שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן
סימן נג
מצרים יע"א יום י':
סיון ש':
התרנ"ה ליצי' שלום רב וישע יקרב לראש מעלת ותהלת הרה"ג המפורסם ר"מ ור"מ דעוב"י ג"א יע"א כש"ת כמוהר"ר:
אליהו חזן יצ"ו:
אחרי דרישת שו"ט באה"ר כדוול"ו לנכון קבלתי כתב ידי"ק וששתי מידיעת טו"ש דטבא הוא וטבא ליהוי בע"ה, ראיתי כת"ר ש"י הגדיל תמיהתו עלי, על הקיום שקימתי הכתובה כי נעשה הקיום והחתימה הכל בידי סופר ב"ד הצדק יכב"ן ולא בכתב ידי ממש. ובכן מני"ר תמה ע"ז. והנני להשיב לכת"ר. ראשונה, מה שכתבתי בכתובה הזאת אינו קיום רק גליתי דעתי כי הכתובה הזאת נמצאה רשומה במזכרת הכתובות דב"ד. ולזאת הסופר חתם בעדי ואנכי נתתי את חותמי מטה, שנית, מני"ר ש"י הביא ראיות מתשו' הרשב"א והרשב"ש וכו' האמת עם אדוני אכן לא נעלם מכת"ר כי אינהו קא משתעו רק באופן אשר לא יש חותם כלל האמנם במקום שיש חותם ב"ד ליכא מאן דחייש וראיה לזה מהש"ס ב"ב דף קס"א וגיטין דף ל"ו ופ"ז. וז"ל רב צייר כורא רב חנינא חכותא וכו'. ומסקינן בגמ' שאני רבנן וגו'. וא"כ מי גרע חותם ב"ד מהכורא, ומה גם שאם היה זה קיום ב"ד בודאי כי לכתחילה לא חתמתי ביחידי. ואתו הסליחה רבה נשארתי דושו"ט באה"ר, לכל שירות הכני מוכן לשרת בקדש. מוקירו ומכבדו
משה רפאל גינצבירג