אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

סימן ה

סימן ד

הסכמת הרה"ג המפורסם בנש"ק ר"מ:

ור"מ בעוב"י שאלוניקי יע"א נ"י:

ח' חשון צרופה אמרת"ך מאד לפ"ק מור ניחו רבא דגול מרבבה הרב הגדול רב משרשי'א כמהר"ר אליהו חזן נר"ו ר"מ ור"מ בעי"ת נ"א יע"א יאיר אורו גם ער זקנה ושיבה טובה כיר"א הלא מראש אדרברה נא ש"ר כמשפט לאהבי המו שם רבא:

האותיות אשר תבאנה מקבלת מכתבו היקר מזה מדת ימים שמח לבי ויגל מידיעת שו"ט כ"י וכ"י כיר"א. ושם נאמר כי מעכ"ת הנהו מצפה לפס"ד אודות הממזרים מעי"ת קורפו יע"א אשר מזה זמן שלח אלי פסקי הרבנים מערי איטאליא יע"א ונוגה להם סביב פסק דינו היקר להעמיד להממזרים הנזכרים בחזקתם ולהרחיקם מיחוסי ישראל ודרוש דרש:

ממני לחוות דעתי הקלה אם לרחק או לקרב:

ויען יעקב כי יגון בלבבי כי לא יכולתי לסדר פס"ד ע"ז בארוכה לעמוד ע"כ קוץ וקוץ כדבעי כי אנכי הרואה כי איכא למיקם עלה טובא ע"כ דברי הרב המתיר במשא ומתן ובדבר הלכה. אבל ההכרח לא ישובח וכו' כי מזה מספר ירחים עיני כבדו מזוקן ולא אוכל לבוא במעשה הכתב כאשר היתה באמנה ואולם בראותי קול דודי דופק כי עיני קדשו מיחלים לתשובתי אמרתי לבוא בדרך קצרה ולחוות:

דעי במיעוט שיחה מה שנוגע לענין הדין דוקא:

ואומר כי הגם דיונח במונח דריוח והצלה לפנינו לטהר את ישראל הממזר הראשון אשר ממנו חוצבו כל הנולדים במשפחה הלזו לפי העדויות שנתקבלו בעיר זאנטי ועפ"י הטעמים והספקות אשר עלו ובאו בפסק הרב כמהר"ר וידאל אנגיל נר"ו גם כי איכא למיקם עלייהו או מטעמים וסניפים אחרים אבל כל זה לא יגהה מזור וארוכה והמשפק' הלזו עדיין קיימא באיסורא קמייתא ולית נגר די יפריקינה. כינה מה יתן ומה יוסיף היתרו של ישראל הנז' לאיסור ערוה החמורה משמחה הממזרת שנשאה ישראל הנז' אשר כפי כל רבני איטליא והרבני' שישבו על כסא ההוראה היא שהיתה ידועה לממזרת ודאית ומדהאי טעמא הוא שנשאת בהיתר לישראל הנז' כי מצא מין את מינו ונעור וכאשר באו הדברים באר היטב בכתובה של האשה הנז' חתומה במותב תלתא כחדא וכתר תורה היא העולה הרב כמהר"ר ש"ט אמאריליו ז"ל בשפה ברורה כי הישראלי הנז' ושמחתו הנז' ילדי זנונים המה והלך הזרזיר וכו' גם דור עשירי לא יבוא לה' בקהל ה' וגו' ואחר הדברי' האלה איך נעצור כח למצוא היתר לכל הנולדים מהמשפח' הלזו וכאשר גם המה הרבנים האוסרים עמדו בפרט זה ושאגו כארי בדברים ברורים ואמתיים והגם כי גם הרב המתיר נר"ו פקח עינו גם ע"ז מ"מ במחילה מכבודו דבריו מרפסן איגרי ולא ידענא מה אידון בהו ולולי כי הנם חקוקים בעיט ברזל ועופרת לא הייתי מאמין כי יצאו מתחת קן קולמוסו ואגב שיטפיה לא דק: כי הכי אמר מר כי מה שכתוב בכתובה הנז' כי ילדי זנונים וכו' הוא למטוניה דהרב המורה כמהרש"ט אמאריליו ז"ל כי חשבו לישראל לממזר ודאי וכיון ששמחה הנז' היא בת אחותו של ישראל הנז' (לפי העדויות שקבל) א"כ פסלות שמחה באה מחמת אמה חנה בת רחל היולדה בפסלות גם היא תתכנה בשם ילדי זנונים ואין לומר שגם חנה הנז' זינתה תחת בעלה שא"כ לא היה מכנה אותה בשם בת שבתי על שם אביה וכו' אם לא שחשב הרב המורה הנז' כיון שהאשה רחל היתה פרוצה ביותר חוששין לבניה. ואחהמ"ר דבריו לא צדקו דמ"ש בגמ' חוששין היינו כשאר חוששין דעלמא לא לענין ממזרת כמ"ש מהריב"ל וא"כ המשפחה הזאת כולה כשרה היא אלו דבריו נר"ו. ודבריו מן המתמיהין כי איך אפ"ל שהרב מהרשט"א הנז' טעה בדבר פשוט כזה כי מלבד כי רוב הפוס' ס"ל דחוששין אינו אלא לענין כהונה כמ"ש הב"ש בסי' ד' והובא בבאר היטב סק"ך וא"כ איך יסמוך עצמו להקל באיסור תורה להשיאה לממזר ודאי עו"ב כי גם להפוס' דחוששין גם לאיסור ממזר אינו אלא מתורת ספק וחששא בעלמא ולחומרא כי הוא בעיא דלא איפשיטא כיע"ש וא"כ במה שהחמרנו הקלנו להשיאה לממזר ודאי דבר זה לא ניתן ליאמר וכ"ש ליכתב לחשוב להרב הנז' שטעה בדבר דאפי' תשב"ר יודעין אותו ועוד בה וגדולה היא בעיני עד שתמהתי על הרבנים המשיגים הי"ו שלא העלו אותה על דל שפתותיהם שהרי גם כי נימא כי שמחה הנז' היא בת אחותו של ישראל מוכרח הדבר ממס' עדויות הנז' בתחלת הפסק מהרב המתיר הנז' נר"ו (בסו"ס עולת איש) כי רחל הנז' אם חנה היא היתה נשואה מקודם שנשאת לחיים גאני והולידה את חנה אם שמחה הנז' שהרי א"א שרחל הולידה את חנה אחר לידת ישראל אפי' מאיש אחר שהרי כשנשא ישראל את שמחה הנז' היה ן' כ"ג שנה (ולא ל"ג כמ"ש בפסק הרב המתיר הנז' וכנר' שהוא ט"ס) שהרי ישראל הנז' מת בש' אתתצ"א לעניינם והוא היה ן' פ"ד שנה כמ"ש בעדויו' הנז' דנמצא דנולד בש' אתת"ז והוא נשא לשמחה הנז' בש' תק"ץ ליצירה שהוא בש' אתת"ל נמצא שהוא ן' כ"ג שנה ואיך אפ"ל דחנה אחותו תהיה קטנה ממנו ותוליד בת ותנשא בת י"ט שנה כמ"ש בפסק הנז' אם לא שחנה הנז' היתה גדולה מישראל הנז' כ"ב שנים וגם אין לומר שנולדה מחיים גאני הנז' קודם ישראל הנז' שהרי במש' עדויות הנז' שאלו לחיים גאני אם הוא קרוב עם האשה חנה והשיב לא ועל חנה זו הם מדברים כמתבאר מפרשת העיבור ומרבני איטליא הי"ו אלא מוכרח דקודם לידת ישראל הרבה היתה נשואה רחל הנז' עם איש אחר קודם היותה נשואה עם חיים גאני והולידה את חנה הנז' כדי שיתקיימו דברי העדויות שקבל הרב המתיר הנז' שחנה אם שמחה היא היתה אחותו של ישראל וא"כ איפוא איך אפ"ל אפי' לס"ד בעלמא שמא שחשב הרב שנו"א ז"ל לשמחה למוחרת הוא מחמת שנתברר לו שזינתה רחל אם ישראל תחת חיים גנאי והיא היתה פרוצה ביותר וא"כ חוששין גם לבניה היינו חנה שנולדה כל כך שנים מקודם קרוב לט"ו שנה לפי החשבון הנז' ונולדה ג"כ מאיש אחר ולא מחיים גאני הנז' וע"כ השיאה לשמחה בת חנה הנז' למותרת ודאי' הס כי לא להזכיר דאיכא מאן דס"ל הכי דאש' שנמצא פרוצה ביותר דחוששין גם לבניה שיש לה מאיש אחר מקודם שנים רבות והיא לא היתה בחזקת פרוצה, מקודם וא"כ נפל היסוד ונהרס הבנין שבנה מלבד כל מה שכתוב בדברי הרבנים המשיגים הנז' והאמת עד לעצמו כי דברי הרשט"א הנז' ברור מללו ששמחה המ' היא ממזרת ידועה ודאית או מפני שאמה חנה זינתה תחת בעלה ולא נתגלה קלונה כ"כ והסבו העם לבתרה בשם בת שבתי או שרחל זינתה והולידה לחנה באיסור א"א ונשאת שלא ברשות לשבתי באופן שנתברר להרשט"א והנלוים אליו כל זה בבירור גמור מדהתירוה לשמחה בת חנה לממזר ודאי וזה ברור ופשוט ולא ח"ו לתלות בוקי סריקי ואוקמתות רחוקות שטעה בדבר משנה הרשטיא הנז' ואפי' אם היו האוקמתות הנז' להחמיר היינו צווחין כולי יומא כ"ש כדי להקל באיסור ערוה וכ"ש כי מאותו פרק מזה ע' שנה עד עתה דור אחר דור ורבני אלפין היושבים כסאות למשפט שה בעי"ת קורפו יע"א כולם החזיקוה לממזרת ודאית כמתבאר מדברי הרבנים המשיגים הנז' ונשארת נשואה כמה שנים עם ישראל הנז' ולא יאומן כי יסופר כי כולם לא השיגו לידע שטעה ח"ו הרב שט"א ז"ל הנ"ל בטעות מפורסם כזה. כי כן לפי כל הנז' הדבר פשוט אצלי כביעתא בכותחא כי לפי המעשה רב ודברי הכתובה הנז' המפורשים פרוש' מרובה שמחה הנז' היא ממזרת ודאית וכל הנולדים ממנה אסורים לבוא בקהל ה' עד עולם וד"ב רק אין דבר הן אני נשארתי דשו"ט ומצפה לתשוב' מקבלת מכתבי הלזה החותם באה"ר ומקוה רחמי ה' וטובו ברוב עוז ושלום: הצעיר:

יעקב:

קובו ס"מ מקום החותם הסכמת הרבנים הגדולים ראשי אב"ד שבעיה"ק ירושלם ת"ו הע"י:

בשבטי ישראל נודיע נאמנה כי אנחנו הבעה"ח ראשי אבות בתי דינין אשר בעיקו"ת ירושלם ת"ו בחדש ניסן ה'תרנ"ט חתמנו והסכמנו על פס"ד אשר סדר מעלת הרב המופלא חק"ל כמוהר"ר וידאל אנגיל יצ"ו להתיר משפחת ממזרי קורפו הידועה בשם משפחת קוניליאנו אשר הרב הפוסק יצ"ו אסף וקבץ סברת הפוסקים למצוא היתר להמותר' שבמשפחה הזאת. וכאשר כי כל הענין שבפסק סובב הולך על היתר ישראל קוניליאנו הממזר הראשי על פי העדויות אשר נתקבלו בפיסולו ראה ראינו שאם באמת כל פסלות המשפחה הזאת נמשך רק מסבת פסלותו של ישראל קוניליאנו הממזר הראשון לבד מקום יש ע"פ הדין להתירו לבא בקהל וככל הכתוב בפס"ד הנדפס:

בס' עולת איש וזאת היתה ידיעתינו בתחלה וע"כ חתמנו בפס"ד ההתר ההוא:

:

האמנם עתה חדשה שמענו שבאמת שמחה בת שבתי יהודה הנישאת עם ישראל קויליאנו הנז' גם היא היתה מותרת ודאית מצד עצמה ושע"כ השיא אותם זע"ז מע' הרב המורה צדק מלפנים הרב כמוהר"ר ש"ט אמאריליו זלה"ה כדת של תורה שממזר ודאי נושא ממזרת ודאית א"כ עתה נפלו כל יסודות ההתר למשואות נצח כי הגם שנאמר שישראל הנז' הותר עפ"י ההתר שבפס"ד הנז' לשוא צרף צורף כי הרי זרעו אחריו הבא מן מותרת ודאית פגום הוא עד עולמי עד הוא וזו"ז וכמאמר הכתוב לא יבוא ממזר בקהל ה' עד עולם והרי באיסורם הם עומדים:

וע"כ אנחנו מודיעים קשט דברי אמת שחלילה לסמוך על פסק ההתר ההוא ובאיסורייהו קיימי עד דורות עולם וכאשר נתודע לנו אל נכון שבהתודע הענין למע' מהר"ר ראש"ל יש"א ברכה יצ"ו שלח דברו להרב ר' נתן יצ"ו רב דקורפו יע"א שלא יסמוך על ההתר ההוא כלל עד שיתברר הדבר מפי רבני איטליא ששמשו בקדש מקול"ז בק"ק קורפו יע"א והרי ראינו הודעתם שמעידין בגודלם כי שמחה זאת ממזרת ודאית היתה ביחס עלמה והכי הוברר איסורם:

ובכן הננו מודיעים שע"פ כל הנז"ל באיסורם עומדים ויעמדו לנצח ועל רבני המדינות והגלילות להרחיקם מקהל ה' כאשר היו עד הנה:

וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. הכ"ד החותמים בעיה"ק ירושלם תוב"א בחדש טבת ש' התרס"א ליצירה וחתימי עלה הראב"ד

יצחק רפאל ישראל ס"ט הראב"ד

יוסף נסים בורלא ס"ט:

חותם ב"ד הגדול שבירושלים ת"ו:

תשובת הרב הגדול המו"ץ בעוב"י אנקונא:

יע"א יחל"ש:

אל:

מול פני נזר הרבנים ותפארת החכמים ואור עיני גם הם המאה"ג אוצר התורה והחכמה דזיו ליה בבר בתיה ר"מ ור"מ בעיר נא אמון יע"א יש"ר לשם ולתפארת:

הדא אמרא כי נהניתי עד מאד כאשר האיר וזרח קונטריסו המחוכם קונטריס מעלת היוחסין אשר בו האריך למעניתו כאיש גבורתו:

לדחות טענות הפס"ד של ב"ד שריא מעה"ק ירושת"ו. ודבריו אינם צריכים חיזוק ומובטחני שאחרי דבריו המחוכמים וטענותיו החזקות גם הרב ראש"ל נ"י כצדיק באמונתו יודה על האמת ויתקן הדברים וירחק את המקורבים גם בלי דעת אחרי שבכל עונות שאתה פונה אי אתה מוצא טענה ראויה כדי לערער ולהפיל ארצה בנין הרב אמאריליו ז"ל והרה"ג שמלכו אחריו ולטהר את השרץ חלילה ומחכים אנחנו בתשוקה עצומה לראות תוצאות הדבר ע"פ הסברא הישרה וחזקות התורה ושלמא דמני"ר יסגא כאו"ן הקשור בחבלי עבותות אהבת כת"ר כו"ח פה אנקונא בס' ולכל בני ישראל היה אור: והוא הצעיר יצחק רפאל אשכנזי ס"ט:

ואחרי אשר קבל הרב הגאון ראש"ל נר"ו מכתב הרה"ג בעוב"י אנקונא יע"א כתב אלינו ביום כ"ב לח' אדר ש' היתר"ס וז"ל צר לי מאד על פס"ד מעי"ת קורפו יע"א וכבר קבלתי כתב ארוכה מאר"ש מאת הרה"ג מו"ץ דאנקונא כמהרי"א נר"ו וגמרתי בדעתי לכתוב לק"ק קורפו למען יתעכבו ולא ימהרו להתירם ורצוף בזה הנוסח וכן עשה וכתב מכתב ארוך בכל חזק ותקף ושלי"ב:

הודעה גלויה

דא גזירת אורייתא:

לעיני כל ישראל למקומותם רעריהם:

במושבותם יהיה ה' אתם אמן:

מודעת זאת שבעי"ת קורפו יע"א זה שבעים שנה שהיה שם איש אחד שמו ישראל קונילייאנו. ונתברר להרב הגדול המורה צדק כמוהר"ר ש"ט אמאריליו זצוק"ל שהיה ממזר ודאי וע"כ השיאו עם בת מינו ממזרת ודאית ה"ה שמחה בת שבתי יהודה וביאר בכתובתם הרב המו"ץ הנ"ל עם פרנסי הקהלה אז כי האיש ואשתו ילדי זנונים הונה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם וגם הרבנים הגדולים ז"ל אשר ישבו אחריו על כסא ההוראה בעי"ת קורפו החזיקו אותם לממזרים גמורים ובמשך הימים נטמעו בהם שתי משפחות והם יעקב אורדו ופרץ בלילי שלקחו להם נשים מהמשפחה המנוגעה הזאת נגד רצון ה' ורצון יריאיו ובניהם הפסולים אשר הולידו נכתבו בפנקס ק"ק קורפו יע"א לממזרים גמורי' למזכרת עולם ולאות לבני מרי:

ומזה ירחי מספר שכתבו הממזרים הנ"ל לעיקו"ת ירושלם ת"ו ושלחו העתק העדויות מאשר נמצאו באוצר הק"ק ונטפל לזה אחד חכם מעיה"ק ועשה פסק דין לטהר את הממזרים ורבני עיה"ק סמכו עליו והסכימו עמו ונדפס הפסק דין הנ"ל בס' עולת איש ואנחנו הח"מ ראינו שאין כל יסוד להתירם. יען לפני הרב הפוסק לא הוצע כל יסוד הענין אל נכון כנודע לנו וכאשר בוכחנו לדעת היטב מפנקסי הקהל דק"ק קורפו בזמן שבתנו על כסא ההוראה בעי"ת קורפו מזאת לפנים ושנית כי הוא טרח להתיר את ישראל אך על שמחה הממזרת אין שום היתר ווממזרת שמחה נעלם מעיניו וכתבנו על זה לכבוד הרה"ג ראשון לציון כמוהר"ר יעקב שאול אלישר הי"ו והוא בצדקתו השיב כי צר לו מאד על זה וכתב למעלת הרב כמוהר"ר נתן הלוי הי"ו ר"מ כעת בעי"ת קורפו יע"א שלא יסמכו על הפסק של ההיתר ולא יניח לבני ובנות המשפחות האלה להתערב בקהל ה' זכרה הי לו לטובה:

ואולם חוששים אנחנו פן ח"ו ילכו למקומות שאינם מכירים ויודעים כל העובר בענין ויבאו בקהל ה' בכח הפס"ד של ההיתר המודפס בספר הנ"ל: על:

כן ראינו חובה לעצמינו לכבוד ה' ותורתו:

ולכבוד טהרת וקדושת אומתינו זרע קדש ישראל להודיע גלוי לעיני כל ישראל כי משפחות הממזרים האלה בחזקת איסורם הם עומדים וכאשר כן הוסיף להעמידם באיסורם כבוד הרב הגדול מלך ירושלם ת"ו כאמור והחובה מוטלת על כל רבני הקהלות המדינות והגלילות להרחיקם ולהבדילם מקהל הגולה והשומר אמת ישמרם וינצרם וינטרם לעד קלה כנה"ר וכנא"ה הדושו"ט הבעה"ח בש"א לחד' אלול המרוצה ברחמים ש' התר"ס ב"ס יהי עלימו סתרה לפ"ג ושלום:

הצעיר יצחק רפאל אשכנזי שהייתי לפנים מוץ בק"ק קורפו וכעת מו"ץ בק"ק אנקונה ע"א הצעיר אלישע מפאנו מלפנים רב ומורה בק"ק קורפו וכעת ראב"ד ומו"ץ:

בק"ק מילאנו יע"א:

אנחנו אלה פה צעירי הצאן העומדים לשרת בקדש בקהלות נא אמון ומצרים יע"א ראה ראינו את דברי חכמים שני המאורות הגדולים עליונים למעלה ראשון בקדש הרה"ג סבא דמשפטים כמוהר"ר יצחק רפאל אשכנזי יצ"ו אבדק"ק אנקונא יע"א ומשנהו הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמהר"ר אלישע מפאנו יצ"ו אבדק"ק מילאנו יע"א הם המדברי' אודות המשפחה הפגומה משפחת ישראל קונילייאנו אשר בעוב"י קורפו יע"א הידועה מאז לממזרים גמורים על פי הוראת מאריה דאתרא הנז' הרה"ג כמוהר"ר שם טוב אמאריליו ז"ל כידוע כל זאת ומפורסם מקדמת דנא:

ובהיות שמע' אחד הרבנים בעיה"ק ירושלם ת"ו סידר פס"ד להתיר הממזרים האלה ונדפס הפס"ד הנז' בס' עולת איש הנד"מ ומעלת שני המאורות הנז"ל באשר כי המה שמשו שנים רבות ברבנות עובי קורפו מקום המעשה ולפניהם נגלו כל תעלומות המשפחה הפגומה הנ"ל וכל סתריה המה ראו כי כל ההתר שהיתירם הרב הפוסק ההוא פורח באויר כי הם יודעים ששמחה בת שבתי יהודה הנישאת עם ישראל קוניליאנו הממזר הראשי היא היתה ממזרת ודאית מצד עצמה ולא שנמשך פיסולה מחמת ישראל קוניליאנו כאשר חשב הרב הפוסק יצ"ו וקמו וכתבו פס"ד ארוך לסתור כל צדדי ההתר שהמציא הרב המתיר הנז' יצ"ו וגם מעלת הרה"ג גאון ירושלם ראשון לציון כמוהר"ר יעקב שאול אלישר יש"א ברכה מאת ה' בראותו את דברי הרבנים הנז' בוערים כגחלי אש ואת אשר מעידים בגודלם כי ממזרות שמחה אשת ישראל הנז' איננו נמשך נפסלות ישראל וא"כ נפל כל ההתר למשואות נצח שרטוט וכתב כי צר לו מאד על זה. והודיע בהודעה גלויה להמו"ץ כעת בעוב"י קורפו יע"א באזהרה גדולה לבל יסמוך על ההתר ההוא ולא יתן לבני המשפחה הזאת להתערב בקהל ה' כדת של תורה:

ה' יאריך ימיו:

ולהיות שמשפחות רבות ונכבדות מיחידי ק"ק קורפו יע"א נתיישבו פה אתנו במלכות מצרים בק"ק נ"א ומצרים יע"א כידוע מצאנו חובה לעצמנו לבא אחריהם בדברות שתים אלה להרים מכשול מקרב עדתינו ולהזהירם ולהרחיקם מן הכיעור לבלתי יתערבו בני המשפחה הפגומה הזאת בתוכם ח"ו וגם ידינו תכון עמהם כי על פי הדין באיסורייהו קיימי ואסורים הם לבא בקהל ה' עד עולם וככל אשר הורה זקן הרב הגדול המורה צדק כתר שם טוב ז"ל והרבנים הגדולים אשר ישבו אחריו על כסא ההוראה בעובי קורפו יע"א ויבדלו לחיים מעלת הרבנים המפורסמים הנ"ל העי"א וכאשר הוסיף להעמידם באיסורם הרה"ג אי"ש ירושלם יחי שמו לעד לעולם ושומע לנו ישכון בטח: כ"ד צעירי הצאן הכו"ח לכבוד ה' ותורתו ולכבוד תפארת טהרת אומתינו בעה"ח בש"א לחדש תשרי

ש ה'תרס"א בא סי' כי שמרו אמרת"ך ובריתך ינצורו לפ"ק ושלום: הצעיר אליהו חזן ס"ט מו"ץ פה נא אמון ואגפיה יע"א הצעיר רפאל אהרן ן שמעון ס"ט משרת בקדש בק"ק מצרים ואגפיה יע"א קונטרס משמרת הטהרה

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה