שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן
אבן העזר · סימן ט
נשאלתי בעיר שיש להם פחד לישא אשה גרושה מאישה שהוא אדם גדול בתורה וכן אלמנתו. ואיש אין בארץ שישאנה. ואירע מעשה בא' מהגדולים שלא זכה להבנות מאשתו הראשונה ונשא אשה אחרת. ועתה רוצה לפטור הראשונה בג"פ והיא צווחא ככרוכיא ואינה רוצה לקבל גיטה. כי יודעת שתשאר עגונה כל ימיה. ועל זה לשאו'ל הגיעו את דבר המשפט ויבא שכמ"ה:
תשובה כבר ידוע ומפורסם שאסור לגרש אשתו ראשונה מפני שאפי' מזבח מוריד עליו דמעות ואסמכוהו אקרא דכתיב וזאת שנית תעשו וגו' כדאמרינן בפרק בתרא דגטין. ובשלמא אם עדין לא נשא אחרת ולא יהבו ליה אחריתי כל כמה דאגידא ביה קמייתא אפשר שהיה מקום להתיר לו לגרשה. אבל מאחר שהאלהים אינה לידו ומצא אחרת כאות נפשו. אין ספק שלא יוכל לשלח אשתו הראשונה כמ"ש מרן ז"ל בסי' קי"ט. והרשב"ש ז"ל בתשו' סימן קי"א כתב וז"ל ובאשה שאסור לגרשה והוא רוצה לגרשה והיא אינה רוצה חייב במזונותיה וכ"ש שאין ב"ד נזקקין לו לגרש ואני אומר דבי דינא דמזדקקי ליה משמתינן להו לפי שהוא עובר על דברי חכמים כדאמרינן בנדרים וכו' אלמא כל שאסור לעשותו לכתחילה ועבר הב"ד ההדיוט ההוא ונזקק לו משמתינן לההוא בי דינא וחייבים הבית דין למנוע הסופר לכתוב והעדים לחתום כיון דאיכא איסורא עכ"ל והם דברים ברורים לכל אדם. וכ"ש למי שהוא ת"ח וגדול בעירו דאיכא למיחש נמי לח"ה כידוע ועיין יכין ובועז סי' קכ"ב וקכ"ח ובתשב"ץ ח"ר סימן נ"ד ובהגהותי לס"ה ישרי לב א"הע אות ג' ס"ט:
ומה שטענה האשה שאינה יכולה להנשא לאחר לפי מנהג העיר. גם זו טענה ישרה היא כדי שלא להניח בת ישראל רכה בשנים צרורה וגלמודה כל ימי חייה. ומי יחוש בזה יותר מבעל נעוריה שאפי' נתגרשה מצוה בו לפרנסה יותר משאר עני כמ"ש רמ"א בהגה סי' קי"ט. כ"ש שעדין היא אשתו ואגידא ביה ושמו הטוב נקרא עליה שודאי דאסור לו לגרשה. וצא ולמד מב"ד של דוד שהתירו לו ליחד ולא התירו לו לגרש. ונר"ל טעמא דכיון שאסור לישא אשת המלך ואם יגרשנה תהיה צרורה כל ימי חייה אלמנות חיות לכן לא התירו לו לגרש. (ובמ"א כתבתי דלפי"ז אין ראיה מדהע"ה שקשים גירושין ושם יתבאר היטב). א"כ ה"ה בנ"ד שבני העיר נהגו סלסול בעצמם שלא ליקח אשה גרושה מאדם גדול בתורה. דכגון דא ודאי שקשים לו הגירושין יותר מכל אדם. וכן ראיתי להרמ"ז הגדול ז"ל בס' חק"ל יו"ד ח"ג סי' פ"ז שכתב וז"ל ומיהו נראה דבנ"ד דנתברר שאינה ראויה לילד ואין לה מקום שתנשא לאחר דרכיה דרכי נועם דכלי שנשתמש בו בכלל ג"ח הוא שיקימנה וכו' עיש"ב והרב הגדול נכדו ז"ל בס' חיים ושלום ח"א סי' ז' ה"ד הגאון מר זקנינו ז"ל והוסיף וז"ל הנה מבואר דחייש גם הוא לצער האשה כשלא תוכל להנשא לאחר וצריך הבעל לעשות על צד החסד שלא יגרשנה ויקימנה וכו' עי"ש דון מינה ומינה במכ"ש לנ"ד דמעיקרא אין הדין נותן לגרש אשת נעורים כדבר האמור. ות"ל שהבעל הנ'נו גדול בתורה ומשנתו משנת חסידים וכולו מחמדים. ובעבור זעם שלח והביאה אל ביתו כאשר היתה באמנה מנה אתו ויה"ר שהקב"ה יפקדהו בזש"ק כמוהו בדומים רבים ועצומים נטיעות דומות לשרשים כולם קדושים נסו"א: