שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ד
אית תניי תני כבש גופו. ותימא הא תנן במסכת שקלים פ"ד כבש פרה וכבש שעיר המשתלח באין משירי הלשכה הרי מפורש דכבש ממש היתה:
וכן אמר לי אליעזר בני וכו'. בבבלי הגירסא סח לי אלעזר בני ופרש"י בלשון שחוק על דבריי ואמר לי אם ע"י עירוב וכו' ע"כ והדבר תימא איך ישיב ר"א על דברי אביו בלשון שחוק וחלילה לומר כן אבל נראה לי שהשיב דרך שיחה בעלמא ולא כסותר דברי אביו שאסור לעשות כן:
ר"ח בר בא הוה משתעי וכו'. קצת קשה מאי קמ"ל שמתה הבת בצמא על שעיכבה מלשתות ונראה דקמ"ל שאין לסמוך על זה שאין יצר הרע תאב אלא בדבר האסור שבודאי ילך לו התאוה שהרי אמר לבתו שתשתה בבית ואפ"ה מתה: