פרק ב' - שכרה של ברכת הנהנין · האם לא כדאי לחיות יממה שלמה במצב כזה
השרף מבריסק הגאון הקדוש מהרי''ל דיסקין זצ''ל, שמע שמחלת השיתוק אחז באלמנה צדיקה ישישה, הזדעזע, ושלח לשכור אשה שתבא בכל יום לרחוץ את החולה, והורה שארוחותיה תשלחנה מביתו דבר יום ביומו.
בערב החג אמר, מצוה מיוחדת ניצטוינו לשמח אלמנה בחג, קם והלך לברכה ''בברכת החג'', אין לתאר את התרגשותה, רק בקשה אחת היתה בפיה, יברכני נא הרב שאזכה להאריך ימים:
בקשתה התמיה את הנוכחים, ראשית, מדוע לא בקשה להתברך ברפואה שלמה, הן עיין בעיין ראינו כמה חולים גוססים ''הקים'' הרב בתפילותיו הקדושות, כעדות תלמידו הגאון רבי יעקב אורינשטיין זצ''ל, ואם נואשה מרפואתה, מה לה להאריך סאת סיבלה ויסוריה ומצבה הנורא.
הבחינה בתמיה והסבירה, איני מבקשת רפואה, כי מצדיקה אני עלי את הדין, ומה אועיל אם ארפא מיסורי בעולם הזה ואדחם לעולם הבא לדינה של גהינום, אבל מבקשת אני אריכות ימים, שכן אחת ליממה באה האשה לרחוץ אותי, ''ומיד'' לאחר מכן מצליחה אני ''לחטוף'' ברכה בנקיות.
ויאמר נא הרבי, כלום לא כדאי לחיות יממה שלמה במצב כזה, כדי ''לזכות'' ולברך ברכה לפני מלך מלכי המלכים רם ונישא.