אור ברסלב
שכרן של מצוות נעילת שער › העיקר הראשון - לעשות עסק מדברים קטנים

שכרן של מצוות

נעילת שער · העיקר הראשון - לעשות עסק מדברים קטנים

נעילת שער

הנה התורה בפרשת כי תבא אומרת: ''ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו'', ופירש רש''י שם, ואמרת אליו שאינך כפוי טובה.

התורה הקדושה לימדתנו ''יסוד גדול מאוד'', אומר הגאון רבי ירוחם ליבוביץ זצ''ל בספרו ''דעת חכמה ומוסר'', והוא: לעסוק ''עסק'' מדברים קטנים, שהרי אם כל העלאת הפירות הביכורים לירושלים בקול המון חוגג, אינה אלא כדי לעמוד בעזרה ולומר שאינך כפוי טובה, מאליה תתבקש המסקנה, כי יש כאן עשית ''עסק'' בדברים שהם לכאורה פחותי ערך.

לכשנתבונן בתורתנו הקדושה, נראה, שכל ''יסוד התורה'' הוא עסק בדברים קטנים, חז''ל מספרים על רבי מתיא בן חרש שניקר את שני עיניו, ובלבד שלא יכשל בהבטה כל שהיא, וכו אמרו בשבת שפרתו של רבי אלעזר בו עזריה, היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה בשבת, אך חז''ל הבהירו שלא היתה זו פרתו, אלא פרת שכנתו, והוא עצמו סבר שזה מותר, ולכן לא מיחה בה, ולכן ניקראת על שמו, ואע''פ הושחרו שיניו בתעניות על שעבר על דעת חברו ולא מיחה בשכנתו.

וכך אם נוסיף ונתבונן, נבחין, כי על ''כל'' צעד ושעל מסרו חז''ל נפשם על דברים קטנים, משום שהם מהוים את יסוד התורה, ואת יסוד ''עבודת האדם'', מתוך כך נבין עד כמה רחקנו ממדרגה זו, שכן כל עסקו של האדם כיום, הוא רק בדברים גדולים.

וכשנעמיק עוד נראה שלא זו בלבד שאיננו בדרגה זו, אלא גם איננו מכירים את פחיתות דרגתנו בזה, שאם לא כן, מדוע אנו תמהים על חז''ל שמסרו נפשם על דברים הנחשבים בעינינו למידת החסידות, הסיבה לתפיסה זו הרווחת אצלנו היא, ''הזלזול'', בגינו מתקטנים הדברים עד שעם הזמן גם דברים העומדים ברומו של עולם, נחשבים למותרות ולמידת חסידות.

''העצה'' היעוצה לאדם היא: ''שיעשה עסק מדברים קטנים'', כדי להחשיבם, ומתוך כך הוא יכיר בחשיבותם, עצה זו יכול האדם ללמוד מפרשת ביכורים, האמת היא, שכל הבריאה כולה אין בה דברים קטנים, כשם שבבית המלך כל תנועה וכל פעולה נמדדת בקנה המידה של מלכות, כך צריכה להימדד כל פעולה וכל תנועה בהיכלו של מלך מלכי המלכים.

דבר זה מתבאר מתוך דברי הרמב''ן בסוף פרשת בא, וזה לשונו: כי הקונה מזוזה בזוז אחד, וקבעה בפתחו, ונתכיון בעניינה, כבר הודה בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, ולפיכך אמרו הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שכולם ''חביבות וחמודות'' מאוד, שבכל שעה אדם מודה בהם לאל עכ''ל.

מכיון שיסוד כל הבריאה, ''אין עוד מלבדו'', צריך שיתגלה האין עוד מלבדו בכל דבר שימצא ויתגלה ויארע בה, לפיכך, אין דבר בבריאה שנוכל לכנותו בשם דבר קטן, בסעיף הראשון של השולחן ערוך אורח חיים כותב הרמ''א, וז''ל: ''שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדברו במושב המלך ''.

אף כאן רואים אנו שאין שום דבר קטן, שכן כל פעולותיו צריכים להיות תחת הרושם של ''שויתי ה' לנגדי תמיד'', והובאה ידיעה זו בסעיף הראשון בשולחן ערוך, בגלל גודל חשיבותה, אדם שיאמר שהוא רחוק ממדרגה זו של שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא אמנם צודק.

אבל כאשר אינו יודע כלל, ש''סוד החיים הם עבדות'', ושאין לו בעולם הזה כלום בלעדי החיים לכבוד ה' ולשמו יתברך, חסרה לו הידיעה ''היסודית ביותר'', אדם זה אין לו מושג במהות מעלת האדם, אשר הידיעה הראשונה שלו היא השויתי.

תנו רבנן, כשחלה רבי אליעזר אמרו לו תלמידיו רבנו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא, ''אורחות חיים'' היינו: העמדת רגליו של האדם על דרך האמיתית, זאת בקשו תלמדי רבי אליעזר מרבם, על כך השיב להם, שכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם מתפללים, הכלל הראשון של האדם, כלומר, הצגת רגליו על הבסיס הנכון, הוא, לדעת את הסעיף הראשון, דעו לפני מי אתם מתפללים.

אם רגלי האדם עומדות על בסיס זה, כל התורה והמצוות יסבובו סביב ציר זה, אולם מבלעדי זה לא ימצא האדם שום דרך לקיום תורה ומצוות, כי חסר לו את היסוד הראשון.

''יסוד הדברים'' הוא כאמור, שבכל הבריאה אין דברים קטנים, כיון שתכלית הכל הוא ה''אין עוד מלבדו'', הרי זה מחייב שכל דבר הוא גדול ונשגב, העצה היעוצה לאדם, לדקדק בדברים קטנים וליתן להם ערך וחשיבות.

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה