אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

סימן מד

סימן מג

ירושלם עה"ק תוב"א:

בתקנת הירושות בעה"ק ירושלם תוב"א:

שזוכה הכולל לכבוד אהובי ידידי מאיר עיני חכמים נר"ו יאיר שלום וישע רב!:

קבלתי כתבך הבהיר וראיתי כל הכתוב והנני בא להשיב בקיצור על השאלה שנשאלו ב"ד של מח"ת וז"ן. שאלה איש ואשה שזכו ועלו לשכון כבוד בארצנו הקדושה ירושת"ו והנה כלב"ע האיש הזקן והניח אלמנתו שם. והאלמ' הנז' שלחה ליד אחיה היושב בחו"ל סך ממון ובגדים ע"י איש הבינים. וכשמוע בן בעלה בא לב"ד לתבוע תבע שהממון והבגד' ההם הם שיכים לו כי הוא היורש ויחדיו למשפט יקרבו לדעת מי זוכה בנכסים הנז' ושכמ"ה:

תשובה הנה ידוע תקנת רבני וגאוני ירושלם עה"ק ת"ו שכל איש ואשה אשר ימות בעה"ק ובן אין לו שם. כי כו' עה"ק זוכים בנכסיהם במקום בן ואם אמנם יצאו עליה עוררים כבר עמד כגבור גדול הדור האחרון מוה"ר הגדול כמהר"מ סתין זל ה"ה בפסקו הארוך המובא בריש ס' התקנות ובנה עליה דיק לאשר ולקיים התקנה הנז' לישוב עה"ק וכך עמא דבר דור דור ודורשיו עד היום הזה. אלא שכל זה הוא במות האיש והאשה גם יחד אז לוקחים כולל עה"ק כל העזבון אך כשהניח אשתו בחיים מניחים כל הנכסים בידה לפי ההסכמה מש' התק"ס מזמן מרן מהריט"א והרבנים דעמיה ז"ל וכולל עה"ק כותבים כל העזבון כיון דקימי במקום יורש אלא שבדורות אלו לא נהגו לכתוב העזבון:

ומעתה האשה הזאת היושבת שם תחת כבוד בעלה ומתזנא מנכסיו שלא כהוגן עשתה שהוציאה הממון והבגדים מקדש לחו"ל דכיון שכו' עה"ק במקום יורש קאי לאו כל כמינה לתת מתנה לקרוביה כל זמן שלא נשבעה ולא גבתה כתובתה. מ"מ יש לי לדון דמאחר שיצאו הנכסים מעה"ק קודם שזכו בהם זכיה גמורה כולל עה"ק כיון שהאשה עודנה בחיים. ובאופן כזה לא נתפרש בתקנה שאף שיצאו הנכסים לחו"ל שיזכו בהם כו' עה"ק אוקמיה אדין תורה לזכות בהם היורש מדי"ת שהוא יושב בחו"ל. אלא דכיון שהאשה לא גבתה כתובתה אכתי נכסי כל היכא דאיתנהו בשעבוד דידה קיימי לצורך מזונותיה או אם תרצה לגבות כתובתה ולא תספיק לה הנכסים אשר לה בעה"ק. ע"כ ראוי שיהיו הנכסים ביד שליש כל ימי חיי האלמנה הנז' עכ"פ הדבר פשוט שאין אחיה זוכה בהם כל זמן שהיא יושבת תח"כ בעלה ולא גבתה כתובתה ככל האמור ודבר זה פשוט אינו צריך לראיה:

פש גבן לבאר אם באולי האיש הזקן נתפשר עם הכולל וסילקו זכותם מעל נכסיו וכבר ביאר הרב הגדול כמהר"מ הלוי ז"ל בתשו' הבאה בס' קדושת יו"ט סי' ו' שהסילוק מהכולל עביד ומהני וכן הסכים על ידו הגאון המחבר ז"ל שם אלא שצריך בירור איך נכתב בשטר הסילוק שאם כתוב סתם שהכולל סילקו זכותם ולא ביררו מי הוא הזוכה בנכסים הרי חזר הדין לסיני וזכו יורשיו וכמתבאר מדברי הגאון מהריט"א ז"ל שם בדי"א ע"ב והרב מהרמ"ה ז"ל שם בד"ט ע"ד (וכן העלה הרב שער אשר ז"ל בחח"מ סי' כ"ח דע"ב ע"ג) וכיון שעתה באו הנכסים לכאן הרי הם בחזקת היורש ואין להאלמנה הנז' שום זכות בנכסים אלא שעבוד כתובתה ומזונותיה אך אם נתנו הבחירה בידם לסדר נכסיהם למי שירצו שיזכה בהם אחר פטירתם באופן כזה צריך לברר כיצד נכתב ואם סידרו האיש והאשה יחד או האשה לבדה ואם קודם ששלחה המעות או אח"ך. וכאשרנראה סדר הכתיבה שנכתבה כתורה יעשה. והיה זה פה עה"ק ירושלם תוב"א בחדש רחמים שנת התרכ"ט ליצירה וה' יברך את עמו בשלום:

הצעיר אליהו חזן ס"ט:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה