פרק ט' - שכרו הגדול של תלמוד תורה · ארבעת אלפים פעם מסכתות ביצה וראש השנה
הרב אליעזר יוסף לדרברג ז''ל חי בירושלים בשכונת ''בתי ורשא'', לפני כ-50 שנה. נפטר תשי''ד לפרנסתו עסק במסחר, אבל היה בר אוריין גדול, שישב ולמד בכל שעות פנאי. בשבתות היה נושא דרשות בביהכנ''ס של הפרושים.
באחד הימים חלה, אולי בעיניו ואולי בראשו. ''חייבים לנתח קבעו הרופאים ''לפני שהמחלה תפגע במוח ותגרום אולי למוות''. ואולם, הזהירו הרופאים, ייתכן שהניתוח יגרום לעיוורון.
''לכמה זמן אפשר לדחות את הניתוח? '' שאל. אמרו לו שעד חצי שנה. - ביקש דחיה, כדי שיספיק לשנן היטב כמה מסכתות, כדי שאם, חלילה, יתעוור, יוכל לשנן אותן בע''פ, שהרי למד בגמרא על אחד, שהתמיד במסכת ''חגיגה'' ועל מה שגמלה לו. וכך קיבל על עצמו ללמוד מסכתות ביצה וראש השנה, עד שידע אותן ישר והפוך.
בחסדי שמים עבר הניתוח בהצלחה, וראייתו לא נפגמה. אבל תלמודו נשאר בידו, והוא המשיך לשנן את המסכתות, שוב ושוב, למעלה מארבעת אלפים פעם!!!
כשנפטר, גילו בצוואתו את הבקשה לרשום את הדברים על המצבה, ''אולי יתעורר הקורא''. וכדי שלא ייראו הדברים כהתפארות בעלמא, הוסיפו על המצבה: ''ובצוואתו כתב: אולי כדאי וכו'. וכך חרות על המצבה: פ''נ הרה''ח אליעזר יוסף בהר''ר יצחק הלוי זצ''ל לדרברג הרביץ תורה ברבים למד וחזר בע''פ יותר מארבעת אלפים פעם מסכתות ביצה ור''ה נ. ל. ב. ע. ביום ה' כ''ג סיון תשי''ג ת. נ. צ. ב. ה. ובצואתו כתב: ''אולי כדאי לחרות זאת על המצבה כדי שאולי גם הקורא יקבל עליו לעשות ככה''.