שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ג
אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה. כתב' בתי"ט צ"ע א"ל היינו ת"ק ע"כ. ולפום סוגיין לק"מ דא"ל היינו ר"מ ואיכא בינייהו טובא דלת"ק מסברא הוא לעצמה דאזלינן בתר גוביינא וקסברי נמי שאין לה זכיה בכתובתה עד שעת גוביינא ולר"מ אע"ג דיש לה זכייה בכתובתה משעה ראשונה אפ"ה אין לאב בה כלום ומדאורייתא קאמר דיליף ליה ממוציא שם רע וכדמסיק:
ממוציא שם רע למד ר"מ. וקשה הא ר"י לא קאמר אלא מתקנת חכמים כדי שיתן לבתו בעין יפה אבל מדאורייתא מודה שהכתובה שלה א"כ מאי ראיה מייתי ר"מ ממוציא שם רע וי"ל ר' יעקב סובר טעמא דר' יהודה הואיל וברשותו נכתבין כתובה הראשונה שהיו לפני הנישואין:
ודר"י כר' זעירא. וקשה הא א"ר יוסי לעיל בר"פ קנס מאימתי הוא גובה בסוף הרי דר' יוסי לית ליה דר' זעירא וצ"ל דתרי ר' יוסי נינהו א"נ קושיא היא ואתיא דר' יוסי כר"ז והא ליתא דהא ר"י לית ליה דר"ז דאיהו דאמר לעיל בסוף: