פרק ח' - כוחה של פעולה אחת · כל פיסת נייר שקרע הצדיק קרעה את לבי
על ההשפעה הרבה שיכולה להיות לכל מעשה טוב הנעשה ע''י אדם צדיק מתוך כוונת מצוה, ואפילו שמדובר בפעולה פשוטה ביותר, למדתי מן העובדה הבאה:
ידוע הדבר, שבשנותיו האחרונות גמר אומר ה''חפץ חיים'' זיע''א לעלות לארץ ישראל, והתכנית הייתה שיתיישב ב''פתח תקוה''. לרגל המאורע הגדול, בנתה העיריה בנין מרווח עבור גדול הדור, ולידו גם הוקם מבנה לשירותים ציבוריים לצורכי הקהל הגדול שיבוא בודאי כדי לשחר את פני הצדיק הנשגב.
סיבות שונות גרמו לכך שנמנע מה''חפץ חיים'' להגשים את משאת נפשו ולעלות לארץ ישראל, אך מכל מקום הבנין הוקם.
והנה בערב יום הכיפורים אני רואה את הגה''צ ר' אליהו דושניצר זצ''ל מתרוצץ בבנין השירותים, חותך ומכין נייר טואלט, ובסמוך עמד נער חילוני שהתבונן בסקרנות רבה במה שרבי אליהו עושה, עד שניגש אליו ושאלו לפשר הדבר.
ורבי אליהו הסביר לו בחן ובסבלנות, כי היות ומחר יום הכיפורים ומן הסתם יגיע קהל גדול לתפילה, הרי שצריך לעשות כן לתועלת הרבים, הנער כל כך התפעל מן המעשה האצילי, עד שהפטיר ואמר לו: ''כל פיסת נייר שחתכת עשתה לי חריש עמוק בלב''.
ואכן, בהשפעת המעשה הוא הגיע לתפילות יום הכיפורים ונעשה בעל תשובה גמור, ופעמים רבות היה מתייפח בבכי ומספר ש''כל פיסת נייר שקרע הצדיק קרעה את לבו''!...