פרק י''א - שכרו של השומר לשונו · מקבל שכר גם שלא היה לו חשק לדבר לשון הרע
וכתב שם עוד בשם המדרש: שעל כל רגע ורגע שחוסם פיו, זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער.
והנה למי שקשה לו לנצור את פיו ובכל זאת עשה מאמצים וקיים את ציוויו של האלוקים ולא דיבר לשון הרע. שהרי על מה הוא מקבל שכר? לא על כל החודש, לא על כל היום, אלא על כל רגע ורגע. ואפילו אם לא היתה לו הזדמנות לדבר, וגם אם לא עמדו ניסיונות בפניו, הרי הוא מקבל שכר על שתיקתו.
משל למה הדבר דומה? לאדם שמינוהו שומר על מקום פלוני והרי הוא יושב ושומר ומקבל שכר על השמירה. תאמר, הרי בכל העת שישב על משמרתו לא היה אפילו ניסיון גניבה אחד, אם כן למה יקבל שכרו? הרי שלא כך הדבר. אלא הוא את שכרו מקבל בכל מקרה, על ישיבתו.
כך האדם השומר פתחי פיו, מקבל שכר גם על אותן שעות בהן לא היה לו עם מי לדבר ולא נתקף בחשק לדבר לשון הרע. רק משום שקיבל על עצמו את חובת השמירה!.