פרק ב' - שכרה של ברכת הנהנין · לא אוכל יותר לברך
הרב הגאון מרן הרב שך זצ''ל ''ראש הישיבה'' ישב שפוף על שולחנו, וניסה להתרגל לצינורות החדשים שחוברו אל גופו, לפתע הבחין נכדו, שהוא פורץ בבכי מר.
סבא! נזעק הנכד המסור, מה קרא, אולי הצינורות שאינך רגיל אליהם מכאיבים לך.
לא בני לא, היודע אתה מדוע אני בוכה, אמר, כשדמעות ממשיכים לזלוג מעיניו, מעתה לא אוכל יותר לאכול ולשתות דרך פי, ''תאר לך'' נאנח בצער, לא אוכל יותר לברך שהכל נהיה בדברו.