פרק ג' - שכרה של עניית אמן · לזכות לענות עליה אמן
מעשה ביהודי תושב ''הורדנא'' רבי אליעזר ב''ר שלמה מורבלוב ז''ל הי''ד שהלך בדרך ימים אחדים לפני פסח תק''ן, וראה נוכריה אחת שנפלה לתוך הבור, ובנפלה התמוטטה עליה מפולת עפר מחוליתו של הבור.
מיהר לחפור ולהוציאה, ובעודו עמל להוציאה עברו שם נוכרים וחשבו שהרגה וקברה, העלילו עליו עלילת דם, ויצא דינו להריגה, אלא אם כן יסכים להמיר את דתו.
עמד האיש איתן בדתו, והגאון הקדוש רבי אלכסנדר זעבקינד זצ''ל בעל ''יסוד ושורש העבודה'' השיג רשיון לבקרו בכלאו, ולמדו ברכת ''קידוש ה''', ההוצאה להורג נקבעה לחג השבועות, הערלים התכנסו בהמוניהם לחזות בעונשו של היהודי, שהרג כביכול נכריה כדי ללוש בדמה מצות ככזבי העלילה.
והיהודים נחבאו בבתיהם מפחד פרעות, רק רבי אלכסנדר זעבקינד שם נפשו בכפו, וסכן עצמו לעבור בין המוני הגויים המוסתים צמאי הדם.
כדי להתקרב אל הקדוש לשמוע את ברכתו ''ולזכות'' לענות עליה אמן. (פתח דבר לצואת יסוד ושורש העבודה)