אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק ב' - שכרה של ברכת הנהנין › המעינות חזרו לנבוע

שכרן של מצוות

פרק ב' - שכרה של ברכת הנהנין · המעינות חזרו לנבוע

חן חן כי הצלתני מהמצר שהייתי בו

בעיר ''סאלי'' שבמרוקו היה עשיר מופלג ועם הארץ מופלג ושמו ישועה ששפורטס, קנה האיש פרדס מערבי אחד, ובו שתי מעיינות גנים בארות מים חיים זכים ומתוקים, אך לא עברו חודשיים ימים, והמעיינות חרבו ונשקפה סכנה לפרדס כולו שיבש.

הצטער האיש, ופנה אל איש האלוקים רבינו חיים בן עטר ה''אור חיים'' הקדוש זצ''ל, ושטח לפניו את צערו.

היה זה יום קיץ לוהט, ועל שולחנו של הצדיק נצבו קנקן מים וכוסות, מזג לעצמו כוס מים והגירה לגרונו בלא ברכה תחילה וסוף.

אמר הצדיק ''אכן נודע הדבר'', נודע סיבת התיבשות הנהרות, שכן כתוב ''ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה'' (ישעיה י''ב. ג'.) ''בששון'' נותריקון ברכות שתים שהכל ובורא נפשות, או אז הבארות למעייני הישועה.

הוכיחו הצדיק על שנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, ונחשב כמועל בקודשי שמים, וככפוי טובה למקום ברוך הוא, דרש ממנו שיקפיד לברך תחילה וסוף על כל דבר מאכל ומשקה, ויזהיר על כך גם את אחרים, קבל על עצמו, וכעבור כ''ד שעות שבו המעיינות לנבוע. (הקדמה לאוצר המכתבים ח''ב)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה