שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן
חשן משפט · סימן ו
עוד בא מעשה לידינו בפותח חלון בעליתו לר"הר ומזיק בראיה לפתח חצר חברו הפתוחה לר"הר והניזק רצה לעכב על ידו. ודנתי שאינו יכול לעכב על ידו. כיון שפתח החצר פתוחה לר"הר והא בעי לאצטנועי מבני ר"הר. ולא נכחד ממני מ"ש מרן ז"ל בסי' קנ"ד ס"ג אבל פותח לר"הר חלון כנגד חלון ופתח כנגד פתח אם אינם גבוהים ד' אמות וכו'. ויש מקום לטועה לטעות ולומר דהיכא שחלון או פתח המזיק הוא גבוה כנ"ד שהחלון הוא בעליה שיכול הניזק לעכב. אך כל משכיל על דבר אמת ישכיל להבין שאין יכול הניזק לעכב על שכנגדו הבא לפתוח. אלא אם חלונו או פתחו גבוהים למעלה מארבע אמות. וזהו שכתב הש"ע אם אינם גבוהים ה"א כלומר חלון או פתח הניזק. אבל אם חלון או פתח הניזק הם למטה מד"א כנ"ד וכל הולכי ר"הר מביטים בו. אז גם אם חלון המזיק הוא למעלה מד"א אינו יכול הלה לעכב. שאומר לו הריני כאחד מבני ר"הר שרואים אותך וסוף סוף את בעי לאצטנועי ודבר זה ממקומו הוא מוכרע ממ"ש הטור ז"ל בסי' קנ"ד וז"ל לפיכך בעליה גם בר"הר אסור לפתוח כנגד חלון חבירו שבעליתו. והיא תשובת הרא"ש ז"ל בכלל ק' סי' ז' ושם כתב בפירוש דכיון דטעמא דיהיב גמרא הוא דאמ"ל סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני ר"הר. א"כ בעליה דבני ר"הר לא מצו חזו ליה מעכב עליו מלפתוח עי"ש דון מינה היכא שחלון הניזק נמוך ובני ר"הר מביטים בו שיכול חברו לפתוח בעליתו. ועיין תשב"ץ ח"ד סי' נ"ה. ועיין בתשו' מרן ז"ל באבקת רוכל סי' ק"ז ויש קצת תימה בדבריו ז"ל כאשר יראה הרואה. ומדברי רבינו יונה ז"ל שהביא הטור שם יתבאר כן ועיין פרישה שם:
והנה דבר זה קיימתיו מסברה דנפשאי מכח הדיוקים הנז"ל ושוב מצאתי להרב כנ"הג במ"ב בסי' קנ"ד הגהב"י ס"ו שהביא בפשיטות סברה זאת משם הראב"ד ז"ל וכ"כ הלחם שלמה דקכ"ב ע"ג והוא פשוט. ובר מן דין אומר אני דמאחר שזה מקרוב יצא דבר מלכות מאדונינו המלך יר"ה שכל אדם יכול לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון לר"הר ואין מוחה בידו. ובכגו"ד ודאי שהולכים אחר חקי המלך וכמ"ש הרשב"א ז"ל ה"ד מב"י בח"מ סי" קי"ז שכתב וז"ל זוהי שורת הדין אבל אם יש שם חקי המלך כמו שיש בקצת מקומות הולכים אחר המלכות ע"כ. והכי איפסקא הלכתא מב"ד הגדול שבירושלם תוב"א ומלכם בראשם הגאון מז"ה ראשון לציון זלה"ה ככתוב באורך בס"ה ישרי לב ח"מ אות ן'. וגם הרב מופת דורינו ראב"ד מקודש כמהר"מ פארדו נר"ו בספרו הנד"מ שמו משה בסי' כ"ב האריך הרחיב כמדתו הטובה והעלה כן להלכה ולמעשה ואכמ"ל בזה. ועוד אני אומר שמעיקרא אין דרך לעשות תשמיש צנוע בפתח חצר הפתוחה לר"הר וא"כ אין כאן טעם היזק ראיה כיון דליכא לא משום צניעות ולא משום עה"ר ג"כ ועיין להגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל ח"מ ח"א סי' צ"ח ועיין נדיב לב ח"א חיו"ד סי' ק"ו וסי' ק"ז: