שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן
סימן יא
לעוב"י טנג'יר במארוקו יע"א טבת תרס"ה
במנהג שנהגו במארוקו להשיא את בנותיהם בנות שבע או שמנה שנים
לדזיו ליה כבר בתיה עמו עז ותושיה הרב המופלא וכבוד ה' מלא גדול מרדכי נ"י יחשל"א.
אחרי דש"ת באהבה וחיבה לאלפי רבבה. מזה זמן אשר נכספה וגם כלתה נפשי לבוא בכתובי'ם אל הדר"ג להתחנן לו ולבקש מלפניו כי בכחו הגדול יבקש אופן נאות לתקנת בנות ישראל ולעצור בעד המנהג הרע והמר הנהוג בערי מארוקו לשחק בתנוקות ולהשיא בנותיהן בנות ח' או עשר שנים, אשר אף אם בעיירות ההן אפשר להשמע מנהג זר כזה גם בימים האלה ובזה"ז, מה רע ומר הוא כאשר יבוא הזוג הזה למקום החופש והדרור, כאשר אירע פה זה שלש פעמים, שבא איש זקן קרוב לששים עם נערה קטנה כבת ט"ו שנה אשר נשאה שם בהיותה בת שמנה שנים, ועוד שתי אחרות עם אנשים באים בימים ועניים מרודים, ובבואן פה מרדו בבעליהן, אך הם עמדו במרדם ולא רצו לגרשן. ואחד מהם ברח מפה והניחה אלמנות חיות, והאחרות משרתות בבתי אנשים זרים ומי יודע מה תהיה אחריתן. גם המנהג לקדש קודם נישואין הוא מנהג רע בזה"ז, יען בזמן האירוסין אם אין רוחם נוחה זה מזה ובפרט אם היא קטנה, יהיה קשה אח"כ להשיג גט כמו שנבאר להלן.
כי ע"כ אנחנו אלה פה עמדנו ותקננו בהסכמת רבני וראשי כל ערי מצרים לגבולותיה, שלא לקדש אלא בזמן הנישואין וברשות והסכמת הב"ד וכתובה עשויה מב"ד. וכל העובר על התקנה הזאת שיהיו קידושיו בטלים כי הפקרנו כסף הקידושין ופיסלנו עדיהם, כנוסח התקנה המובא בס' תעלומות לב ח"א באה"ע סי' י"ד והוכרזה בכל הב"כ וב"מ. ות"ל כי מאותו יום ואילך לא אירע בכל הארץ הלזו שום קידושין ונישואין בלתי רשות ב"ד. וידעתי כי הריב"ש ז"ל היה חושש להחמיר, אבל תיתי לי שבזה"ז גם הוא ז"ל היה מתיר בשופי. ומה גם שאפילו מי שירצה להחמיר היכא דאפשר. מכל מקום בהצטרף עוד ס' אחר יש להתיר לכ"ע כמבו' בתשו' הרב ברך משה גאלאנטי. ובתשו' רבני ירושת"ו המובא בס' נדיב לב ח"ב אה"ע סי' ו' והסכמת הגאון מז"ה הגדול שם. ועיין בספרי תעלומות לב ח"ג סי' מ"ה. אקוה שמני"ר בכחו הגדול יראה אופן נאות לגדור הפרצה הזאת ושכמ"ה:
חזו מאי דקמן מעשה שהיה במח"ק בנער אחד שמו שלמה אפריית שקדש את בת אחת שמה סוליכא. ובבואם פה העירה וראתה כי הנער ערום וריק ולית ליה מגרמיה כלום. והיא גם היא שאפה רוח החופש ואינה רוצה בשום אופן להנשא לו והוא עומד במרדו שלא לגרשה. וכשהפחדנו אותו, הגזים שיברח בהחבא. וע"כ הוכרחנו לקבל העדות מהעדים המצויים פה לראות אם הקידושין כעשו כהוגן וצריכה גט. והנה תו"ד העתק הקב"ע הכתובה בפנקס ב"ד, ומשם יראה כת"ר ההכחשה שיש בין שני העדים הכשרים בענין לשון הקידושין וגם לדברי שניהם היו במעמד אחד, קרובים וכשרים ולכולם ייחד לעדות. ועיין בתשו' מרן אה"ע סי' י' ובס' פני יצחק ח"ה א"ה סי' ט'. ובהיות כי האחד הנהו במח"ק ור' קרו ליה, הוא ר' יעקב הי"ו יהי נא בטובו לקוראו לפניו, ואחרי אשר ילמדהו בינה כי הסכיל לעשות מעשה כזה יקבל עדותו. ואם נראה בעיניו שיש מקום להקל בקידושין אלו, אם יהיה מקום עגון. יודיעני דעתו ד"ע. ורק אין דבר זולת שו"ט יגדל. הצעיר אליהו חזן ס"ט: