פרק א' - שכר המצוות בימינו · דורות הראשונים והאחרונים
הסבא מקלם זצ''ל היה מתעורר בדבר השינוי שמצינו בין דורות הראשונים לבין תקופתנו, שמצינו בדורות הקודמים מדריגות מסוימות ברשעים גמורים, והיום אף בקרב צדיקים וחסידים אינם נמצאים מדריגות אלו.
וביותר שבדורות קדמונים ראינו שאף רשעים גמורים עקב התעוררות מסוימת, חלה בהם מהפיכה גמורה ושבו בתשובה שלימה ונעשו לצדיקים וחסידים, ואילו בדורנו ''הכל טבעי'', כל אחד נותר במדרגתו הקודמת, הרשע ברשעתו, והצדיק בצדקו, ולכל היותר ניכר איזה שינוי מועט בהנהגת האדם, אבל שינוי מהותי ''המקיף'' את כל האדם לא מצינו בתקופתנו.
והוכיח זאת מהגמ' (סנהדרין ל''ז ע''א) גבי אותם בורים שהיו בשכנותו של ר' זירא שהיה מתפלל עבורם, ואילו לאחר פטירת ר' זירא, התעוררו ואמרו מעתה מי יבקש בעדנו, ושבו בתשובה שלימה, חזינן שרשעים גמורים שאפ' חז''ל הקפידו על ר' זירא שהיה מקרבם, עקב התעוררות אחת שבו בתשובה שלימה.
ואילו בדורינו נראה שאף לאחר תקופת המלחמה האחרונה, (כלומר מלחמת ששת הימים) שהשפיעו על הציבור לטוב, מ''מ לא ניכר שינוי מהותי, ורק לכל היותר איזה שינוי קל לטובה, וכן מבואר בגמ' (עבודה זרה י''ז ע''א) גבי ר' אלעזר בן דורדיא ששמע בת קול שאינו חוזר בתשובה, והלך וישב ביו הרים גדולים וכו', עד שיצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
וביאור הענין, איתא בגמ' (ברכות י''ג ע''א) ''למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע, שתחלה יקבל עליו עול מלכות שמים ואח''כ יקבל עול מצוות''. חזינן שיש שני מדרגות, קבלת מלכות שמים היא המדריגה הראשונה, ויתכן שקיבל מלכות שמים אך עול מצוות עדיין לא קיבל, וה''נ לענין יראת שמים, יש שיראים ממלכות שמים, אד עדיין לא זכו שתהא להם יראה ופחד מעבירות עד כדי עשיית שבעים שערים שלא יכשלו בחטא.
וזו היתה מדרגת הראשונים, יראה מהקב''ה היתה להם, אד יראה ופחד מעבירות לא היתה בהם, כי לא הצליחו להתגבר על מדת התאוה, ומשום הכי נכשלו בחטא, אבל ההכרה באמונה לא חסרה.
וזכורני שהמשגיח דמיר זצ''ל היה אומר שעוד זוכר מנערותו שהכל האמינו בד', ואילו עתה בדורינו כל האמונה נעלמה, ואין יודעים ומכירים כלל בשכר ועונש.
ומשום הכי דורות הראשונים שאמונתם הייתה נכונה וראויה, ורק התאוות והרצונות הביאו אותם לחטא, לכן בשעה שהתעוררו לשעה הצליחו להתגבר על תאוותיהם וחוללו מהפיכה בנפשם ושבו בתשובה שלימה, אמנם אנו שחסר לנו יסודות האמונה האמיתית, לא יתכן שלפתע ע''י התעוררות נשוב בתשובה, כי אין בנו כלל קבלת מלכות שמים.
וביותר יש לומר שהנה כתב הרמב''ן (שמות י''ג, ט''ז) ''כי אין לאדם חלק בתורת משה רבינו ע''ה עד שיאמין שכל דברנו ומקרינו כולם נסים אין בהם טבע ומנהגו של אדם, אלא אם עשה הטוב יצליחנו שכרו, ואם עשה הרע יכריתנו עונשו''.
יסוד האמונה, לדעת שרק ''מעשי האדם'' הם הגורמים לכל מהלך הבריאה, ולכן דורות הראשונים שהכירו בכך, בשעה שראו איזה מעשה באו לחשבון הנפש מה היה הגורם שקרה מה שאירע, וראה בחז''ל כמה וכמה פעמים ששאלו איזה מעשה בא לידך, כי הבינו וידעו ששום דבר אינו קורה בעולם ללא מעשה האדם שגרמו לכך, ומשום הכי אף הרשעים התעוררו ובאו לידי תשובה.
אמנם בזמנינו כל חיי האדם הם בהמיים ורחוקים אנו מאמונה, ואיננו תולים הכל במעשי האדם, אלא סבורים אנו שהכל מקרה, או איזה סיבה מסיבות העולם הזה, ואף שאנו אומרים תהלים בשעת מחלה, אינו אלא לתוספת בטחון, ו''העיקר'' סומכים על הרופאים. אוי ומבהיל