שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל
פרק ח · הלכה ה
הסריס לא חולץ. עיי' פי' בקונט'. וא"ת א"כ אף סריס אדם לא יחלוץ דלאו בר הקמת שם הוא וי"ל כיון שהיה לו שעת הכושר מעיקרא ה"ל כאלו הוא עכשיו בר הקמה דומיא דזקן וזקנה וכ"מ בבבלי ור"א סובר היה לו שעת הכושר לאו מילתא היא. אך קשה לר"א זקן וזקנה נמי לא יהא חולצין ומייבמין וי"ל כיון דמצינו כמה עקרות וזקנות שנפקדו ה"ל בכלל ראויין להקים שם ואם תשש כחן שהוא כשל הוי דומיא דסריס דלאו בר הקמת שם הוא וכ"כ הנ"י ספ"ק דמכילתין ע"ש. ומ"ש שכן מצינו כמה עקרות וכו' תימא דדוקא אליבא דר"א הוא דבעינן למימר הכי אבל אנן דקיי"ל כר"ע הטעם מפני שהיה להן שעת הכושר וכ"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות יבום ע"ש וצ"ע:
דו מתני' וכו'. מיהו בבבלי מסיק דסיפא דמתני' נמי ר"ע היא דומיא דאיילונית דבידי שמים הוא. מיהו הירושלמי סובר דלכך תני תרתי לאשמועי' סריס בידי אדם ובידי שמים. והא דתני בהך ברייתא דבסמוך אנדרוגינס היינו משום דבידי שמים הוא ופסול וכ"כ הרמב"ם: