אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י' - שכרה של כבישת התאוה › המקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה

שכרן של מצוות

פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · המקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה

מעשה מדהים

ובכלל משמר החינוך הוא להרגיל את הנער מטל ילדותו, שלא יכניס לפיו מאכלים מכל הבא ליד, ללא הכשר יסודי, ולהמנע מההכשרים המפוקפקים, אשר בכל אלו מלבד האיסור שיש בהם עוד נוסף בהם שמטמטמים את לבו של אדם.

וכמו שכתב המסילת ישרים (בפרק י''א) שהם מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של הקב''ה מסתלקת ומתרחקת ממנו.

עוד כתב שם שיתבונן בזה שאיסורי המאכל הרי הם כמאכלים הארסיים. והנה אם יארע לו ספק קטן אם נכנס ארס לאוכל בודאי שלא יהא מיקל, ואם יקל בזה יהא נחשב לשוטה גמור וכמו כן איסור המאכלות שהוא ארס ממש ללב ולנפש אם כן מי איפוא יהיה המקל במקום חשש של איסור אם בעל שכל הוא, ועל דבר זה נאמר ''ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה'' עכ''ל.

ובפרט בארץ ישראל שמלבד החששות הרגילות של כשרות, עוד נוסף עליו איסור ''טבל'' שהוא עוון חמור, שיש בעיקרו מיתה בידי שמים ר''ל, וכידוע שאין הכל בקיאין כראוי, בהפרשת וחילול תרומות ומעשרות.

ומסופר על מרן הגרי''ז מבריסק זצ''ל שפעם אחת התקיימה בארץ ישראל אסיפת רבנים ועסקנים מכל העולם, והגיעו אורחים רבים לארץ ישראל, ומרן הגרי''ז התבטא אז לאחד הגדולים שאירגן את האסיפה ואמר לו: לשם מה הבאת כל כך הרבה אורחים לארץ להאכילם טבלים...

וכל המקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה. (לשכנו תדרשו ח''א עמוד רנ''ו)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה