שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן
אבן העזר · סימן כו
מדורנוטלו קאסאבה יע"א
שאלה להיות שה"ר שלמה ן' גוייא תו' דורנוטל קאסאבה יע"א מזה ימים נשתקע שמו ומעשה שהיה כך היה שהלך מפה קאסאבה יע"א לעיר אחרת ששמה יורדיס עם סחורה ממאניפ'אטורה ועיר זאת היא רחוקה במ"ומ כ"ד שעות ושם אין בית ישראל כלל אלא היא עיר שכולה גוים ואינו בנמצא אלא ה' או ששה מבני ישר' שיושבים בחאן א' כל א' במשאו ובמתנו והר' שלמה הנעלם הנז' היה לו בחאן זה אודא שלו עם סחורתו וביום אחד הניח מקצת סחורתו באודא שלו ומקצת סחורתו לקח עמו והלך לכפר אחד סמוך לעיר כמו ד' שעות למכור שם ואחר ימים יצא קול שהרגו אותו להר' שלמה הנז' ואלו הישראלים היושבים ביורדיס שלחו כתב פה דורנוטלו קאסאבה י"עא לאחי הר' שלמה הנז' שהם ילכו ויבקשו הענין ואחד מאחיו ה"ר יצחק ן' ג'וייא הי"ו הלך לשם ליורדיס ומשם הלך לבקש ולחפוש אצל הזאביט מדימי"רניק שהיא עיר גדולה וכפר זה ששם נעלם ה"ר שלמה הנז' הוא תחת עיר דימי הנז' כי כך הוא דרך הזאביט שצריך לילך אצל הסאנג'אק באש'י שכל הכפרים הם תחת ממשלתו ותכף בשומעו הזאביט מדימיר'ניק שאחיו נאבד בכפר פ' תכף שלח והביא לאנשי הכפר הנז' ואיים וגזם אותם וגילו שהיהודי היה לן באודא של האייאן מהכפר וכשומעו הזאביט כן שלח והביא אותו לבן האייאן הנז' ודיבר עמו הזאביט בחכמה ובדעת ובפנים שוחקות באומרו כי הוא יגלה לו הענין ולא יענישו אותו כלל אלא אדרבא יגדיל אותו והשיב ן' האייאן להזאביט דברים אלו אשר הוא מגיד ומעיר אחיו של הנעלם הנז':
והנה בעתה במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דחתמין לתתא אתא קדמנא ה"ר יצחק ן' ג'וייא הי"ו אחיו של הנעלם ואחר האיום והגיזום קם על רגליו והעיד על נפשו וע"י איך בהיותו הוא בפני המושל של דימיר'ניק הנזכר אמר הגוי בן האייאן הנז' כדברים האלה. בו יאודי ביזים אודאדה ייאטיאורדי איקידה מיסורמאן וארדי אורדה או ייג'י כירליק אולדוליר באנה דירדיליר סאבאלה סין יאודיאי יולה ג'יקאר בי פ'ילאן יירדי ביקלידיס אולדורילום פארא סיני פאיידיריס סינינלאן בין סאבאלה יאודיאה דידים ייל סאנה פ'ילאן קייואי יוטוריאים אלייש ויריש איא אולור יולה ג'יקטיק אונלארדה דידיאי יידדי ביקליאור לארדי יאודיאה פ'ורדוליר טופ'יאי בינדא בו ייאנדה פ'ורדום ביר קורטום יאודיאה אולדורדוק. אולוסאנדה ילקטין סיקסאן גרוש בולדוק פ'איי איטיק מאלראנדה ביר או אלדיק קאלאן מאלי יימדוק פ'ילאן יירדי. אלו דבריו של הגוי בן האייאן ובשומעו הזאביט דברים אלו תכף שלח והביא את שני הגוים הרוצחים שגילה ן' האייאן ואיים וגזם אותם ותכף הודו כי כך היה הענין כמו שגילה ן' האיין הנז'. ופירוש אלו הדברים הם שהוא הוליך את היהודי באמצע הדרך באומרו שהיה מוליכו לכפר א' למ"ומ והרוצחים היו ממתינים באמצע הדרך כמו שכן הודיעו לו לבן האייאן ששם ימתינו וכשהלכו שם יצאו הרוצחים והרגו אותו לה"ר שלמה הנז' ולקחו שמונים אריות מכיסו והוא עצמו ג"כ הכה אותו בקורשום והמאניפ'אטורה שהיה עמו לקחו איזה חתיכות משם ואת השאר קברו אותו במקום מיוחד ואת המת שרפו אותו כדי שלא ימצא אבר ממנו ב"מ. ותכף בשומעו הזא'ביט הנז' תכף הלך עם משרתיו שם למקום זה שאמרו ומצאו כל הסחורה ממאניפ'אטורה הנז' שאמרו מרו שם קבור כאומרם ולקחו אותו ומצאו ג"כ חתיכות מהמלבושים של הנעלם חציים שרופים והפנקס של חובות ובכלל חתוכי המלבושים היה חתיכת הארבע כנפות וחתיכת חלוקו וחתיכת אבנט שלו של אני'ם טוב וחתיכת אבנט שלו ישן וכל זה לקח הזא'ביט ועשה אותו כמו משא וקשר אותו על הרוצחים וקשר אותם ושלח את הרוצחים לעיר הסמוכה לנו מאגנא'ציאה יע"א שהיא קאזה באשי ומאסמאטה (צ"ל זכרון עדות) אחת שלח הזא'ביט מדימיר'ניק להזאביט ממגאנא'ציאה מהודאת פיהם של הרוצחים וממאג'נאציאה שלח הזאביט אותם להרוצחים לאזמיר י"עא ששם הוא מקום הדין הגדול וכך היא דרכם וחבשו אותם בכבלי ברזל זמן רב שם באזמיר יע"א וכל החפצים והסחורות והפנקס שלו וחתיכי מלבושיו חציים שרופים הנם בידינו והרבה אנשים מבני משפחתו ואשתו ואחיו הכירו היטב כל המלבושים. כל דברי הרוצחים שהבאנו לעיל העיד בפנינו ה"ר יצחק בן 'גוייא הנז' אחיו של הנעלם ולראיה מהימנא באנו על החתום פה דורנוטלו קאסאבה יע"א בשליש התיכון לחדש סיון שנת התדי"ר ליצירה והכל שריר ובריר וקיים:
הצעיר חיים יו"ט הצעיר יהודה ערוך דאנון ס"ט ס"ט הצעיר רפאל יצחק פונטרימולי ס"ט
ועוד במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא ה"ר בנימין בן ג'וייא הי"ו ואחר האיום והגיזום באם לא יגיד קם על רגליו והעיד בתורת עדות גמורה בזה האופן אני בהיותי ביורדיס והעבירו דרך שם את הרוצחים הלכנו אצלם ואמר לנו בן האייאן שהיה עמהם או יאודיאה בין סיביף אולדום יולא ג'יקארדים או איקי אדמלארדה דירידי ביקלי אורלארדי וארדיק אוראייה אוולארדה טופ'יאי אטיליל יאודיאה בינרה ביר קורשום אטים אולדורדוק אולוסונודה ייאקטיק יאזיק איטיק אירי'פי והיינו ממש ככל הדברים אשר העיד בפנינו הר"יץ הנז"ל אשר שמע מפי הבן האייאן ולראיה מהימנא באנו על החתום פה דורנוטלו קאסאבה יע"א בשליש התיכון לחדש סיון שנת התדי"ר ליצירה והכל ש"וב וקיים:
הצעיר חיים יו"ט הצעיר יהודה ערוך דאנון ס"ט ס"ט הצעיר רפאל יצחק פונטרימולי ס"ט
ולפי שראיתי להרב בית שמואל בקונטריס עיגונא שהביא משם הרב המבי"ט דאין לסמוך על יאודי שמעיד ואומר כי גוי מסל"ת א"ל שמת פ' אלא צ"ל הדברים אות באות תיבה בתיבה שא"ל הגוי נדע אנחנו אם היה מסל"ת ודלא כת"ה שכ' להקל בסי' רל"ט דלאו כ"ע דינא גמירי וגם בין החכמים נפרש בכמה מקומות ודברים עכ"ל. ע"כ באתי לספר דברי הגוים ממש כמו שדיברו ופירשנו דבריהם וכמו שכן נהגו כל הפוסקים בדיני עיגונא ע"ש. על שאלה זאת השיב עליו הרב כמהר"ר חיים יו"ט דאנון ז"ל (והיא לא נדפסה בס' חיים ושלום ח"ב סי' ה') וזאת תשובת הגאון מז"ה זצוק"ל וז"ל. ראה ראיתי את השאלה על אודות הר"ש ן' ג' הנעלם שנתקבל עדות ה"ר יצחק בן ג'וייא הי"ו אחיו שהלך אצל המושל של דימיר'ניק לתבוע תבע דם אחיו שהרגוהו ואחר חקירות המושל מאנשי הכפר אשר נתברר מחבריו שהלך לשם כדי לחזור ליורדיס שהיה מקום חנייתו ולא בא העידו אנשי הכפר ההוא שהיהודי הנז' היה לן באודה של האייאן מהכפר הנז' והביא המושל לבן האייאן לפניו ושאל לו על אודות היהודי שלן בלילה בביתו והודה על הריגתו הוא ושני תוגרים אחרים שהסיתוהו ע"ז והביא גם כן להב' תוגרים הנז' ואחר האיום והגיזום הודו ג"כ הם על הריגתו וע"ז השיב תשובה מחיים בנינו זה החכם השלם והכולל רב ועצום כמה"ר חיים י"ט דאנין נר"ו דברים המצודקים כיד ה' הטובה עליו מתון ומסיק ובהס'כמה עלה לפום דינא דאשתו של הנעלם הנזכר שרייא להתנסבא ובעינינו ראינו דעיקר עדות הריגת הנעלם דנ"ד הוא מפי אח הנעלם ששמע בפני המושל מהרוצחים שהודו בפניהם שהרגו אותו כמבואר בשאלה וע"ז הביא ה"ה הפוסק הי"ו ס' מהרי"קו ותשו' מרן זל והמ"ב ומהר"ם מלובלין דהסכימו מו דמהני עדות הרוצח להתיר את האשה ומתשובת הרב ברכות המים ז"ל הביא סברת מהריב"ל דחולק על מהרי"קו והעלה בהתר אשה זאת בעדות הרוצחים הנז' וכל לגבי דידן לא הרוה צמאונינו בזה מאחר דבצפייתנו צפינו דמהריב"ל ז"ל לאו יחיד הוא בדבר זה והא איכא רבים ונכבדים דקיימי בסברתו נגד דעת מהרי"קו ז"ל הראשון אדם הגדול מהראנ"ח בח"א סי' ע"ה שכתב ע"ד מהרי"קו אלו הוראת הרב בזה תמוה ולא נמצאת לזולתו. גם מהרש"ך ז"ל בח"א סי' כ"ו הביא דברי מהריב"ל והסכים עמו וכ"כ מהר"ם אלשיך בס' קי"ח כדעת מהריב"ל דכל דע"י השלטון הודו לאו מסל"ת הוי גם הרב כנ"הג באות כ"ב הביא משם מהר"ש עוזיאל ז"ל שמהרשד"ם בסי' קס"ה ס"ל כמהריב"ל ז"ל ואחר כל זה הכבוד מי יקל ראשו כנגדם להתיר בהודאת הרוצחים דנ"ד כאשר מצאנו ראינו לגאון עוזינו מ"ור אבינו מלכנו ז"ל בחק"ל מ"ב הנ"מ בא"הע סימן ט' דהעלה דעדות ע"י יסורין לא היה מי שאמר דנאמן שגם מהרי"קו אין דבריו כ"א בהודה קודם יסורין וכמ"ש מרן ז"ל בת' בדעתו וכתב ומ"מ בהודה קודם יסורין כבר נתבאר דרבו המתירים נגד מהריב"ל ומהראנ"ח וכן הסכימו הרב פר"ח במים חיים סי' י"ב והרב עדות ביהוסף ז"ל סי' כ"ה מכל זה היה נרא' להתיר בנ"ד בהודאת הרוצח כיון שהיה קודם יסורין אבל אין זה עיקר מאחר דשני גדולי עולם מהריב"ל ומהראנ"ח חלקו שאין זה מקרי מסל"ת ומהרש"ך ומהר"ש עוזיאל ומהרח"ש והכרם שלמה אסרו מספק מי לא יחוש לדבריהם באסור א"א וכ"ש בנ"ד דצוה הפא'שה לאוסרו ותכף אמר שהוא הרגו וכו' כל כי האי הודאה על ידי יסורין חשיב דלכ"ע לא חשיב מסל"ת עכ"ד ז"ל. ומינה לנ"ד דהוי דומה לנדון רבינו הגדול ז"ל דאיום וגיזום של המושל הוי יותר מהנחת בית האסורים ואין מקום להתיר ברם מאחר דאזהרה שמענו מפי הרא"ש והרמב"ם ז"ל ה"ד מרן ז"ל בסי' י"ז ובת' דראוי לכל מורה לחפוש ולחזור על כל צדדי התר בעיגונא דאתתא חפשתי ומצאתי התר לאתתא דא כאשר ראיתי לרבינו הגאון מרנא אבונא ז"ל שם דבתר הכי צידד להתיר בנ"ד כן נמי גם אני ברגליו אעבורה להתיר בנ"ד מצד אחר ומימיו אנו שותים דכל מ"ש ניחא אם באים אנו להתיר בנ"ד מצד עדות השני תוגרים הרוצחים אה"ן דראוי לחוש ככל מ"ש:
ברם בנ"ד אין אנו צריכים לעדות הב' התוגרים הרוצחים הנז' כלל דבלתי עדותם והודאתם הרי די לנו עדות בן האייאן שהוא הבע"הב שאמר שהרגו הוא וב' אחרים ואחר הריגתו שרפוהו דבעדות עיגונא התירו על פי עד אחד גוי כידוע והרי הודאתו לא מבעיא דהיה קודם יסורין אלא אדרבא לה היה עליו שום איום וגיזום כי אם הבטחות להטיב עמו כמבואר בשאלה ובכה"ג ליכא למיחש למידי ובזה גם רבינו הגדול ז"ל מסכים להתיר וכמ"ש דהוי אומדנא דמוכח דאמת יהגה חכו משום הוצאת כליו וכ"ש בנ"ר דאיכא כליו ומלבושיו וחשבונותיו וכיוצא ובהסכמת הרב ברכות המים ז"ל בדעת מהריב"ל ז"ל דמודה בהכי וכ"ש לפי עדות השני מהר"ב בן ג'וייא שהודה הבן האייאן מסל"ת על הריגתו של הנעלם דיש להתירה בעדות זה בלי שום פקפוק ומ"נ למ"ש רבי' הגאון ז"ל להתיר בנ"ר וז"ל ובר מן דין יש טעם אחר להתיר בנ"ר ממ"ש מהר"ם בן חביב ז"ל בתשו' ג"ור ובס' עזרת נשים דדוקא בנדון מהריב"ל דהרוצח לא היה החמר של הנהרג וכו' אבל בנ"ד דהוא חמר שמסרו לידו היהודים להוליכו למקום חפצו וכשתפסו החמר שאלו לו היכן היהודי והודה שהרגו ע"כ שאמר אמת דאם האמת שהוא חי הי"ל לומר למקום פ' הולכתיו ע"כ. ומינה לנ"ד שההודאה היא מהחמר מהני ע"כ תו"ד ז"ל וה"ה לנ"ד שהבן האייאן הוא הבע"הב שלו שלן באותה הלילה בביתו ושוב לא ראוהו עוד דאם אמת שלא הרגו עליו להראות היכן הלך אע"פי דשניא טובא נ"ד דיכול לומר הלך בבקר מביתו כדרכו כל הימים מ"מ מידו יבקשו בטענה שהרגו בלילה בביתו ועליו הראיה דומיא דחמר ועיין עוד שם סעיפים להתיר דשייכי לנ"ד וראוי להתיר בשופי ותו אין לחוש על שלא הזכיר שמו וש"א וש"ע כל שידענו שעל האיש המבוקש הוא מגיד וכמ"ש ה"ה הפוסק הי"ו הטיב אשר דבר:
ועל החששא שלא אמר קברתיו אין לחוש כלל בנ"ד דכל עיקר דבעי' קברתיו אינו אלא כדי לצאת ידי ספק דאידמי ליה דמת דמטעם זה סגי באמר טלטלתיו לדעת הר"ן והריב"ש ז"ל וכל שמעיד על מיתה גמורה סגי ומסגי כמ"ש מהריב"ל ח"ב סי' י"ב ומרן ז"ל בת' וכתב הכנ"הג בתשובה חא"הע סי' י"ב דגם שחלקו על מהריב"ל בזה סוגיין דעלמא אזלא כמהריב"ל ז"ל וכן נהגו גדולי הדור וע"ש והרי בנ"ד ששרפו אותו עדיף מקברתיו ומ"נ דבעד מפי ער תלינן דהראשון טלטלו כמ"ש מהריב"ל ומרן ומהר"ש הלוי והרב"ח ז"ל. קנצי למילין אף אני בהס'כמה עליתי דיפה דן ויפה הורה ה"ה הפוסק נר"ו בשירותא דהאי אתתא דנ"ד אף ידי תכון עמו דאתתא דא אשת הנעלם הר"ש בן ג'וייא מותרת להתנסבא זו בלבד מבאר אני את דברי דה"ד אם הניח הנעלם הנז' זרע של קיימא הותרה האשה הזאת בעדות אחיו הנז' וכן נמי אם לא הניח זש"ק ויש לו אח אחר מלבד אחיו העד הנז' מותרת האשה הזאת ע"י יבום וחליצה של האחר אמנם אם אין לו זמן וגם אין לו אח אחר אסורה דאין כאן עדות כלל דמשנה שלימה שנינו ביבמות דקי"ח אין האיש נאמן לומר מת אחי ואייבם את אשתו ופסקו הטור וש"ע בסימן קי"ח וכאשר האריך עט"ר גאון עוזנו אבינו מלכנו ז"ל בחק"ל מ"ב א"הע סי' יו"ד דאם לא אמר ואייבם אלא מת אחי בלבד וסו"ד הסכים להלכה דאם אין לו זש"ק ואין לו אח אחר אינו נאמן לא לייבם ולא לחלוץ אלא דלפי עדות הב' של הר"ב בן ג'וייא אם אינו אחיו הרי הוא עד כשר מפי גוי וניתרת אפי' ליבום וחליצה אם אין לו בנים ואם הוא ג"כ אחיו של הנעלם יודיעו לנו לדעת מה שתעלה שורת הדין הנלע"ד כתבתי:
הכ"ד החותם פה אזמיר זמיר יע"א בר"ח אב הנחמות משנת התדי"ר ליצירה ברוב עז ושלום אנא זעירי שועל בן ארי:
הצעיר חיים דוד חזן ס"ט