פרק ט' - שכרו הגדול של תלמוד תורה · עיקר בריאת האדם
להלן נביא קטעים מתוך מכתבו של מרן הגר''י קניבסקי זצ''ל, המתפרסם בראש הספר ''עמלה של תורה'' וזו לשונו הטהורה:
הן מודעת זאת כי ''עיקר'' בריאת האדם וירידתו לעולם הזה השפל, הוא, בשביל ''יגיעת'' התורה, כמו שאמרו חז''ל על הפסוק ''כי אדם לעמל יולד'' (איוב ה') - איני יודע אם לעמל תורה, אם לעמל שיחה, כשהוא אומר ''לא ימוש ספר התורה זה מפיך'' (יהושע א') הוי אומר לעמל תורה נברא. (סנהדרין צ''ט ע''ב).
וכל ''קיום'' העולם הוא על ידי תלמידי חכמים, העוסקים בתורה, כמו שאמרו חז''ל (פסחים ס''ה) על הפסוק ''אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי''. ואמרו חז''ל (סנהדרין צ''ט) שמי ''שאינו מאמין'' בזה ואומר מאי אהנו לן רבנן, הרי הוא בכלל אפיקורס ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה ר''ל.
ואמרו חז''ל: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב''ה בעולמו ''אלא'' ד' אמות של הלכה בלבד (ברכות ח.) היינו ''שעיקר'' השראת השכינה בישראל, אינו אלא על ידי לימוד התורה.
כתיב ''כל חפציך לא ישוו בה'' ואמרו חז''ל בירושלמי ריש פאה: כל העולם ''כולו'' אינו שווה לדבר ''אחד'' מן התורה, ואפילו ''כל'' המצוות אינם שווין לדבר אחד מן התורה, היינו ששכרה כנגד כולן.
ומבואר במגילה (דף ט''ז) דגדול תלמוד תורה ''יותר'' מהצלת נפשות, ו''יותר'' מכיבוד אב ואם ו''יותר'' מבנין בית המקדש עיין שם. וגדול תלמוד תורה ''יותר'' מהקרבת קורבנות, כמו שאמרו חז''ל על דבית עלי ''בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בדברי תורה'' (ראש השנה דף י''ח.)
ו''אי אפשר'' בשום אופן לנצח את היצר הרע המתגבר ומתחדש בכל יום, ''אלא'' על ידי עסק התורה, כמו שאמרו חז''ל בבבא בתרא (דף ט''ז) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, ובקדושין (דף ל') אם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, אם אבן הוא נימוח. ע''ש.
ואינם זוכים לתחיית המתים ''אלא'' על ידי עסק התורה, ולגבי שאר עמא, מצאו חז''ל תקנה, על ידי שהם מחזיקים לומדי תורה (עיין כתובות דף קי''א) וכן אמרו (ברכות דף י''ז) נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו וכו' ונטרי לגברייהו. פירוש - שהן ''מסייעות'' ללימוד התורה דבניהן ובעליהן.
ושכר תלמוד תורה ''אין לשער'' אמרו חז''ל בברכות (דף ל''ד) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם, ''אבל'' תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה.
וכל ''קיום היהדות'' מימות עולם, הוא על פי השפעתם והדרכתם של גדולי התורה, משוש דור ודור, והם הרביצו תורה לעדרים, והרבו פעלים שלא תשתכח תורה מישראל.
וחסד ה' יתברך גבר עלינו שלא פסקו ''מעולם'' ישיבות, וקבוצות לומדי תורה ושוחריה והוגיה, בהדרכת ''אדירי התורה'' שבכל דור ודור''. (ילקוט לקח טוב חלק ד' עמוד קע''ה)