אור ברסלב
שלום דוד חלק א לבוש למס' בבא קמא

שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה

לבוש למס' בבא קמא

לבוש למס' סוכה

דף קיט ענ"א במתני' מוכין שהכובס מוציא וכו' יובן לענ"ד בהקדים מה שנודע מרז"ל כל מה שאדם נותן צדקה ממונו מתברך ומצליח בנכסיו כמ"ש בגמרא עשר בשביל שתתעשר משא"כ אם הוא קמצן לענין צדקה לעניים ולת"ח ומוציא את ממונו להבל וריק להנאת גופו דבר שאין בו פירות לעו"הב לנפשו אז ממונו מסתלק ממנו ונשאר אותו האיש ריקם ריקם שכן אמרו רז"ל בגמרא מלח ממון חסר וכמו שנודע מרז"ל על איש אחד שהיה לו שדה שהייתה מוציאה מאה כורין בכל שנה והיה מעשר ממנה יו"ד כירין ואחר זמן בנו חיסר ממעשר ונתחסר מן סך התבואה והיה הלוך וחסור במעשר והיה הלוך ונסוע מן התבואה עד שהפרש כור אחד ולא הוציאה אותה השנה כ"א יו"ד כורין ונצטער הרבה אמרו לו חביריו אתמול היית אתה ב"ה והקב"ה כהן ועתה הקב"ה נעשה ב"ה ואתה הוא הכהן ע"כ כמ"ש התוס' במס' תענית וכתב הרב חיד"א זלה"ה בכמה דוכתי ובריש מורה באצבע כשנותן צדקה יהרהר בתשובה תחילה ע"כ ומעתה יובן מוכין הם העניים מלשון כי ימוך אחיך שהכובס ר"ל שהוא בעל תשובה שכיבס ורחץ את עצמו מטמאות עונותיו על ידי הרהור תשובתו מוציא ר"ל יעשה היצאות מנכסיו לעניים אז הרי אלו שלו שנכסיו מתקיימין בידו ומתברכים ולא יחסר לו כלום יש מפזר ונוסף עוד אכן הסורק מוציא ר"ל אם הוא מוציא מעותיו בדברים שאין בהם מועיל לנשמה בג"ע והסורק הוא מלשון אילני סרק שאין עושין פירות כדפירש הרב בגדי אהרן ז"ל לפי דרכו בלבוש המשנה זו הרי אלו של ב"ה ר"ל ואבד העושר ההוא ממנו ומסלקו הקב"ה ממנו וזהו הרי אלו של ב"ה ר"ל של הקב"ה שנקרא ב"ה כמ"ש ז"ל וב"ה דוחק כמו שאירע באותו האיש הנז' ונקדים עוד מ"ש רז"ל בגמ' אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה ואמרו בגמ' ג"כ רבי פתח אוצרות תבואה בשנת בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא אבל עמי הארץ לא יכנסו וכתב ה' שמחת הרגל ז"ל הטעם לזה הוא מפני שרבי היה חושש שמא תכלה התבואה וישארו ת"ח בלי מחיה ומזון לזה לא היה נותן כ"א לבעלי תורה ולא לעמי הארץ אכן אם היה יודע שיספיק הממון לזה ולזה היה זן ומפרנס הכל בעלי תורה וע"ה ומזה הטעם הקב"ה דבידו הכל הוא נותן לחם ומזון לכל אדם בין ת"ח בין ע"ה ובזה וישב על הבא"ר כוונת נותן לחם לכ"ל בש"ר והטעם כי לעולם חסדו ואינו חושש שמא יכלה הממון ח"ו ע"ש בחי' שעל ברכת המזון והרב בגדי אהרן ז"ל פי' לפי דבריו ג' חוטין הם מקרא ומשנה וגמרא וקראם חוטים ע"ד מאז"ל כל שישנו במקרא ובמשנה וגמרא עליו הכתוב אומר והחוט המשולש וכו' עש"ב ומעתה לדרכנו יובן כובס ר"ל אותו בעל תשובה שטיהר וזיכך את עצמו ורצה לעשות צדקה לכפרת עוונותיו כמאמר הכתוב וחטאיך בצדקה פרוק א' הוא העצה היעוצה נוטל ג' חוטין ר"ל יעשה צדקה עם עמלי תורה שהם בעלי מקרא ומשנה וגמרא וכיוצא אם בעלי הגדה או בעלי קבלה אז ישא אותם ואת טרחם ויתן להם מזונם וחוקם וכל צרכם ויחזיק בידם והן שלו שלו דייקא ר"ל שהמעות חוזרים אליו ולא יגרע ממנו אכן יתר מכן ר"ל חוץ מאלו ר"ל שאינם בעלי תורה אלא הם ע"ה הרי אלו של ב"ה ירצה שהמה לא יצטרך אדם ליתן להם צדקה ולפרנסם אלא ישליך יהבם על השי"ת שנקרא ב"ה והוא יזון ויפרנס אותם כי לעולם חסדו ולא קצרה יד אל מלזון את הכל בין ת"ח וגם ע"ה אם היה שחור ע"ג הלבן ר"ל אם יש יכולת ביד אדם לזון את הכל בין ת"ח וגם ע"ה וזהו אם היה שחור ר"ל שיספיק לפרנס השחיר שהוא ע"ה ע"ד שאמרו רז"ל שחורה אני במעשה העגל וכו' על גבי הלבן הוא ת"ח שתלמודו מחוור בידו ירצה אחר שנתן לת"ח כל צרכו ונשאר ג"כ ליתן לע"ה אז נוטל את הכל ר"ל שאם יצטרך לפרנסם ג"כ וליתן להם צדקה ג"כ והן שלו הכוונה כאמור שממונו יתקיים בידו ויצליח בנכסיו.

או אפשר לפרש מה שאמרה משנתינו הרי אלו שלו שלו והן שלו הכוונה היא ע"פ מ"ש ה' מגן אבות דף כ"ט דעבירה אינה מכבה הצדקה אלא וצדקתו עומדת לעד וקיימת לזכות בה לעו"הב בג"ע ויתכן ג"כ דשלו יתפרש בשני אופנים הללו הרי אלו שלו דאינה הולכת לסט"א אותה הצדקה ע"י מעשה עבירה דאין עבירה מכבה אותה וג"כ ממונו שפיזר לעניים ושהחזיק לת"ת ושאמץ ברכי דרבנן דשלהי לא יחסר לו כלום אלא הכל ישוב לאיתנו הראשון ויצליח בנכסיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא ע"כ לענין הצדקה.

ולהבין כוונת החייט ששייר החוט צריך אני להקדים עוד מ"ש הרב משחת אהרן הנז' דף ב' כי מדור של גיהנם נקרא שאול ויש עבירות שנכנסים עליהם לשאול ואינם עולים וזהו מוריד שאול ויעל והנה מחסדי השי"ת כשרואה א' שעשה עונות שאם יכנס לשאול וכ"ש למדורות התחתונים שוב לא יעלה עושה עם אותו האיש חסד שהוא גמי' גלגול לתקן מעוותיו כדי שלא יאבד ראותו באותן המדורות ע"כ ועוד כתב שם דף י"ט בלבוש למס' חגיגה דלשאר בני אדם עושה עמהם הקב"ה חיסד של גלגול ג' פעמים חוץ מביאתו הראשונה אכן להצדיקים עושה חסד גי' גלגול לאלפים עש"ב. והנה מרז"ל דבכח מצותיו של אדם עושה לנפשו חלוקא דרבנן לבוש לנשמתו ובכן אם חיסר אדם מצוה אחת ממצות ה' צריך להתגלגל פעם אחרת להשלים והנה אמרו בגמרא כל שיש לו ציצית בבגדו ומזוזה וכו' הכל בחיזוק שלא יחטא שנא' והחוט המשולש וכו' הראת לדעת דהמצוה נקראת חוט והנה בעתה יובן שפיר החייט ר"ל האדם שישנו בעו"הז לסגל תורה ומצות כדי שיעשה לבוש לנשמתו שהיא חלוקא דרבנן אך הוא שייר חוט כדי לתפור בו ר"ל שחיסר איזה מצוה ונשאר בגדו קרוע אז צריך ומטלית שיסע ממקומי להתגלגל פעם אחרת כדי שיקנה השלימות כמו ויסעו תרגומו ונטלו ואם לא תיקן ג"כ עדין יחזור להתגלגל עד ג' פעמים כמאמר הכתוב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר וזהו ומטלית שהיא ג' וזה לשאר אינשי דעלמא אכן יש שגם על ג' ר"ל למעלה מג' שהוא לצדיקים שעושה עמהם חסד שהוא גלגול לאלפים וזה הכל הוא מחסדו יתברך כדי שלא יכנס לשאול ושוב לא יעלה ע"י עונותיו הוא עושה עמו חסד גדול להביאו בגלגול לתקן וזהו אומרו הרי אלו של בעל הבית זה הוא מחסדיו ורחמיו של ב"ה שהוא הקב"ה הנקרא ב"ה כאמור ע"כ לענין המצוות. ונקדים עוד מ"ש הרב חומ"ת אנ"ך ז"ל סדר תולדות שחקר חקירה איך אמרו רז"ל במקום א' דאין עבירה מכבה תורה ומצינו בכתבי האר"י זלה"ה דהרשע כל מה שלומד הכל הולך לסט"א כמאמר הכתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי אני סתר"אי נינהו וניחא ליה איהו ז"ל ליישב דיש חילוק דאם הוא כשעבר עבירות היה בדעתו להיות צדיק רק דיצריה אנסיה בשוגג או במזיד לעבור העבירות אבל הוא בדעתו היה רוצה להיות ירא שמים בענין זה אמרו ז"ל דאין עבירה מכבה תורה אבל כשעובר עבירה ופורק עול ודעתו להיות רשע אז הסט"א לוקח התורה שלומד ועליו כתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי עש"ב והנה נודע מ"ש ז"ל החרש והמסגר הם על בעלי תורה א"כ יובן מה שהחרש מוציא ר"ל מה שת"ח לומד ומוציא מפיו דברי תורה הוא שלו ר"ל דאין עבירה מכבה תורה ואין רשות לסט"א ליקח מלמודו כלל אלא הרי אלו שלו ואין זר אתו וזה דווקא מה שמוציא במע"צד נוטריקון במעשה צ'ד'יקים ר"ל כשהוא הולך ביראת השם כמעשיהם של צדיקים אז הם שלו דווקא אך אם ובכשיל שרודף אחר עבירות ופשעים שהם עצת יצ"הר הנקרא מכשול כידוע וגם העוונות המה מכשול לאדם והוא לומד אז לימודו הולך לסט"א וזה של בעל הבית הוא כינוי ליצה"ר הנק' ב"ה כמ"ש בגמרא דיצה"ר בתחילה נקרא הלך ולבסוף אורח ולבסוף נעשה ב"ה עיין במס' סוכה וכ"ת כיצד יתכן זה והלא אמרו אין עבירה מכבה תורה ולמה יאבד תורתו ויהי כמ'שיב שזה אמרתי כשהוא היה עושה אצל ב"ה ר"ל אם הוא פרק עולו יתברך ורצה להיות רשע ונכנס תחת מקור הסט"א הוא יצה"ר וגונדא דיליה הנקרא בעל הבית אז אף הנסרים רמז ללימוד התורה דנסר הוא לוח כדכתב בערוך ערך נסר ונודע דהתורה נקראת לוח כמו שדרשו רז"ל ע"פ הקוטפים מלוח עלי שיח ע"ע וזהו אומרו אף הנסרים דהיינו לימוד התורה הכל של ב"ה ר"ל שהולכת לסט"א הוא יצה"ר מאחר שנכנס תחתיו ופרק עול שמים והא דאמרן אין עבירה מכבה תורה זה דוקא כשהוא נושא עולו ית' והולך במעשה צדיקים רק דיצריה אנסיה ועבר איזה עבירה אז אין עבירה מכבה תורה ותורתו מתקיימת בידו והרי אלו שלו כאמור:

ומעתה יובן לענ"ד נעוץ סוף המשנה בתחילתה ארבע אבות נזיקין רק נקדים מ"ש חכמי מיסר ז"ל דבעין גילוח והשחתת הזקן ענוש יענש ע"י הפרים שיבאו שוורים ודורסין אותו לאחר מיתתו ע"כ וג"כ נודע עונש חיבוט הקבר שהוא קשה ומר וג"כ צער החשבון שעתיד אדם ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה על כל מעשיו אחת לאחת וגם נודע מרז"ל עונש גיהנם של אש ונודע דבור כינוי לקבר כמו שדרשו רז"ל והנה מעתה יובן הסמיכות אחר שהזהירה המשנה אותנו אם אדם הולך אחר עצות יצה"ר ופורק עולו יתברך שלימודו הולך לסט"א ועוד הוסיפה להורות לנו כמה מגיע לאדם עונשים קשים ומרים ומאה צ'ערים מכח עונותיו וזהו ארבע אבות נזיקין ר"ל יש ד' דינים קשים לאדם אחד השור הוא עונש למי שמגלח זקנו שבאים שוורים ודורסים בו ומצערים אותו צער גדול ועוד אחרת והבור הוא רמז לעונש חיבוט הקבר שהוא קשה מאד שחובטים אותו מלאכי חבלה כדי למרק ממנו הזוהמה שעשה בעונותיו ופשעיו ועוד צער אחר המבעה שהוא מלשון דיבור וביטוי בפה מלשון יביע אומר ירמוז על הדין והחשבון שמדבר בפיו וחשב עם קונו על כל פרט ופרט ועוד עונש אחר גדול הוא והמבער שתבער בו את הבערה של גיהנם אש אוכלה כל זה צריך לאדם לזכך את עצמו ולטהרו מחטאתו בעונשים הללו וא"כ מכ"ז צריך אדם לשמור עצמו מכל חטא כדי שינצל מדין קשה ויזכה לג"ע במקום נהרי דאפרסמונא דכיא:

ועפיה"א לעיל משם ה' משחת אהרן ז"ל דחסד גי' גילגול שעושה הקב"ה חסד עם אדם להביאו בגלגול לתקן אשר עיות כדי שלא יאבד במדור שאול ומזה יובן לענ"ד כי חסדך גדול וכו' דהיינו הגלגול הרמוז בחסד הוא גדול וחשוב מאד וכ"ת יותר טוב שיענש באותו עולם מצער הגילגול לזה אמר והצלת וכו' ר"ל שיש עבירות שיורד עליהם לשאול ולא יעלה א"כ הגילגול הוא טוב מאד השי"ת יזכנו לשמור מצותיו תמיד כל הימים אמן:

תסו חי' גמרא בע"ה הגדול והנורא. ואכתוב חי' שו"ת בעזרת מגן אבות:

תוכן העניינים

שלום דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה