שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ג
וידבר עולה מג' פסוקים. בקונ' פירשתי אע"ג שאין ללמוד ממנו כלום וכפרש"י בבבלי דף כ"א ע"ב וקשה לי הא בבבלי בפסחים דף מ"ב גרסי' וידבר ה' אל משה לאמר לימד על הפרשה כולה שהיא בל"ת דברי ר' יהודה מאי משמע וכו' לאמר לא נאמר בדברים בי רב אמרי לאמר לאו אמר ע"ש הרי שיש ללמוד ממנו וי"ל דדוקא ר"י הוא דאית ליה הכי ולא סבירא לן כוותיה ונראה שזהו כוונת הרמב"ם בפ"ה מה' ערכין שכתב המקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה וכתב הכ"מ בתמורה אמרי' דעובר אף בל"ת שנא' לאמר לא נאמר בדברים ואיני יודע למה השמיטו רבינו ע"כ ולפמ"ש מוכח דחכמים פליגי עליה ולית הלכתא כוותיה לפיכך בפי"ב מה' תפלה כ' הרמב"ם הא דוידבר עולה מן המנין:
אבל אם יש שם תורגמן קוראים ג'. כתב הרמב"ם פי"ב מה' תפלה המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים ואם קרא י' פסוקים ותרגמן המתרגם דיו ואפי' לא שלם הענין וכ' בהגמ"יי ודלא כירושלמי דאמר כשיש תורגמן סגי בג' אמנם רבינו שמואל כתב מההיא דירוש' עשרה דנקט הכא לאו דוקא אלא אפי ג' כבירושלמי ע"כ ולפמ"ש בקונט' לא פליגי הבבבלי והירוש' ותרווייהו מצרכי עשרה פסוקים וכמ"ש הרמב"ם והוא הנכון: