אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

סימן כה

סימן כד

וזאת תשובתי:

ראה ראיתי הני תרי תמיהי שרו"מ הצ"ע בדברי מז"ה הגדול זלה"ה בס"ה עין יהוסף בחי' למציעא ועם היות איני מופנה מכל הצדדין כי עתה באתי ואני מחוסר הישוב והספרים. מ"מ לעשות ר"ל ולקיים מילי דאבות אבא בקצירת האומר לפי העת והזמן והנני בא להשיב על ראשון ראשון: תחלת דבר איתי לן מר מ"ש הרב מהר"א אדאדי ז"ל בגיליון הספר דאשתמיטיתיה ממז"ה ז"ל מ"ש הטוש"ע סי' ס"ו וש"א והרואה ומדקדק בדב"ק של מז"ה ז"ל יראה דעיקר תמיהתו הוא למה לא השמיענו הטור והרמב"ם ז"ל דין זה בעיקר הדין דש"ש דעלמא דוק בדבריו הברורים שכתב וז"ל ולא מצאנו שכתב (שם) הטור שיטול שכרו וכו' ע"כ הרי דעינו ראה מ"ש הטור בסי' ס"ו וש"א:

וקדייק ממה שלא השמיעונו כזאת לענין ש"ש דעלמא שם במקומו ומדסתמו התם ואמרו דפטור מלשלם איכא למדק לכאורה דשכרו אינו נוטל וע"כ רצה לחלק מהקדש לש"ש דעלמא ושוב הביא דברי הה"מ ז"ל דקפסיק ותני דה"ה ש"ש בעלמא וגם הש"ך סי' ש"ג שנראה שנרגש מסתימת דבריהם הכא הביא דברי הה"מ ומ"ש הטוש"ע בסי' ס"ו ורס"י ש"א:

ואה"ן דלולא דברי הה"מ הוה אמינא שיש חילוק ביניהם:

ומה שתמה כת"ר בעיקר חילוקו של מז"ה זלה"ה נר"ל דלק"מ כי הרואה יראה שמז"ה ז"ל מפרש השוגייא הכי דהמקשה לא הקשה לתנא דמתני' אלא מנשבעין לגזברים דהוא הקדש ברור והכי אזלא ריהטא דשמעתתא דלא מקשה ליה התינח בני העיר אלא גזברים מאי איכא למימר אלא בפשיטות קאמר א"ה נשבעין לגזברין לבני העיר מבע"ל משמע בפשיטות דמנשבעין לגזברים קמקשה ליה והטעם פשוט משום דמנשבעין לבני העיר לא הו"מ לאקשויי בכח כי לא ברירא ליה דתנא דמתני' ס"ל כת"ק דר"ש דאפי' חייב באחריותם ש"ח אינו נשבע דהא במתניתא דילן דקפליג ר"ש את"ק לא פליג אלא לענין אונאה ולכן מקשה בכח מנשבעין לגזברים. ושוב איתי תלמודא דר"י מוקי לה בפירוש כר"ש:

ועמ"ש מז"ה ז"ל לקמן בדע"ו ע"א ד"ה הא מני:

ועכ"פ הדבר ברור דלא הו"מ תלמודא לאוקומי דהא דנשבעין ליטול שכרם הוא גם מבני העיר דהו"מ מעיקרא לאדחויי דת"ק דידן ס"ל בהא ככ"ש וכמש"ל והכי מפרש סוגיין מז"ה ז"ל לעיל בד"ה נשבעין.

וכ"כ הרב כנה"ג ז"ל בסי' של"ד הגהב"י ט"ל בדרך נכון והוא פשוט:

ומה שתמה עוד מעכ"ת ע"ד מז"ה בחי' לשם לדכ"ה ע"ד התוס' בד"ה מכלל דפליגי. לכאורה דבריו ז"ל קשים לשמוע ואולם במעט התבוננו' נראה דמז"ה ז"ל הקשה מדיליה למה לא סמכו תמיהת' התוס' לעיל והביא מה שתי' המהרש"א לקושייתו כלומר דבזה יתורץ קושייא זאת ג"כ ושוב כתב דמעיקרא קושייא (שהקשה הוא ז"ל) ליתא דלא הו"מ למימר נראים לר"י דברי כ"א בהקדש משום וכו' ולתרץ גם קושיית המהרש"א הבליע בנעימה תי' נכון וז"ל ואכתי לא ידעינן אי טעמייהו הוי משום פשיעות' ואין צריך לדחוק (כת"י המהרש"א) כלל ע"כ והוא פשוט בכוונתו לתרץ בזה קו' המהרש"א ז"ל דכיון דאכתי לא ידעינן טעמא דפשיעותא לא הו"מ למימר נראים דברי ר"י לר"א בשבת דל"פ אלא בחול משום פשיעותא כמ"ש מהרש"א כיון דאכתי לא סליק אדעתיה האי טעמע דמתרץ בתר הכי תלמודא ודוק: ולהיות העת נחוץ מאד וטרידנא טובא במילי דצבורא כידוע לכת"ר. ע"כ היה הקצר אמיץ ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנא"ה:

הצעיר אליהו חזן ס"ט:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה