אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק א מפתחות והשמטות ותקון טעיות

שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן

מפתחות והשמטות ותקון טעיות

חשן משפט

ארח חיים

סימן א

שאלה בענין שכירות העיר במות המלך:

תשובה מהני השכירות גם מגזבר המלך. ונהגו לעשותו בשמן זית ולזכותו ע"י אחר. ואין צריך ליקח המפתחות של העיר בעת השכירות. ואם השכירות היה במעות שנפלו לאוצר המלכות יר"ה. דהשר המשכיר עודנו על משמרתו. אפשר דאם מת המלך יר"ה תוך הזמן דאינו צריך שכירות מחדש:

השמטה ועיין שואל ומשיב מ"הת הנדפס מחדש בח"ב סי' ס"ב:

תקון טעיות דף א' ע"ב שיטה ג' צריך לומר בורג' קאראמאן:

סימן ב

במ"ש הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל חא"ח סי' ד' שאין ראוי לכבד בטלית שלו אפי' לגדול ממנו. ובמ"ש ע"ד הרב יוסף אומץ בסי' ס"ה ס"ד והרב פני יצחק בא"ח אות ט'. ומ"מ העליתי שאם נתנו לו טלית אין ראוי לסרב. כי לא הוזהר המקבל אלא הנותן. וגם כי היכי דלא לתחזי כפורק ע"מ:

סימן ג

שאלה במקום שפוסקים כס' הש"ע אי ש"ד לעלות סומא לספר תורה. או ראוי לגעור בו:

תשובה אין ראוי שיעלה סומא אפי' ת"ח לס"ת ואם נהג לעלות ראוי להודיעו והוא יחוש לעצמו. ואם עלה לא ירד. ואין צריך גערה מפני ד"ש:

סימן ד

בחל ערב פסח להיות בשבת שראוי לבער הכל קודם השבת. ולאכול מצה עשירה בשבת:

סימן ה

שאלת חכם דרמי ומקשה על מרן החק ק"ל ז"ל במ"ש בחא"ח סי' ל' דדין ח"ש איתיה גם כמ"ע. ממ"ש בפי"כ סי' נ"ב. ועוד זאת במ"ש במער"ל ח"א דרוש נ"ז בדין מבול"מ:

תשובה על הקושיא הא' בדין ח"ש כבר קדמו הרב גזע ישי אות ח' וכבר השיב על דבריו הרמ"ז ז"ל בחק"ל מה"ב א"ח סי' ך' ואגב אורחין ישבתי בעניותי קושיית הר"ב כפי אהרן נר"ו הנד"מ בא"ח סי' י"ב שתמה בזה ממ"ש בבכורות דמ"ח והתוס' שם ד"ה דר"מ. ועל הקושיא הב' כבר קדמוהו רבנן ולפי חומר הנושא ישב הדברים מז"ה ז"ל בס"ה ישרי לב א"ח אות מ':

תקון טעיות דף ב' ע"ב שי' מ"ז. יפה תימה צ"ל יפה תמה:

סימן ו

שאלה בת"ח שתורתו אומנותו ויש לו ב"הכנ בחצרו. והוא מתפלל בעלייתו באתר דגריס וכוין פתיחין ליה לראות הס"ת והוא שומע קדיש וקדושה. אי שפיר דמי למעבד הכי:

תשובה ודאי דהכי עדיף טפי וכהוראת הרדב"ז בח"ה סי' ש"א קל"ט והרב מלכי בקדש דף קי"ב הו"ד בברכ"י א"ח סי' כ"ה וסי' ץ' ובמחזיק ברכה שם:

סימן ז

ש"ות ארוכה מעו"בי אזמיר יע"א בענין תגי הס"ת שאינם נוגעים באותיות או כי יחדיו ידובקו. אי ראוי להוריד הס"ת מפני זה והעלה מפי סופרים וספרים שאין להוריד משום זה הס"ת:

סימן ח

הסכמת הר' מהר"מ הכהן נהר נר"ו ככל האמור בענין:

סימן ט

תשובתי על דבריהם. מסכים הולך לכל אשר כתבו הרבנים הפוס' הי"ו שאם עלה ס"ת כזה שלא ירד:

סימן י

דברי רבי אליעזר הגדול הרב מור דודי ז"ל בענין תגין. לקוח מספרו הגדול עמודי ארזים כתיבת יד:

יורה דעה

סימן א

תשובה מאהבה מרב חביבא הר' כמהר"מ בארקי נר"ו בענין פיסול שוחט גליה לדרעיה להשיב כהלכה על כל הכתוב בספר הנד"מ שמו בן הרמה בהלכות שחיטה. והשיב משה ספר'א רבא נר"ו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות והעלה להכשיר את השוחט כהוראת הגאון החסיר מרן החבי"ף ז"ל ומרן הגאון רש"ל ח"ד בדרא ז"ל ככתוב בדב"ק:

סימן ב

הסכמת הרב כמהר"ן הכהן אריאש נר"ו על כל הכתוב בחלקו של ידיד הרב הפוסק הי"ו והוסיף נופך משלו ברך ה' חילו:

סימן ג

דבר אליהו המחבר ס"ט ויהי הקצ'ר אמיץ יען הרב הפוסק הנז' הי"ו לא הניח פינה וזוית. ואתיא תוך תוך מעט ש"וט בענין שונא לאב אי פסול לבן. כס' מהריק"ש ז"ל ודעמיה:

תקון טעיות דף י"ב ע"ר שיטה ט' ש"ח צ"ל שם. שיטה י"ט הדברו צר"ל מדברי. דף י"ג ע"א שי' ל"ה דח"ש צ"ל הח"ש. שם ע"ב שי' כ"א אומ"ר צ"ל צו"מר. דף י"ד ע"א שי' ל"ה ואין צ"ל דאין:

סימן ד

שאלה אם מותר ללמד נערי בני ישראל לשונות הגוים הצריכים להם לקיום פרנסת'. מפי מורה ישראלי ומספרי היהודים המועתקים ללשון ההוא. ותחת השגחת ת"ח יראי ה':

תשובה הלשונות לא נאסרו בשום עת וזמן כדמשמע במסכת סוטה דמ"ט ובשלהי פ' מרובה. ובפרט בזה הזמן שבני ישראל מפוזרים ומפורדים בין האומות וצריכים הם לידע לשונם לצורך קיום פרנסתם פשוט הוא שאין לנו לאסור את המותר מן הדין כמתבאר מתשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ד ותט"ו ומתשו' הריב"ש בסי' מ"ה ומדברי הרב זרע אמת בח"ב סי' ק"ז והרב חתם סופר בח"ו סי' פ"ו:

השמטה ועיין בתשובת רב האי גאון הובאה בקונטריס שארית הנחלה צד י"ג. ועיי"ש להגאון המחבר שארינו ז"ל שהאריך בזה. וכן ראיתי עתה בספר מטפחת ספרים להגאון יעב"ץ ז"ל בדפוס חדש ח"ב צד ע"ה שכתב וז"ל הצריך פשיטא שאין קפידא ללמוד לשון גרידא. ממי נעלם שיוסף הצדיק ידע ע' לשון והסנהדרין היו צריכים לידע ע' לשון. והיא ודאי מעלה גדולה ויקירה. מי יתן לי מלמד ללמוד הלשונות אלך אליו במקלי ובתרמילי וילמדני. מי יתן ואמצאנו עטרה לראשי אענדנו. אבל כוונתנו הלא גלויה היא וכו' כי לא נתרעמתי אלא על הלומדים הלשון אצל ערלי לב ובשר. ומחנכים עצמם בלימוד מתוך ספריהם המיוסדים על אדני בוז וכו'. את"ד המצודקים ומכוונים לכל אשר כתבנו:

תקון טעיות דף ט"ו ע"ב שיטה ט"ו ס"ס צ"ל ש"ס. דטו"ב ע"ג שיטה כ"ט בפינו צ"ל בפיהו. שם שיטה ג"ל אשר הם צריך לומר ברחמיו:

סימן ה

הסכמת רבני הדור הע"י על כל האמור בענין מסכימים ומעריבים להרים מכשול מדרך עמנו:

סימן ו

שאלה אם מותר ללמד רווק סופרים היכא שלא נמצא להם מלמד נשוי אשה:

תשובה ראוי להקל היכא דלא שכיח מלמד נשוי כדי שלא יתבטלו לגמרי מת"ת. ובלבד שיצוו לאמותיהם שלא תראנה עם בניהן לבית ת"ת:

סימן ז

בענין כבוד ת"ח ס"ן. ליישב מה שהשיגו על מ"ש בזה בהגהת ס"ה ישרי לב חיו"ד אות ך' ס"ג:

סימן ח

שאלה במי שנדר סך מה להקדש. אי שפיר דמי לקנות ספרי הש"ס והפוסקים. או עדיף טפי לקנות ס"ת:

תשובה לדעת רובא דרבוותא חיוב ומצוה איכא לקנות גם ספרי הש"ס והפוס' ז"ל. ועל כל פנים אינו מקיים המצוה כהלכתה אלא בקונה ס"ת עם ספרי הש"ס והפוס'. ושם מבאר אי נשים חייבות במ"ע של כתיבת ס"ת:

השמטה ועיין בתשובת הרשב"ש סי' שכ"ד:

סימן ט

תשובת רב טבח'יא כמהר"מ סרוסי נר"ו במנהג העיר הזאת להטריף כשיש מכה ועוקץ עם סירכה. וש"וט בדברי הגאון מז"ה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א סי' ס"ב ובספר תורת הזבח אות ץ' ס"ב:

סימן י

תשובתי בעיקר דינו בקיצור. ותירוץ נכון לתמיהותיו על הרמ"ז ז"ל שם:

תקון טעיות שם ריש סי' יו"ד שי' ה' דביק צ"ל בדיק. שם דף ך' ע"ד שי' כ"ד בהכוונה צ"ל דהכוונה:.

סימן יא

חקירת חכם הרב הנז' הי"ו אם אירע שניטל הטחול וגם חסרה אונה אחת מהשמאל שיש לצדד לפי דברי השו"ג בסי' ל"ה שהיא כשרה ועוד האריך בזה כיעו"ש:

סימן יב

תשובה על דבריו אלו להבין אמרי בינה של הרב ש"וג בסי' ל"ה ובסי' ל"ו גבי אטום. ובמה שתמה הש"וג על הרב כנסת הגדולה בהג"הט ל"ג:

תקון טעיות דף כ"ב ע"א שי' ל"ב גבי קורא צ"ל גבה תורא:

סימן יג

גם את זה מהר' הנז' הי"ו בענין המנהג שנהגו שהש"וב לוקחים שכרם מהכשרות דוקא:

סימן יד

סובב הולך על הענין הנז' שמנהג רע כזה ראוי והגון לבטלו ואין לחוש בזה ללעז הראשוני' כי מקום הניחו לאחרונים לתקן:

תקון טעיות דכ"ג ע"ג שי' י"א ולעמידו. צ"ל ולהעמידו. שם שי' כ"ב להשיב אפי'. צ"ל להשיב אפו:

סימן טו

בענין תרנגולים המסורסים שהתירם הכנ"הג בסי' מ"ו:

סימן טז

בס' דרוסה כמ"ש הרמ"ז ז"ל בס' נדיב לב ח"א סי' ע' ומ"ש ע"ד הר"ב כפי אהרן נר"ו ביו"ד סי' ז':

סימן יז

בדין ודאי דרוסה שעברו עליו י"ב חדש אי יש להתיר. והעליתי דלגבי דידן אין לה התר:

תקון טעיות דכ"ד ע"ד שי' מ"ב וא"כ הדם צ"ל וא"כ הכא:

סימן יח

תשובת הרב מהר"ן הכהן ארייאש נר"ו מעוב"י אזמיר יע"א בענין זה ליתובי דעת עליון הגאון מז"ה בטיב טעם ודעת:

סימן יט

בענין נחיצת תנור וכירים מצוואת הר"י החסיד ז"ל דחמירא סכנתא ושומר נפשו ירחק מזה. ומי שלא ידע מצוואה זאת שפ"י:

סימן כ

בדין ערש ברז"ל שאינה קבועה בכתל שאסור לשכב יחד עם אשתו נדה. ולענין המנהג שנהגו להניח ילד קטן בין מטת האיש והאשה בימי הפרשתם. דשפיר דמי:

תקון טעיות דכ"ו ע"א סי' ט' בנקל. צ"ל בכתל:

סימן כא

שאלה באחים שהשיאו אחותם. ואביהם הניח להם קרקעות. ובעבור עישור נכסי נתחייבו האחים לתת ריוח ס"מ בכל שנה. אם יש בזה צד ריבית:

תשובה כל שהתנו כן קודם הנישואין הוה ליה כנותן מתנה ומוסיף דליכא איסור רבית ואפי' אחיה יכולים להתחייב כן. ושם הובאה הסכמת הרב הגאון ראש"ל נר"ו על זה:

סימן כב

ש"וט בספקו של מהר"י אסא ז"ל המובא בס' שמן המשחה סי' ג"ל לענין גבינה ובשר שבאו בחותם אחד היכי לדיינו דייני. ובמ"ש בזה מהר"י הלוי. נר"ו הו"ר בס"ה נדיב לב ח"א חיו"ד סי' יו"ד. ומה שהשיב עליו הגאון מז"ה ז"ל שם. וישוב נכון למה שתמה הרב כפי אהרן נר"ו בחיו"ד סימן ה' על הרמ"ז ז"ל:

השמטה עיין בס' שואל ומשיב מהדורא תליתאה ח"א סי' מ"ו:

סימן כג

במ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' מ"א הל' ט"ו. ומה שתמה ע"ד הרשב"א ז"ל בח"ד סי' פ"ט ומה שי"ל בזה:

תקון טעיות דף כ"ט ע"א שי' מ"ב דכבר כ' התוס' צ"ל דכבר תירצוה התוס':

השמטה עיין בתשובות הרמ"ץ הנדפס מחדש בא"ח סי' כ"ב:

סימן כד

שאלה אם מותר לספור ז' ימי חימוד בתוך ימי ההבחנה:

תשובה בעת הדחק ראוי לסמוך על הר"הג מהר"ח מודעי ז"ל שעשה מעשה להתיר:

השמטה ועיין תוס' יבמות דף ל"ז ע"א ד"ה רוב נו"בי מ"ק סי' ומ"ת אבן העזר סי' קל"ז וקל"ח:

סימן כה

שאלה מחזיר גרושתו והבא מן הדרך אם צריכה ז"נ:

תשובה מחזיר גרושתו ודאי צריכה ז"נ כפסק מרן הש"ע ביו"ד סי' קצ"ב. ומעט ש"וט בתשו' הריב"ש סי' תס"ב ודעמיה. אך להבא מן הדרך אינה צריכה להמתין כפסק רבני האחרונים:

סימן כו

בענין ס"ס אי בעינן מתהפך. ובמ"ש הרמ"ז ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' קנ"ו אי מעוט נגד רוב חשיב ס'. וישוב מספיק למה שהקשו ע"ד הר"הג ר"ל ז"ל בס' חקי חיים דקל"ה ע"ג והרב הגיד מרדכי בחא"ח סי' י"א:

סימן כז

ס"ת פסול שנתערב באחרים דיש להתיר מדין ס"ס. כס' גדולי אחרוני זמננו ז"ל:

סימן כח

מי שאכל ס' איסור ושוב נתברר שלא היה בו איסור. אי צריך סליחה וכפרה. ש"וט בדברי הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' קכ"א וביו"ד ח"ב סי' ז'. ובחא"הע סי' א'. ובח"מ ח"א די"ט ע"ד:

סימן כט

ש"וט בסוגיא דמס' ערכין דנ"ה בענין חייבי ערכין וחייבי חטאות ואשמות ובדברי התוס' שם והנמשך:

סימן ל

במה שתמהו על הרמ"ז ז"ל בס' חק"ל מה"ב סי' ח"י ועל מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סימן ק"ג וביו"ד ח"ג סי' ק"ד:

תקון טעיות דף ל"ה ע"ד שי' ט"ו כפרו. צ"ל בפיהו:

סימן לא

בדין מע"ל כל הדינים השייכים בזה והתנאים הצריכים כדי לדונו כמע"ל:

השמטה עיין ברוקח סי' רטו"ב ובס' תשובות יהודה יעלה הנד"מ בחיו"ד סי' שנ"ה ועתה נד"מ ס' ויאמר יצחק ושם בחיו"ד סי' ק"ב כתב בזה. וגם הוא ז"ל סמך ראשו ורובו ע"ד מהריק"ש ז"ל וי"ל על דבריו. אלא שאכ"מ:

סימן לב

תשובת הרב מהר"א עזריאל נר"ו על תשובתי הנז'. ואתייא תוך תוך הגהותי להציל עצמי מהשגותיו. ובעיקר הדין משנה ראשונה לא זזה ממקומה:

סימן לג

במ"ש בתשובה דלעיל דלוט הוה שכור וישן. לבאר זה. ודרך אגב עמדתי במה שהקשה הרב שאלת יעבץ ז"ל בח"ב סי' מ"ט וסי' צ"ז על מהר"מ א"ש ז"ל:

השמטה ועיין עבודת הגרשוני סי' כ"ז פנים מאירות ח"ד סי' כ"ב מהר"מ אלשקאר סימן צ"ד:

סימן לד

שאלה המסתעפת לג' סעיפים א' אם האדם בשבועה נאמן לומר חול"ן. ב' ברב שלקחוהו לזמן. אם אחר גמר הזמן יכולים להעבירו. ג' בנותן קאמביאל ביד שליש בלשון אסמכתא אי שייך ביה אסמכתא. והיתה תשובתי בזה ברחבה. והסכים עמדי הגאון מז"ה ר"ל ז"ל להלכה ולמעשה:

אבן העזר

סימן א

בענין קידושין לזמן. ש"וט במ"ש הכנ"הג א"הע סי' ל"ח וסי' זק"ן. ובס' חיים ושלום ח"ב סימן צ"ד. ובס' קמ"ר ח"א דס"ד. וכשואל ומשיב מ"ת ח"א סימן ל"ה:

סימן ב

שאלה ותשובה ארוכה מאר'ש בענין קנס שידוכין. ובכמה דינים המסתעפים ממנה. פעמים בארוכה. פעמים בקצרה. סובב הולך על פסק דינו של הרב כמהרי"ץ אבולעפיא נר"ו:

סימן ג

תשובת שובת הרב כמהר"א מאני נר"ו על דברי הרב מהר"יץ הנז' בתשובתו הנדפסת מחדש בספרו פני יצחק סי' טו"ב:

סימן ד

תשובתי שנית על השגות הרב פני יצחק הנז' הי"ו ולעצמי אני מציל. ובסופו כתב הודעה מהרב הנז' הי"ו:

השמטה שייכה לדמ"ח ע"ב במ"ש ע"ד מהרימ"ט ז"ל בסי' קל"ה. עתה ראיתי בתשובה כ"י מהרב הגדול כמהר"מ גאלאנטי ז"ל הבאה בספר הון יוסף ח"ב (כ"י) שכתב כדברי ממש שש לבי שכיוונתי לדעת עליון וז"ל וכתב מהרימ"ט בח"א סי' קל"ה וז"ל גם מה שטוען שבתו אינה מתרצית וכו' ע"כ

מפתחות והשמטות ותקון טעיות צ"ל לפי דעתו דתשו' הרא"ש ותשו' הרשב"א מיהו שלא עשו כתקון ח"ס וכן הביא הכנ"הג בהגהב"י י"ט משם מהר"א גאליקו ז"ל. וכ"כ צריך לחלק בין תשובת מהרימ"ט דסי' קל"ה למ"ש בח"ב ח"מ סי' צ"ח דהתם לא היה כתקנת ח"ס ומשו"ה פטר לה. וכן נראה דגם הרב המבי"ט בהאי שיטה קאי שכתב בח"א סי' פ"א וז"ל דבר פשוט הוא שאם בתו וכו' כי לא נתחייב לכופה בדברים וכו' ע"כ ואם איתא למה ליה להרב הא עדיפא מינה היל"ל דאפי' נתחייב לפיסה כיון שלא נתרצית אנוס הוא אלא ודאי דס"ל דטעמא משום שהיה בתקנת ח"ס ואונס לא פטר ליה. עכת"ד הצריכים כים לענייננו:

סימן ה

בענין יבום. היכא שהיתה לו משרתת ודימא מניה. וילדה בת שפוטרת אשתו מיבום וחליצה. והסכים ע"י הרב כמוהר"מ פארדו נר"ו:

השמטה בדנ"ב ע"ד שי כ"ד ובתשובת הרמ"ז ז"ל סי' ה':

סימן ו

על דברי מרן הש"ע בסי' קנ"ח. וכמ"ש ע"ז הר שואל ומשיב מה"ת ח"ד סי' כ"ז:

סימן ז

בדין חליצה כמ"ש הגאון שארינו ז"ל בס"ה חיים ושלום ח"ב סי' ק"ו:

סימן ח

בדין יבמה שנפלה לפני יבם עני ויש לו אשה ובנים ואינו רוצה לחלוץ. שראוי לכופו על על החליצה

סימן ט

בעיר שיש להם פחד לישא אשה גרושה מת"ח. והוא רוצה לגרשה יען אין לו בנים ממנה:

סימן י

סדר מינוי שליחות הגט שממנה הבעל שליח שלא בפניו ונשלח עם הבי דואר. ושם נסח ההרשאה שסידר לזה הר"הג שארינו במהר"מ חזן ז"ל עם מ"ש הוא ז"ל ההכרח שאלצהו על סידור נסח זה באורך:

סימן יא

בטוען על אשתו ששימשתו נדה. וש"וט כמ"ש בס' בן הרמה הנד"מ בד"פ ואילך. ובספר פני יצחק סי' ט"ו:

תקון טעיות דנ"ה ע"ג סי' י"א שי' כ"ג אשתו בע"ח. צ"ל אשתו בע"כ. דנ"ז ע"א שי' א' על אחרים. צ"ל אלא אחרים. שם ע"ב שי' ח' ואמרו אעפ"כ. צ"ל ואמרה אעפ"כ:

סימן יב

(נדפס בטעות י"א) שאלה ותשובה בענין עוברת על דת בבשר שאינו מנוקר. וש"וט במ"ש הרמ"מ ח"א א"הע סי' כ"ט וכמ"ש בהגהותי בס"ה ישרי לב חיו"ד אות ס':

סימן יג

במ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' יבום הלכה ג' ובמ"ש הטור בא"הע סי' קע"ג ועיי"ל סי' ה':

סימן יד

שאלה ותשובה בדין הפקר קידושין. ושם הובא הנסח מנוקה ומשופה והסכמות רבני דורנו הע"י:

תקון טעיות ד"ס ע"א שי' מ"ג אלא הפקעה. צ"ל לא הפקעה

סימן טו

מ"ש על הענין הנז' הרב מהר"ש זרקא ז"ל ותשובתי על דבריו:

השמטה ועיין מקור ברוך סי' י"ט אהל יעקב. ס"סי י"א:

סימן טז

שאלה הרוצה להשבע על כתיבתה כדי שלא יפסידו יורשיה. ע"מ שלא תפסיד מזונותיה:

תשובה יכולה אשה שתשבע שבועת אלמנה ולא תתבע כתובתה. ובאופן זה לכ"ע אינה מפסדת מזוניתיה:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה