא רמז על לימוד תורה ואח"כ שוחטין שהוא רמז על התשובה ואמר אורחא דמילתא נקט לישקי איניש בהמתו דהיינו ילמוד תורה וישביע עצמו וגופו מדברי תורה כי בהמה כנוי לגוף כדכתב ה' ערכי הכנוים אות ב' ע"ש והדר לישחוט את יצרו ושב בתשובה כי ע"י לימוד תורה יתעורר לחזור בתשובה כי אור תורה מחזירו למוטב ויתגבר על יצרו כמ"ש רז"ל בכמה דוכתי וזה שסיים משום סרכא דמשכא ר"ל משום שנסרך ונמשך אחר יצרו הרע קשה עליו לפרוש ולכן צריך שיקדים למוד התורה ובפרט בדברי מוסר וידע העונש החוטא כי רע ומר הוא וגדול שכר העושה מצות ובזה יתעורר לחזור בתשובה שלימה:

תוכן העניינים

שלום דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה