פרק ט' - שכרו הגדול של תלמוד תורה · חצי שעה של לימוד תורה
במדרש ויקרא רבה (ל. א.) שבפטירת רבי יוחנן היה דורו קורא עליו את המקרא ''אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה'' שאהב רבי יוחנן את התורה בוז יבוזו לו.
באמת אמרו, שמקרא זה יכול היה להדרש על ''אהבת התורה'' המופלגת של הרב מפונוביז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ''ל ולהבנת הענין נתבונן, אם יתן איש את כל הוו ביתו, בכמה הון מדובר?
באהבה שאהב הרב את התורה, האם מדובר בתורתו דוקא, או גם בתורת אחרים? האם מדובר בחיי תורה בשנה של לימוד? או בפחות מכך? על כל אלו ישיב הסיפור הבא.
הרב הגיע לגיל שיבה, חלה ואושפז לא אחת, כליתו אחת נכרתה, הרופאים צוואו לנוח, למתן את פעילותו, אבל הוא לא ידע מנוחה, מכתת היה רגליו לפתחי נדיבים וכנסי התרמה, מתמודד עם הגירעון התופח של הישיבה הגדולה, והישיבה הקטנה, בתי אבות, והמוסד לנערות, וכולל האברכים עליו היו כלנה.
בתוך כך, נצת בו רעיון חדש להקים בשפולי גבעת הישיבה ''בית מלון'' ברמה גבוהה, שיציע לאורחיו ''קיט'' בשילוב שיעורי תורה.
תמה בנו הגאון רבי אברהם שליט''א, הן מתמודד אתה עם חובות עצומים ומעיקים כל כך, כיצד תיטול על עצמך מעמסה נוספת, מלבד ההון הרב הכרוך בהקמת המלון, וציודו, הן רבות כל כך הוצאות תפעולו, ואין סיכוי להעמידו על בסיס רוחי, מה לך ולצרה הזאת?.
והרב ענה בהתרגשות עצורה, ''כדאי'' לי הסיכון ושוה לי הטרחה, ''דע'' לך שכדאי לי להוציא ''שני מליון דולר'' במושגים של אותה תקופה, אם יתגלגל הדבר ונזכה, שאפילו ''יהודי אחד'' יוסיף בגללו, ''חצי שעה'' של לימוד תורה. (הרב מפונוביז' חי''ג עמוד מ''ו)