שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן
סימן ג
לעה"ק ירושלים תובב"א. בשמות הגיטין בשם אנגילא ואנגילינא ובשם רבקה. רביקה. רפכא. מציון מ"י ת"ו. יום י"ד לחדש סיון.
מר ברישא, חסידא ופרישא, שנה ופירש. עבוד פרישא מע' הרב הגדול, מעוז ומגדול מזר"ק טהור כקש"ת אליהו חזן יצ"ו וימשל"א.
קדמא"ה שלי'ם היא אמרת בשלמא שלמים מרובים ורן רבים והדר מצלינא למען חייהו אורך ימים ישביעהו שנים כשני אליהו ואתו עמו בני סמיכי מלכי ואפרכי נטיעות דומות לשרשים כולם קדושים וכסא כת"ר נכון יהיה, עד עולם שש ושמח ובריא אולם כיר"א.
הנה היום באתי בשורותים אלה לפני מע' הדר"ג שיחי' ליפשוט לן מר על מה שנסתפקתי בשם זה אנג'ילינא והוא אל"ף נו"ן גימ"ל רפ"א יו"ד למ"ד יו"ד נו"ן אל"ף איך כותבין בגט והמבטא הוא האל"ף בפת"ח והנו'ן בשב"א חטף והגימ"ל בציר'י והלמ"ד בחירי"ק והנו'ן בפת'ח, ושם זה עצמו לא מצאתיו בפוסקים כלל כי אם שם אנג'ילינו שהובא במנהגי מצרים שבסו"ס טיב גטין מודעי והוא שם איש וממילא באשה יהיה שמה אנג'ילינא והפוסקים כולם כתבו שם אשה אנג'ילא בה"א לבסוף וסמכו על הרב בארות המים דר"י ע"ג בשמות הנשים שכתב משם מהרח"ש וז"ל. ובעבור שנגזר בלשון לעז מלשון מלאך לכן כותבין אותה בה"א עפ"י הסכמת מהרח"ש עכ"ל והוב"ד בס' יד אהרן. וע"ע בס' מגן גבורים סי' פ"ב. גס בס' ק"ג וק"פ אה"ע אות א'. גם בספרו תע"ל ח"ב. מכל אלו כראה שדעתם לכותבו בה'א לבסוף מטעם הנז' ויען כי לא מצאתי דברי מהרח"ש במקומם ושורשם איה מקום כבודו בדברים אלו לכן לא הבנתי טעם כעיקר דכיון שנגזר מלשון לעז דמלאך לכן כותבין בה"ה מה אכפת לן אם הוה לעז המלאך להוציא מכלל שמות הלעז שכותבים אל"ף לבסוף ומה בכך אם הוא לעז דמלאך ולא ראיתי מי שנתעורר לזה. גם הדר"ג שיחיה סתם דבריו בספרו תע"ל ח"ב כשאר הפוס' והיתי חושב לומר אולי כי שורש דברי מהרח"ש כי שם זה הוא לעז יוני שהוא ג"כ כותבין ה"א לבסוף כמשפט לה"ק והערבי כאשר כתב הרב עז"ן בשמות האנשים בשם אנג'יל כי הוא לעז יוני ולא מטעם שם מלאך. אמנם מצאתי בספר מגן גבורים סי' פ"ב שדחה זה וס"ל שהוא ראוי לכותבו ולקרותו כמשפט אנשי ספרד יעו"ש בד' ושוב ראיתי במה"ג להרב ק"פ בסופו שכ' שם זה באל'ף לבסוף. וכ"כ הרב מוהר"א מוטאל בס' תורת נזיר יעו"ש. ובזה נשארתי נבוך באופן כתיבת שם זה באל"ף או בה"א לבסוף וממילא נוכל לדעת בנ"ד בשם אנג'ילינא משפט כתיבתו כי הם אחד. לכן ימחול הדר"ג שיחיה להודיעני דעתו דעת עליון משפט כתיבת שני שמות אלו אנג'ילינא ואנג'ילא אופן כת בתם להלכה ולמעשה ואיה מקום דברי מהרח"ש שכתבם הרב בארות המים ושכמ"ה:
עוד נסתפקתי בשם רפכא כי הנה שורש שם זה הוא כשבאו הספרדים לעיר מולדתי עוב"י אר"ץ יע"א היו קורין רבקה ויודע מעכ"ת קריאת הספרדים הבי"ת רפויה קורין כמו הברת וי"ו והקו"ף כמו כ'ף והיו קורין שם רבקה רווכא. ובאורך הזמן שנשתכח לשון של ספרד נשארו קורין לרבקה רפכא דהיינו קריאת הבי'ת של רבקה שקורין כמו וי"ו נעשה הברת פ"א והקו"ף נשאר כ"ף והורגל שם זה רפכא. וכן עד היום ומהעריסה קורין רפכא ורוב העולם כמעט שאינם יודעים עיקר שם זה רבקה עכ"פ כל אשה ששמה רבקה מהעריסה הוקבע לה שם זה רפקא ולא רבקה ובכן ודאי כי בירושלים ראוי לכתוב רבקה מבלי ספק כי כן הוא הברת שם זה להספרדים כמו שקורין ליצחק יצכך יעכב יעקב אלא שאם אשה שנולדה באר"ץ בעת עריסתה קראוה רפכא ומתגרשת באר"ץ או פה עה"ק כיצד יכתבו בגט רבקה או רפכא או רבקה דמקי' רפכא ועם כי מעולם בעיר מולדתה לא קראוה רבקה כלל, כי הנה הרב מהרי"ט אה"ע סי' י"א בשם שראפולה כתב וז"ל, ולמדנו עוד שאין חוששים לעיקר השם לכותבו אלא כותבין שם הרגיל וכו' מאחר שנתפרסם שם שראפולה שם ראוי לכתוב כך בגט שאפילו תימא שאשה זו היתה במקום הרומאנייה והיו קורין לה אסטרפולה מאחר שכבר נשתנית בשם זה במקום הזה והוחזק בסגנון זה בתר בתרא אזלינן וכו' עכ"ל. וע"ע בפוס' בשם נהמא כי הסכמתם לכתוב נהמה בה"א אחר הנו"ן אף שעיקרו נחמה, וע"ע להרב מטה יוסף הלוי ח"א וח"ב סי' א' וב' בשם נכמא והנולא וכיוצא שמבואר שם שיש לכתוב שם הרגיל עתה בו. וע"ע להרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז ולהרב שדי חמד מער' גט סי' מ"ב אות ד' יעוש"ב שמשמע מדבריהם שצריך לכתוב שם שרגילים בו עתה אעפ"י ששורשו הוא שם אחר מ"מ שם שקורים אותה עתה עיקר. וע"ע להרב בארות המים אה"ע סי' כ"ז דקפ"ח ע"ב. ומה שכתב שם הגאון יוסף כח מולי הגם שהרב שדה חמד בסי' ל"ד אות כ"ו כתב שמות שהעולם משתבשים בקריאתם שאין להשגיח בקריאתם אלא כותבין השמות כמשפט. שאני התם שבעת העריסה קראוה כמשפט השם אלא שאח"כ נשתבשו בו העולם. משא"כ בנ"ד שמעת העריסה קראוה רפכא לדעתי מוכרח על הרב המסדר הגט לחקור על אשה הזו ששמה כזה אם היא מאריץ וסביבותיה שקורין אותה מהעריסה רפכא לכתוב רפכא דוקא ואפי' דמתקריא לא כתבינן שמעולם אין לה שם אחר וכמ"ש הרב ג"פ בסי' הנז' וע"ע להרב הוראה דב"ד בשם ניהמא מש"ש באורך גדול דלא קבלו הוראת מוהרי"ט פה עה"ק אלא היכא דנשתקע שם הראשון יעוש"ב. ואחר החיפוש בא לידי מזה"ג מהרב מוהר"ש לניאדו בהמ"ח ב"ד של שלמה ומהרב מוהר"מ לבטון בעה"מ נכח השלחן ואחר שנסתפקו בשם זה הסכימו שיכתבו רפכא רי"ש פי'ה כ'ף אל'ף, והם היו מריה דאתרין בעוב"י אר"ץ ולא ידעתי טעם הסכמתם לכתוב אלף לבסוף ולא ה'א כיון שיוצא משם הלה"ק. ובכן יסלח הדר"ג שיחי' שיודיעוני דעתו דעת עליון בזה, ועל ענותנותו דמר קא סמיכנא לפנות אל אזוב אשר בקור כמוני היום שפל אנשים, ובשכר זה יריק לו האל ברכה עד בלי די ויגביה כוכב מערכתו ויאריך ימים על ממלכתו אמן:
כ"ד העבד הנרצע לפני רבנן והוא הצעיר יצחק בכמהר"י שרים ס"ט.