שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן
סימן כד
טראבלס יע"א:
ש"ש שנאנס דפטור אם נוטל שכרו ג"כ כדמשמע בפרק הזהב דג"ה לענין ש"ש דהקדש וכמ"ש הרא"ש ז"ר בסוגיין והרב המגיד ז"ל בפ"ב מה' שכי' ופסקו הטוש"ע בסי' ס"ו וש"א ועיין להרש"ך ז"ל בסי' ש"ג שרן כן גם רש"ש דעלמא וסברא ישרה היא מ"מ קשה על הטוש"ע שלא פסקוהו בסי' ש"ג וכמ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' עין יהוסף בשי' לשום ועיין בס' דל"א אביגדור בהשמטות ועיין בב"י סי' שר"ג בשם מ"כ חו"ד בחק"ל מ"ב ח"מ סי' ל"ג ועיין מהר"א ששון ז"ל בסי' ע"ג בני אחרן סי א' את זה שלח אלי הרב מר דינא כמהר"ח הכהן הי"ו בענין זה וז"ל הצריך:
כאן בד"ת במאי דקי"ל שש"ש פטור מאונסים. כתב הה"מ ברפ"ב דשכירות דאם נאנס לא הפסיד שכרו אלא נשבע ונוטל שכרו ועיקר והוא מהסוגיא דפרק הזהב דנ"ח ע"א בהא דמוקי שמואל דנשבעים ליטול שכרם והובא למב"י בח"מ סי' ס"ו וכ"כ הרא"ש שם בפרק הזהב על הא דאמרינן התם ש"ש אינו משלם דשכרו מיהא מפסיד עד שישבע ששמר כראוי ופסקו הטור שם סמ"א ומרן בש"ע ס"ע וראיתי להרב המופלא מו"ז זלה"ה בס"ה עין יהוסף בשי' למציעא שם שכתב דמהכא משמע דש"ש שנאנס מלבד שהוא פטור אלא גם נוטל שכרו ואלו בש"ש דעלמא לא מצאנו כן אלא דוקא דפטור מן האונסים אבל ליטול שכרו לא כמ"ש הטור ח"מ סי' ש"ג וש"ד ואלו היה ג"כ נוטל שכרו לא הו"ל להטור להשמיטו וכו' ומתוך זה רצה לחלק דהקדש שאני דכיון שנפטרו מלשקול עוד הוי כאלו עשו שליחותם עכ"ד ז"ל ע"ש:
ואני בעוניי מלבד מה שתמה עליו ה"ה מהר"א אדאדי ז"ל בגליון הספר דאיך לא ראה בטוש"ע סי' ס"ו וש"א ע"ך וכוונתו מבוארת דמשם באר"ה דל"ד בהקדש גם הש"ך סי' ש"ג סק"ה הביא דברי הה"מ הנז"ל וכתב שדבריו נכונים ושכן מוכח בסי' ס"ו וש"א ע"ש. עוד אני תמיה בעיקר חילוקו הנז' דהא בגמ' שם קתני בהדיא דאם לא נתרמה התרומה נשבעין לבני העיר הגם דחייבים באחריותם ושוקלים שקלים אחרים תחתיהם והו"ל כשאר ש"ש דעלמא וצ"ע:
עוד זאת אדרש במ"ש עוד בשי' לשם דנ"ד ע"א עמ"ש התוס' שם ד"ה מכלל דפליגי וכו' תימא לישני דה"ק נראים דברי ר"א לר"י וכו' והק' מהרש"א דלמה לא סמכו תמיהתם לעיל גבי מכלל דפליגי בשבת דאימא דה"ק נראים דברי ר"א לר"י בשבת שאף ר"י ל"פ אלא בחול וכו' ע"ש והוא ז"ל כתב בכוונ' מהרש"א דלישני לעיל כי הך קשיא דהיו נראים דברי ר"א לר"י בהקדש וכו' ע"ש ואחרי המחי"ר הוא תמוה כמבואר לחי רואי וצ"ע אחלי יכונו להשיבני דבר יפה שא"ק:
הכ"ד הדורש שלום תורתו
הצעיר
חיים הכהן ס"ט