אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק א אבן העזר › סימן לד

שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן

אבן העזר · סימן לד

סימן לג

וזאת תשובתי אליו

אחד מא'יר רב משרש'יא הרב המובהק פחד יצחק נר"ו והיה אדירו. אחד המרבה דברי שלום למ'ר. ואבא היום להגיד כי ישר מקבלה ואילך האחת אהובה רצוף אהבה כאן בד"ת במאי דש"וט בדברי מרן הגאון מז"ה הגדול זלה"ה בחק"ל א"הע סי' ח' שתמה כת"ר דאשתמיט מניה דמ"ור ז"ל סוגיא ערוכה ביבמות דע"ה ככתוב בדב"ק. ואנכי עפר עם כי אני טרוד כעת במאד מאד. גם כי הייתי עסוק בענין אחר. מ"מ פניתי אני לחזות בנועם דברי פי חכם. ורואה אנכי אחרי המחי"ר שאין מקום לקושיתו. ומה ענין שמיטה אצל הר סיני. והנראה שרו"מ לא דקדק יפה בחקירת מרן הגאון ז"ל שהיא בנשא ואח"כ נפצע אם חייב לגרשה אף אם אינו בא עליה ואם אינו מגרשה אם עובר בלאו. ולחקירה זאת אין ראיה מאותה סוגיא דיבמות שהביא כת"ר בדע"ה דקרי לה משתמרת לביאה פסולה דאורייתא. דמהתם ליכא למשמע מינה אלא שביאתה פסולה מדאורייתא. ומי לא ידע בכל אלה. ואין מקום לחקירה לחול אלא אם אינו מגרשה אף שאינו בא עליה אם עובר בלאו. ועל זה הביא סמך מההיא דיבמות דע"ט ומפרש"י בסוטה דכ"ו דמשמע דאיתיה בלאו וחייב לגרשה. ושוב חזר לחקור לשיטת הרמב"ם ז"ל בכגון דא שנשא ונפצע אם לא גרשה ובא עליה אי לקי. ותדע שכן הוא כוונתו ז"ל ממ"ש במפתחות שם וז"ל אם נשא בת ישראל ואח"כ נעשה פ"ד אי חייב להוציאה ואם בא עליה אי לקי ע"כ וזה פשוט בעיני:

ומה שהוקשה לו על ראיית אבונא מרנא ז"ל מפי' רש"י דסוטה שרש"י ז"ל סותר את עצמו וכמו שהקשו ע"ד מהרש"א בח"ה והמש"ל בפ"ב מהא"ב ה"ו ע"כ. ואנכי הרואה שראייתו של מרן החק"ל ז"ל היא אמתני ותקיפא דע"כ האי סריס אדם שכתב רש"י דאסור לקיימה איירי גם בנשאה בהתר. דאלת"ה לוקמה גם בסריס אדם וכגון שנסתרס לאחר שנשאה ולמה נדחק לאוקומי בס"ח דוקא. ובסריס אדם דהיינו שנפצע גם התוס' שם בד"ה אשת מודו דאסור לקיימה. ושוב מצאתי להגאון מז"ה ז"ל בחק"ל מ"ב חא"הע סי' ז"ך דקל"ג ע"ג שעמד בדברי רש"י הללו וס"ל דרש"י סובר דמתני' איירי בס"ח שנסתרס אחר שנשאה וכגון שנעשה סריס ע"י חולי דמותר לקיימה. ובסריס אדם אסור לקיימה והיינו ודאי אפי' שנסתרס אחר שנשאה. ועי"ש בסימן כ"ח וכ"ט מה שתמהו הרבנים הפוסקים ז"ל מדברי מהרש"א והמש"ל ז"ל שהביא כת"ר ומ"ש על דבריהם הרב הגדול צרור המור דודי לי זלה"ה באורך וכל זה נעלם מעיני דמר שיח"ל והא גרמא ליה לתמוה באופן זה. ועיין ג"כ בס' מראה הפנים בחידושיו על הירושלמי ס"פ ארוסה:

תו חזיתיה למעכ"ת שי"ל שרצה לפשוט בעיין דחולין די"ז לענין בשר נחירה שהביאו ישראל לארץ מהא דא דאמרינן הכא גבי פ"ד שנשא בת ישראל בהתר ואח"כ נפצע דא דאמרינן דהיא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא. ולא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי. ורצה לחלק כחי' של ס' בית שלמה ה"ד הרב נח"ב די"ד ע"א כיעו"ש בדב"ק נר"ו. אנא דאמרי יפה כיוין כי אין דמיון להא עם בשר נחירה והוא ממש דומה בדומה לכ"ג שגוף זה היה מותר לזאת עד שנעשה כ"ג. וגם זאת היתה מותרת עד שנעשה פ"ד וכ"ש. אבל הבשר הזה היה מותר מקודם בין בארץ בין בחו"ל. ועיין להרב צרור הכסף בד"ב ע"א וע"ב ואכמ"ל. וחפץ הייתי להאריך בזה כי יש בו כמה הלכתא גברוותא. ואולם צריך אני לחזור על לימודי הראשון שעדין לא השלמתיו. ואח'לה פנ"ק שאם יקשה לו דבר מדברי שישלח אלי דברו הטוב. כי מרוב הנחיצה שרציתי להשיבו דבר היום הזה קצרתי הרבה במקום שאמרו להאריך. וסמכתי על חכמת אלהים שבקרבו. ומעתה אשים קנצי למילין בתפלה לאל עליון שירום ויגביה כסא כבודו. ויהי כזית הודו. כאות נ"הר וקורין לה חכמה גם חסידא וכנא"ה המקוה חסדי ורחמי האל הזן הצעיר אליהו חזן ס"ט

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה