אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

סימן מה

סימן מד

בענין הפקר הקידושין הנעשים בלתי רשות:

הממשלה יר"ה:

לובאטשוב עש"ק לסדר פינחס זה אלי':

יבו"א אחדי"ת טו"ב לפר"ק מאלקי המערכה. שלום וברכה. אלף פעמים ככה. לראש גבר יעי"ר אוזן שומעת מגלה:

תעלומות:

לב הרב הגאון סיני ועוקר הרים. בקי בנגלה ובסתרים שלשלת היוחסין מוכתר בנימוסין כקש"ת מרן אליהו חזן הרב דק':

נא:

אמון שריט"א:

אחרי תת נס השלום באתי בזה לתת לאדוני את תודתי מקירות לבי על אשר נתכבדתי בעיני אדוני לשלוח לידי את ספרו הבהיר תעלומות לב הא"ח חמותי ראיתי אור כי יהל כל ימי השבוע עיינתי בספרו ות"ל מצאתי דאתי לידי ממש דברים רבים עם דברי אדוני פעם כבונה כי' וכך דרכה של תורה ולאשר קשה לפני הכתיבה בכתב רש"י כי לא הרגלתי בזה) (כאשר רוע הכתיבה לעד על זה) לא העליתיו על הגליון אך למען תת אות אמת. אכתוב לאדוני את אשר חזיתי על דבריו ואת אדוני הסליחה להודיעני כוונתו בח"א חא"ע שאלה י"ד ט"ו ראיתי תוכן השאלה ואת אשר נגזר עלי' מאת אדוני הרב הגאון נר"ו והסכמת הרבנים הע"י ויען כי דבר אחד מן הצד קשה לפני אבקש מאת אדוני להורות הדרך לפני אם שגיתי כי חלילה לי לכוון לקנטר רק להעמיד ע"ד אמת תורף פסק אדוני אם יסכימו כל הקהל והרבנים להפקיר כסף קידושין מאת המקדש מבלעדי הסכמת מושל המדינה וב"כ. ואז לא יהי' ממש בקידושין מטעם הפקר ותצא דינה להיות לאיש אחר בלי גט וכבר האריך אדוני בראיות לדבריו מדברי הראשונים והאחרונים ז"ל ויען כי לקט דעתי אף כי הצדק עם אדוני כי כח ב"ד והקהל יפה להפקיר מעות אחרים ואף נגד קידושין. אך כ"ז בשאר הסכמת להפקר. לא כן בנ"ד אשר אם יפקירו הכ"ק אשר לא יהי' עפ"י חוק הממשלה: וטעמי. דהן כבר נודע דהסכמת המושל לעשות נשואין אינו כ"א אחרי מלאת אל הזכר ארבעה ועשרים שנים וכן אל הנקבה ובמשנתינו שנו חז"ל בן י"ח לחופה. וטעמא רבא איכא יעיי' בם ד"ף) בכגון דא לא אדע אם כח ב"ד להפקיר כ"ק כדי לעבור בשאט נפש על דחז"ל אשר גבלו שמנה עשר לחופה ובאמת לולא מצאנו לחז"ל הזמן הזה י"ח היינו אומרים כי מבן י"ג בא החיוב כמו כל המצות אך נפקא להו לחז"ל זה הזמן מיוסף וכדומה. וא"כ איפוא איך יכולין אנחנו לעשות תקנה לנגד לדבריהם ז"ל. די והותר משאז"ל כשהגיע עשרים כי' תיפח עצמותיו. ואיך נעשו תקנה להפקיר הכ"ק מאיש לא יחפוץ בקללה וברצונו לקיים כמצוה מפי חז"ל:

לדעתי לא דברו הגאונים רק נגד הסכמה אחרת אף בענין קידושין אשר לא יבוא מן התקנה לנגד לדברי רז"ל ויותר יש לספק לדעתי בהסכמה כזו שלא יעשו נגד גזירת המושל, אף אם יסכימו הקהל והרבנים. מי יאמר כי ההסכמה היה ברצון כולם. ואם החרש יחרישו לעת הזאת הוא מאימת המושל כי מי זה ירהב עוז בנפשו לומר שאין מסכים כי תתנהג הכל כפי חוק הממשלה וניקה. כי מבלעדי ההסכמה אם יעבור איזה מורה לסדר קידושין שלא כחוק הממשלה ענש יענש מכ"ש אם יגזר אומר שאין מסכים להתקנה וא"כ מי יאמר כי הי' הרוב אשר כח בידם להפקיר ממון אחרים. ואבקש מאת אדוני אם לא יהיה למעמסה לפני' יקרא במכתבי זה ודבר מה יורינו: בשאלה י"ח שם הביא אדוני דברי הס' בן יוחאי ובריחוק מקום דימה כבוד הגאון יעב"ץ למחבר ס' בן יוחאי וחבירו קרא לי' ויען כי כולם המה בני אשכנז מצאה הק"ן דרור לה להודיע למר באתר דלא ידע מבטן מי יצאו הדברים. ספר נחלת יהודא להר' ראפופרט אבד"ק פראג געלה נפש היפה מאחינו לעיין בו. כי גם שם המחבר מגועל אצלם עוד מאת שבתו בטארניפאל בגאליציע. ואכמ"ל על המפורסם. אך גם המחבר ס' בן יוחאי אינו בחזקה אצל אנשים כמו הגאון הקדוש יעב"ץ יצ"ל ולמען חיבת הקודש אעתיק אליו דברי הגאון מחבר שו"ת שואל ומשיב אבד"ק לבוב זצ"ל בהסכמה לספר בית ישראל. וז"ל מדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי עת ראותי מ"ש הגאון סבא קדישא יעב"ץ במטפחת ספרים. והנה בא אחד מפטפט אשר אמר להשיב עליו באין מליץ יושר. ואני קורא מ"ש במדרש ס' דברים מוכיח אדם זה משה: כי' מווחליק לשון זה בלעם גם כאן אף שהשיב באיזה מקומן על הזהר לא לבו הלך חלילה לבקש תואנות ולהרהר אחריהם. כי מי בא בסוד קדושים כמוהו ולבו ראה הרבה חכמה ודעת בספרי מקובלים בפרט בזוה"ק כי' כי' אך לאשר נפשו מרה לו כי אז הי' כת ש"צ שר"י כי' למצוא בספרי מקובלים כי' משום עת לעשות לד' ראה ויתר למו לאמר כי נתערב איזה דברים למען יבוש מקורם כי' לא כן המפטפט אשר כל מגמתו אך להתפאר בחכמתו כי גם בספרי קודש ידע וכאשר לא מצאה ידו די השיב אמר כי רוח אחרת בזוה"ק וחולק על משנה ותלמוד וחלילה להאמין כדברים האלה. כי' ואחרי כי הגאון הנ"ל מונה והולך הרבה מקומות קאמר באמצע דבריו וברוב דברי המפטפט לא יחדול פשע וכו' ועל הכל מסיים והמפטפט מרבה הבל אשר לא יאות כלל לדבר כן. ע"כ העתקתי מדברי הגאון ונאמן עלינו הרב הנ"ל: ובגוף הדבר הן כל השלשה ספרים לא ראיתים כי לא נמצאו פה העירה. וגם גוף דברי הזה"ק לפי שעה נעלם מאתי אשר בל"ג אשר אשנה פרק זה. אך הנני דן רק מה שראיתי בדברי אדוני. כי קו' הבן יוחאי על היעב"ץ אינו. והוא עפ"י הנודע מדברי המפורשים דאדם הראשון נתן משנותיו לדוד המע"ה ע' שנים משנותיו א"כ שפיר הוי כנולד כיון דהמה שנות אדם ושפיר גזר הקב"ה דיקח לבת שבע וכדברי התוס' דבלידת הזכר יצא הב"ק. ושפיר קאמר הזוה"ק דאזדמנת ב"ש לדוד מיומא דאיתברי עלמא כי או הי' אדם בעולם אשר נתן שנותיו לדוד. וכפי אשר ראיתי כעת בזוה"ק גם קו' היעב"ץ לק"מ דז"ל הזוה"ק אזדמנת ב"ש לדוד מיומא דאיתברי עלמא ומה עכבא לי' דנטל ברתא דשאול מלכא. וי"ל דמ"ש הזוה"ק וההוא יומא נטל לה אורי' ברחמי הוא מילתא באנפי נפשא ולא קאי על שעה דנטל לברת דשאול מלכא. אלא כמ"ש במדרש דבשעה שנשבע דוד לאורי' שיתן לו אשה אמר הקב"ה תן לו שלך. וי"ל ג"כ בכוונת הזוה"ק דתרי מילי נינהו דע"י דנטל לברתי דשאול לא לקח לב"ש וההוא יומא הוא ענין אחר דבזמן אחר נטל לה אורי' ברחמי. ואדוני קיצר בלשון הזוה"ק ולפי הנוסחא שלי י"ל כמ"ש ואבקש מאדוני עוד כי יענה ויאמר סלחתי אולי חטאתי נגדו בשגגה כי כך דרכה של תורה ואת והב בסופה. אפרד מאת אדוני בברכת שים שלום דיש באהבת עולם אהבה רבה. עבדו משתחוה מרחוק מול אפיו מקוה לתשובה:

הק' זידא למשפחת תאומים בהגאון אסקשאלישנישיק שליט"א:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה