פרק ז' - כוחו הענק של הדיבור · זה החיה אותי
הג''ר בן ציון פלמן שליט''א סיפר מה ששמע מהגה''צ הרב אייזלמן זצ''ל, אני למדתי לפני שנים רבות בישיבת ''לומזא'', היו שם מאות בחורים, ואני הייתי בחור מבוגר, היתה חתונה בכפר אתא, ונסענו לשם.
והנה בחיפה היתה ישיבה קטנה טובה מאוד בשם ''תפארת ישראל''. ושם היה הרב רובמן זצ''ל, החלטנו לבקר בנתיים בישיבה. נכנסנו, והרב רובמן קבלנו בספר פנים יפות. והנה הרב רובמן שואל: תאמר לי, יש לי תלמיד אצלכם בישיבה בלומזא, קוראים לו כך וכך. איך הוא לומד? אני הייתי בחור מבוגר, עניתי לו. אומר לכם את האמת אינני יודע כלל שיש כזה בחור:
בשומעו זאת הגיב, אוי, ככה בחור מבוגר מתנהג, לא אכפת לו על בחורים צעירים, אולי הם צריכים איזה חיזוק, איזה עידוד. כששמעתי זאת ''נזדעזתי''. לא עלה לי אף פעם בראשי שאני צריך לשים לב על הבחורים הצעירים, עכ''פ התרגשתי מכך מאוד, ולכן מיד כשחזרתי לישיבה, באתי נתתי שלום עליכם, וסיפרתי לו מהדרישת שלום של הרב רובמן וכו'.
עברו שנים, התחתנתי ועברתי למקום אחר, יום אחד אני הולך ברחוב, והנה משהו רץ אחרי, וקורא לי, היה זה אותו בחור כמעט שלא זכרתי אותו, והוא אמר לי: ''אילו'' היית יודע כמה ''התרגשתי'' אז כשבאת מחיפה ומסרת לי ד''ש מהרב רומבו עד ש''זה החיה אותי''.