פרק ז' - כוחו הענק של הדיבור · הדיבור עושה שולחנו של מקום
המשנה באבות (פרק שלישי משנה ד') אומרת: רבי שמעון אומר שלושה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שהם בהמות שנשחטו לעבודה זרה. אבל שלושה שאכלו שעל שולחן אחד, ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום.
ונתבונן בזה מה ''כוחו'' של הדיבור, שבכוחו להפוך את השולחן שלא אמרו עליו דברי תורה, שהוא אוכל מזבחי מתים, ובכוח הדיבור של דברי תורה אתה הופך אותו לשולחנו של מקום, ולא זו בלבד אלא שזה מהפך מקצה לקצה, מאוכל של עבודה זרה, לאוכל של שולחנו של מקום. זהו ''כוחו'' של הדיבור.