שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן ריד
בשם ה' יום ג' כ"ו סיון תרמ"ה קרסניבראד. כ' י"נ הרב הגאון וכו' מ' אליהו פוסק נ"י אבד"ק מוחייליווקי:
מכתבו האיר מול פני וכו'. וע"ד שאלתו בא' שיש לפניו שידוך טוב. אבל שמו כשם המחותן. ומבואר בצוואת רבינו יהודה החסיד (אות כ"ב) ובס' חסידים (סי' תנ"ז) שלא יהי' שמו כשם חמיו. גם מסתפק ושואל באם יש לא' מהם שני שמות אם גם זה בכלל הצוואה:
הנני בתשובה בעזהש"י. הנה כ"כ בס' מזמור לדוד קט"ז בשם האר"י הק' ז"ל וכ"כ במשנ"ח. ועי' בשו"ת נוב"י מה"ת חאע"ז (סי' ע"ט) שהק' עליו והעלה דכל צוואת ריה"ח לא הי' אלא לזרעו. והובא דבריו בפת"ש יו"ד (סי' קט"ז סק"ו) ועי' בזה בשו"ת מהר"ם אש (חיו"ד סי' ס') שהסביר בטעמא דמילתא שראה ברוח קדשו שזרעו לא יצליחו בזיווגם הללו וכההיא דמו"ק (די"ח). ובשו"ת שם אריה חיו"ד (סי' כ"ז) העיר דריה"ח לא צוה רק לזרעו ממש ולא לדורות אחריו כי שמע מרב א' שהי' לו קבלה מאבותיו אשר בזמן המהרש"א באסיפת גדולי הדור והמהרש"א בתוכם ודברו ע"ד צוואת ריה"ח. ועמד המהרש"א ואמר אני מבני בניו שלו ובצוואתו כ' שלא יקרא איש מזרעו את בנו שמואל או יהודא. ואני זה שמי שמואל ושם אבי יהודא. דמזה מוכח שלא צוה לדורות אלא לבניו ממש ע"ש. ובשו"ת שב יעקב (סי' כ"ג) כ' ג"כ כהנוב"י. ומביאין ראי' מגמ' סוטה (ד"י ע"ב) א' שמואל סבא חמוה דר' שמואל. ובגמ' מנחות (דכ"ט ע"ב) רמא בר תמרא דהוא חמוה דרמא בר דיקולא. הרי הי' שם החתן כשם חמיו וע"כ דהי' רק לזרעו: אכן בס' דרכי תשובה ליו"ד (סי' קט"ז) מביא מגדולי האחרונים שהוכיחו בראיות ברורות דע"כ צוואת ריה"ח לא לזרעו בלבד אלא לכל ישראל נאמרו ועי' בס' מילי דחסידותא (אות ס"ו). ומה גם דהאר"י ז"ל ומשנ"ח. וכבר הביא השדי חמד ערך חתן כלה כלל ה' באריכות. ובשם מרחיד"א ז"ל. ובשו"ת דבר משה (סי' נ"ח) בשם הגה"ק ר' שלום רוקח ז"ל כי דרכו בקו' הי' תמיד להזהיר מבלי לזוז זיז כ"ש מצוואת ריה"ח שהי' לזרעו ולדורות והי' כמתרעם על הג' בעל חכ"א שכ' שהעולם טועים בזה דצוואת ריה"ח היא דוקא כשהם משולשים דכן כ' להדי' בס' חסידים (סי' תע"ז) דבעינן משולשים. והוא טעה בפשט דברי הס"ח. ועי' בס' דובר שלום בזה. ובשו"ת רמ"ץ חיו"ד (סי' פ"ז). ובשו"ת ח"ס אע"ז ח"א (סי' קט"ז). ושו"ת אבני צדק או"ח (סי' כ"ח). בשם זקינו השיב משה ע"ש. ובשו"ת מהרש"ם ח"א (סי' קל"ו). ובהגהותיו לס"ח (אות כ"ו). וכ"כ בס' יפה ללב ע"ד חכ"א כיון דקפידת שמות שווין מובא גם באזהרות האר"י ושם אין לפרש במשולשין דוקא. ע"כ אין להקל באין משולשין. ובשד"ח שם. ובס' שבעת תמרים. ובשו"ת צ"צ החדשים מביא בשם התניא שהקפיד ע"ז. ובאבני צדק אע"ז (סי' ד' וסי' י"ב):
אולם באם יש לא' ב' שמות עי' בפת"ש אע"ז, (סי' ב' סק"ז) בשם כר"ש שהגידו לו בהיות הגאון חת"ס בדרעזניץ עשה הלכה למעשה לשנות שם החתן ואז אין בית מיחוש כלל. ומה שלא הזכירו בתשובותיו לעצה זו משים דשם הי' זכות תורה ועדיפא לי' ע"ש. וראיתי בס' ליקוטי חבר ח"ג (ד"מ ע"ב) נהירנא כי מרן הח"ס זצוק"ל נשתדך עם בחור א' שהי' שמו משה וקודם קשירת התנאים שלח אליו בנו הגאון ר"ש מקראקא שיקרא לעצמו עוד שם אחר וקרא עצמו עפ"י עצת גיסו הנ"ל משה טביה עכ"ל, ובס' שלחן העזר מביא בשם וילק"י בשם הערוגת הבושם דאם החתן יותר מבן עשרים דמחויב כל רגע לישא אשה מכח לטותא דרבנן דאמרו תפח וכו' א"כ ליכא קפידא, מכח שמות שוין. אכן שם בסי' פ"ו הביא דאפילו בכה"ג טוב ע"י הוספת שם אחר ע"ש: ועד"ז שמעתי צחות בשם הגאון ר' ארי' ליב ז"ל קצנעלינבוגין אבד"ק בריסק ז"ל ששדכו חתן עבור בתו. והשיב שאינו יכול לעשות השידוך מפני ששם החתן כשמו. וא' השדכן ילמדנו רבינו. הא שם החתן שלמה, וא' הג' רא"ל הלוא שמי ארי'. ולפי חז"ל הנותן בתו לע"ה וכו' ככפתה לפני ארי'. ואין המדובר כ"כ בר אוריין. א"כ שמו ג"כ ארי':
שוב ראיתי בס' תולדות יהודא כת"י שכ' סיפר הגה"צ ר' פינטשא זצ"ל אבד"ק פילץ מגודל השמחה שהי' לדודו החי' הרי"ם זצ"ל בשידוך עבור נכדו החביב עליו כבבת עינו (בעל שפת אמת זי"ע) עם בת ח"ד ר' יודל מהענטשין ז"ל. וגם ידוע שמחמת חיתון זה שהי' שם אחד של השפ"א כשם ר' יהודה חותנו. צוה החי' הרי"ם מני שעת ההתחתנות לקרותו תחת יהודה לייביש אך בהשם ארי' ליב. וכן קראוהו לתורה. וכן חתם א"ע מני אז והלאה עכ"ל והיא מעשה רב:
וראיתי בהג' ח"א דפ"ה מביא מכתי"ק שו"ת נשאל דוד חאע"ז (סי' ל"ד) מהגאון רשכבה"ג מ' דוד אופנהיים ז"ל שכ' ובאמת מיום עמדי על דעתי הייתי מתמיה על קצת אנשים שנושאים את בנותיהם לאיש אשר שמו שוה לשמו ושניהם יש להם שם א' בשוה. וכדי להנצל מצוואת ריה"ח מוסיפין שם לאחד מהן לכינוי ועושין העיקר לטפל וטפל לעיקר כי היכי דלאשנויי השם ולא להוי שינוי מעשה רב להיות שם שמות עיקר בארץ ומאי מהני להם שטותם ומנהגם כי שם הילדות היא ופוטר את הטפילה טפל בלי מלח לקיים ברית עולם בכל זה הייתי כקורא תגר ולא ילד בולד התימה מאבות המשיגי"ם בהשג יד הכותבת טעם לשבח בדבר הזה:
אמנם אחר העיון מצאתי און מנהגן של ישראל תורה היא ושרי להו תגרא כי זכר לדבר מיהו איכא. מהא דאי' במס' סוטה (יו"ד ע"ב) אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמי' דרשב"א וכו'. הנה שיחות של ת"ח צריכין לימוד הא דקאמר שמואל סבא מה שאינו נמצא ברהיטא בש"ס כי אם מיעוטא דמיעוטא. אלא להראות דמהני שיטתא לסבא דלא להוי שם חמוהו וחתני' שוים כאחד והוסיפו לו הכינוי לקרוא לו בשמו שמואל סבא. ובאמת אמרו שם הנוסף הוא עיקר והראשון הוא טפל. וראיה לזה ממסכת ברכות (י"ג ע"א) כיוצא בדבר אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ולא שיעקור שם יעקב ממקומו אלא ישראל יהי' עיקר ויעקב טפל עכ"ל. נמצא שם השני העיקר ושם הראשון טפל ועל זה סמכו העולם בסמיכות זקנים מ"מ שומר נפשו ירחיק ממנו וכיוצא בזה עכ"ל:
וסיפר לי הגאבד"ק קוטנא שי' שפ"א שאל זקינו הגאון מאורן ש"י ר"י מקוטנא ז"ל את הרב ר' דוד זלמן אבד"ק אושענטשין. שעפ"י מקרה הי' בביתו. בעת שנשאל ע"ד שידוך מכלה וחמותה בשם א'. איך קורין לאשתו. והשיב 'רבנית' ועפי"ז פסק דלא שייך כלה וחמותה באם חמותה היא רבנית. ועי' לעיל סי' קמ"ט. וסי' ק"ח:
ואסיים בדברי שיחת חולין של ת"ח. אשר פ"א נתוערו יחדיו זקיני הגה"צ ר' אליעזר"ל דעם מגיד"ס מלובלין עם הג' ר'
שלמה דעם מגיד"ס מוולאדאווי ז"ל [אבי אבי חורגי עי' לעיל קמ"ט] ואמר ר' שלמה לזקני ר"א בזה"ל ר' לייזרל. אפשר וועלין מיר זיך משדך זיין. והכונה הי' אז על בנו הבחור ר' משה פישל. שישא את אמי ע"ה בת זקני ר' שמואל אליהו ז"ל. בן זקני ר' לייזרל [עי' לעיל סי' ע"ב]. והשיב זקיני ר"א. הלוא העולם מקפידין בשידוכים שלא יהי' שיווי שמות ואותי קוראין העולם ר' ליזרל דעם מגידם ואת כבודו קוראין ר' שלמה דעם מגידם. ולא נעשה השידוך. וזקני רש"א לקח לחתן את אבי המנוח ז"ל ור' שלמה [בן המגיד הגה"ק בעל שו"ת מהר"ם רוטנבערג האחרונים אבד"ק וולאדאווי. קאזמיר] השיא את בנו לבת הגה"ק ר' חיים אליעזר וואקס ז"ל אבד"ק קאליש בעל נפש חיה. ואחר זמן קצר נפטר אבי המנוח זצ"ל וגם נתאלמן ר' משה פישל רוטנבערג ל"ע. אז נשא את אמי ע"ה. ודרו יחדיו ערך ארבעים שנה. ונתקיים השידוך שהי' המדובר בימים מקדם:
ידידו בלונ"ח: