שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן
סימן מו
וזאת תשובתי לכבוד מע"כ חרב הג' החו"ב מוה':
זידא:
תאומים נ'"י שלום וברכה!:
מכתבו היקר קבלתי, וקראתי בכל לב כל הכתוב בדב"ק, ועם היות הנני עסוק מאד בעסקי הצבור והיחיד. מהרתי להשיב אליו. אך בקיצור האפשרי כי להאריך אין לי פנאי:
והנה כבודו תמה איך אפשר לעשות תקנה בהפקר הקידושין בלתי רשות הממשלה יר"ה והממשלה לא תתן רשות להנשא עד מלאות ארבעה ועשרים שנה לזכר ולנקבה. והיה אם איש ישראל רוצה לישא אשה בהיותו בן י"ח שנה. כמא' ז"ל ימצא התקנה כנגדו ככל הכתוב בדב"ק. הן אמת כי במקומות שהממשלה לא תתן רשות לישא אשה קודם כ"ד שנה. כאשר הוא חק השררה במדינתם. קשה מאד לתקן תקנה כזאת ולנעול דלת בפני האנשים הכשרים ואם אמרו אמרו בפ' הבע"י ובטור וש"ע אה"ע סי' א') שאם עברו ד' שנה ואינו רוצה לישא אשה, שב"ד כופין אותו. כ"ש שאין ב"ד כשאין למונעו מלקיים מצות בוראו בזמנו ועיין למהריק"ש ז"ל בהגהותיו סי' זה ועכ"פ גם במדינתם ובכל מקום שהחק הזה שורר שם ומצד האשה נמנעים להשיאה עד שיגיע זמנם לפי החק. יען כי אם ינשאו כדת מו"י. נגד חק הממשלה. חיישינן לקלקולא שמא בעלה ימאס בה. והיא תצעק אל הממשלה ולא יענוה כי לפי חקם היא לא אשתו והוא לא אישה, אשר מטעם זה הוא שנעשית התקנה הזאת. אזי אף אם כח ב"ד יפה לכוף בשוטים או בדברים. אינם רשאים לכופו כיון שהמניעה אינה ממנו. ואין כאן מקום לכפיה:
מיהו הנכון והישר במדינות ההם לתקן התקנה הזאת באופן זה שכל המקדש בלתי רשות ב"ד קידושיו אינם קידושין ע"י ההפקר של מעות הקידושין (כאשר עשינו פה בארץ מצרים לגבולותיה בשנת התרס"א) ואזי אם הב"ד רואים הצורך לתת רשות לישא אשה אף אם לא הגיע זמנו לפי חק הממשלה. הרשות בידם אך במעשה הנעשה בערי אלגייר בארץ צרפת כהוגן נעשה כי הממשלה שם. אינה מונעת הנישואין אלא לפחות מאחד ועשרים שנה ובלבד שהיה ברשות אביו ואמו ואם אביו ואמו אינם מרוצים באותם הנישואין אזי צריך שימתין עד שנת הכ"ד ואולי גם במדינתם החק הוא כן ועל הרוב שאין האב והאם מונעים בניהם לישא אשה.
בלתי טעם הגון ומספיק ולמעוטא דמעוטא אפי' ר"מ לא חייש:
ומה שכתב הוא כי איך נוכל לידע שכולם הסכימו בהסכמה כזאת. כי אפשר שמה ששתקו ולא מיחו הוא מיראת הממשלה וכו'. לדבר הזה יסלח כ"ת. כי הדבר ידוע שאין להממשלה עסק בענייני תורתינו. ואם החכמים או בע"ב שבמדינה יהיו מוחים בתקנה כזאת באומרם שאין דעתם נוחה בהפקר הקידושין וחוששים הם לס' המחמירים בדבר אין להממשלה עסק בזה. וכ"ש שאין כח בידה לפי משפטי המדינה לענוש שום אדם על ענין כזה ומ"מ נכון הדבר לתלות הדבר ברשות ב"ד וכמש"ל:
ועל מ"ש עוד על דברתי בספרי תעלומות לב ח"א אה"ע סי' י"ח על דברי הגאון יעב"ץ בס' מטפחת ספרים ע"ד הזה"ק בס' אחרי ורו"מ בא להודיענו המפורסם אצלם בערי אשכנז. גם אנכי ידעתי כל זה. גם גלוי לפני תקפו וגבורתו וגדולת חכמתו של הגאון יעב"ץ ז"ל. אך גם הרב בן יוחאי ז"ל מפורסם בחכמה ובתבונה. ואפיריון כמטיה שהיה למליץ יושר על הס' הזה"ק. וכל דבריו בנחת נשמעי' ומסולאים בפז ורק על הרב שי"ר חרה אפי על אשר הרחיב פה האריך לשון ומה שרצה הדר"כ לישב בשני אופנים הם דברים דחוקים ואין הפנאי מסכים עמדי להשיב עליהם. ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנפש אהובו החותם פה נא אמון יע"א בחדש מנחם שנת התרנ"ה ליצירה ברוב עז ושלום:
הצעיר:
אליהו חזן ס"ט