אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י''א - שכרו של השומר לשונו › חטא הלשון נורא מאוד

שכרן של מצוות

פרק י''א - שכרו של השומר לשונו · חטא הלשון נורא מאוד

מה מוטל עלינו לתקן לאחר אסונות קשים

בהקדמה לספר ''כוכבי אור'', מהדורא תנינא, מובאת איגרת מהג''ר חיים ברלין זצ''ל, בה הוא מספר מה שאירע לאחר פטירת רבי יצחק בלאזר זצ''ל וזה לשונו:

והוא ציווה בצוואתו שלא להספידו כלל. ואמנם רוח הבריות היתה נוחה הימנו בפי כל חכמי העיר (ירושלים) ולומדיה, וגם בפי כל העם שהקיפוני כולם שלא להשמע לצוואתו, כמו שלא שמע ה''נודע ביהודה'' זצ''ל לצוואת ''הפני יהושע'' זצ''ל. אך הגאון מרא דאתרא הר''ש סלאנט החזיק בדבר ופסק, שלא לזוז מצוואתו.

ואנכי הייתי מפשר בזה והספדתיו הספד גדול בפניו. ואמרתי בהספדי, שהגם שציווה שלא להספידו, אמנם מצינו בתורה במותה של שרה אמנו, ''שהספד'' ''ובכי'' הם שני ענינים, כלשון הכתוב ''לספוד לשרה ולבכותה''. ובכי הוא על העדר והאבידה שהגיע לנו במיתתו, ומצוות הספד הוא על תלמיד חכם. נאמר בתורה על נדב ואביהוא בלשון: ''ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה''', ולא נאמר יספידו.

על כן אם ציווה המנוח שלא להספידו נשמע אליו בזה שלא לספר שבחו כלל, אולם על שלא נבכה על העדר לא ציווה כלל. ולאשר בחייו היה מעורר את העם למוסר ולבכי גם עלינו לקיים היום מצוות בכיה ולא הספד, והארכתי עוד בדברי מוסר עד שגעו כל העם בבכיה.

וזה היה ביום י''א מנחם אב. ויהי בליל שבת קדש שלאחריו סמוך לאור הבוקר, בא המנוח אצלי בחלום ואמר לי: ''יישר כח'' על שלא הגדת עלי שבח. ושאלתי ממנו ''מה נעשה בדינו בעולם ההוא''. ואמר לי שדין של מעלה חמור מאד שאי אפשר לשום אדם בעולם הזה לשער כלל. ''וביחוד מקפידים על דיבורים האסורים שנדברו שלא כהוגן''.

ושאלתי עוד, איך עלה בדינו, והשיבני, שכל ימות החול לא הניחו לבוא אלי בחלום ולתת לי ''יישר כח'' עד יום השבת, שנתנו לו מנוחה והניחוהו הראות אלי בחלום. יותר לא דבר מאומה ונעלם ממני, חלף הלך לו ולא ראיתיו עוד, והקיצותי וכו'.

חתן הגר''י בלאזר זצ''ל, הג''ר חזקיהו יוסף מישקובסקי זצ''ל הוסיף על דברי האיגרת הזאת, כי שמע בעל פה מהגר''ח ברלין זצ''ל שאחרי שאמרו לו בחלום, שדין של מעלה חמור מאד וכו' והוסיף ואמר:

''אמנם על תלמיד חכם יש הרבה מליצי יושר, אולם מקפידים מאד על חטא הלשון! עכ''ד.

תלמידי מו''ר הגר''א לאפיאן זצ''ל בישיבת ''כנסת חזקיהו'' זוכרים ברטט כיצד היה מו''ר זצ''ל מספר מעשה זה בהתרגשות שיצאה ממעמקי הלב ושואג כארי: ''אבל חטא הלשון נורא מאוד!!!'' וחוזר ואומר ''חטא הלשון נורא מאד!!!''

נורא מאד חטא הלשון.

אף אחד אינו בא להגן ולסנגר על החוטאים בחטא זה!!!

והיו הדברים מרטיטים את לב השומעים, והכל עמדו נפעמים לנוכח חרדת הדין ויראת החטא אשר השתקפו בהזדעזעותו הגדולה ובהתרגשותו הרבה של רבינו זצ''ל.

אכך, מה נורא הוא חטא הלשון. (ילקוט לקח טוב פרשת מצורע)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה