פרק ו' - שכרה של תפילה בציבור · ברכת כהנים מכשירה את ישראל לקבלת ברכה
''ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'' (במדבר ו, כ''ז) נתבאר כאן שתפקיד הכהנים לשים את שמו של הקב''ה על בני ישראל.
יש להבין מהי שימת שם ה'? אם הכוונה היא לברכת כהנים, כפי שמשמע בפשטות, עדיין לא מובן כיצד מהווה הברכה שימת שם ה'?
בעל ''עקידת יצחק'' מבאר את הענין בהקדימו לכך כלל חשוב בענין ברכות ותפילה, כדי שתחול על אדם ברכת ה', עליו להכין את עצמו לכך. ככל שיכין ויכשיר את עצמו, כן יגדל שפע הברכה לה יזכה. הדבר דומה לנהר ארוך שצורתו משתנה ממקום למקום. יש מקומות בהם הוא משופע במים ויש מקומות אחרים בהם כמות המים היא דלה ביותר.
אדם שינסה לעמוד על פשר הדבר, עלול לטעות ולחשוב, שהדבר תלוי במידת קירבתו או ריחוקו של המקום ממקורות הנהר ומעיינותיו. אך המשכיל יבין, שלא בזה תלוי הדבר, אלא כמות המים משתנה ממקום למקום בהתאם לעומק האפיק או לרוחבו. כאשר האפיק רחב מוצאים להם המים שטח גדול וממלאים אותו. לעומת זאת, במקום צר מצטמצמת ביותר אפשרות התפשטות המים.
גם הטובה המגיעה לאדם מאת המקום יתברך שמו אינה תלויה בהכרח במידת קירבת האדם אל ה'. במידה רבה תלוי הדבר בגודל ''כלי הקבול'' שהאדם מכין. כמו שנאמר ''הרחב פיך ואמלאהו'' כמידת רוחב הפה יהא גם המילוי.
ומהי אותה הכנה הנדרשת?
בתהילים (ל''ג) נאמר ''הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו'' הקב''ה מצפה שבני אדם ייחלו לחסדו, וידעו כי הוא מקור הברכה. ומי שמיחל לחסד ה', זוכה שעין ה' מביטה עליו ונותן לו משאלותיו. וכן נאמר (תהלים צ''א) ''אשגבהו כי ידע שמי'' נמצא כי הידיעה שה' הוא מקור הברכה היא ההכנה שמכוחה זוכים לברכת שמים.
לפי זה יובן היטב פסוקנו. תפקיד הכהנים הוא ללמד את העם תורה ודעת כמו שנאמר: ''כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו''. (מלאכי ב' ז'.) לכן ציוותה אותם התורה ללמד את העם גם את ''העיקר הגדול'' שכל סיפוק צרכיהם יבוא אך ורק מאתו יתברך.
את משימתם זו ממלאים הכהנים על ידי ברכת הכהנים. באומרם ''יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך וכו' ישא ה' פניו וגו''', הם חוזרים ומדגישים בכל אחד משלושת הפסוקים כי סיפוק כל צרכינו נתון בידי הקב''ה.
וזהו פשוטו כמשמעו של ''ושמו את שמי על בני ישראל'' - לשים את שמו ית' בקדקדו ובמוחו של כל איש ישראל. ואז, כאשר יושם שם ה' על בני ישראל והם ישיבו זאת אל לבם, ימצאו בכך מוכנים וראויים לברכה המובטחת בהמשך הפסוק.
''ואני אברכם'' (לקח טוב ח''ד עמוד ע''א)