שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן ריג
בשם ה' יום ג' עקב תרנ"ג פלונסק. לכבוד י"נ המופלג ויר"א וו"ח וכו' מ' משה'לי סופר סת"ם נ"י בק' קרסניבראד:
מכתבו היקר קבלתי. ובו ראיתי עג"נ כי חושש הוא אשר בשביל זה שהנני עוקר דירתי מק"ב לכאן. אתן לגמור כתיבת הס"ת אשר הוא כותב לי לסופר מפה. בל יחוש מאומה. כי בל"נ לא אשנה ח"ו מהחוזה אשר עשיתי עם כ"מ. והמתחיל במצוה אמור לו גמור ברצות השי"ת. ואשלח לו מכאן בכ"ע מעות לקנות עבורי העורות. ולעשות הגויל. ולכתוב הלאה כמו עד עתה. וגם כ"מ ישמור את כל התנאים אשר התניתי עמו בנוגע לטהרת וקדושת הכתיבה. כאשר הוא מוחזק אצלי ליר"א מרבים. וגם אבקש מהרב אשר יהי' נבחר במקומי אי"ה. שיעשה לי הטובה הגדולה אשר בכל יום ועש"ק שיביא כ' יריעה שלימה אליו יקראנה ויראה אם היא כשירה בלי פסול ח"ו. כפי המדובר וכפי הנהוג בינינו עד כה. ואקוה כי הרב החדש למעני יעש. והיה כאשר יגמור כ' הס"ת. אז אקח אותו לכאן על הוצאותי. ואעשה אי"ה כאן הסיום בקהל ועדה. ונגיל ונשיש בזאת התורה כנהוג:
וע"ד שאלתו במה שנוהגים בשעת סיום ס"ת שמחלקים כתיבת האותיות. והלוא יש חשש ממה שכ' בש"ע יור"ד סי' רפ"א (מגמ' גיטין דמ"ה) ס"ת שכתבו אפיקורס ישרף וכו' ס"ת שכתבו מסור וכו' ושמא יש בין הכותבים כזה ח"ו. כבר דיברו בזה. ועי' בס' ישועות חיים מהגה"צ ר' חיים ישעי' הכהן מראחוב זצ"ל (מ"ז ע"ב) וז"ל:
גם מהראוי שהרבנים יבטלו מנהג כתיבת האותיות שנוהגים בהתחלת הספר ובסיומו כי רבת המכשלה. כי כותבין צעירי שנים אשר אין להם בנים וחתימת זקן. וידוע דבדאורייתא לא סמכינן אחזקה דרבא ואף גם זאת שהכתב מנומר ורבותינו אמרו שיכתוב בדיו נאה. ע"י לבלר אומן. ומה לנו להתחכם היפוך דבריהם. וגם שמפני הטירוף קצת מהכותבין אין אומרים שכותבין לשמה וגם בעיירות גדולות נמצאים לפעמים אנשים שאינן כשרים עפ"י דין תוה"ק לכתוב ועכ"ז מזמנין אותם לשמחה זו מפני הכבוד. וגם הם כותבין וממקצת סופרים מומחין ויראים שמעתי שאח"כ מוחקין כל אלו האותיות וכותבין אחרים ומה יגונה למחוק אותיות בס"ת שכולה שמותיו של השי"ת אוי לנו מה הממון עושה ובכן מהראוי לבטל זה המנהג רק מי שירצה שיהי' לו חלק במצוה זו יתן להסופר שכר כתיבה ויעשיהו שליח לכתוב במקומו וקי"ל שלוחו של אדם כמותו לכל דיני התורה ועיין בגיטין (דף כ') והכא איהי קא כתבה ועיין שם בראשונים שמי שמשלם השכר נחשב הכתיבה על שמו ע"ש:
ומונח תח"י העתק ממכתב שכ' אדמו"ר הגה"ק מגור בעל שפ"א זצ"ל לחותנו הרה"ג ש"ב ר' יודל קאמינר זצ"ל מחענטשין וז"ל:
וע"ד הסעודה אחשוב שלא לערב שמחה בשמחה. וגם אולי יהי' כ"ת עוד בר"ח סיון בביתו נכון יותר לסיים הספר בחודש המיוחד לקבלת התורה. ראיתי באיזה ספר אפשר בשל"ה או בסדר היום כי נכון ליתן הס"ת לבהכ"נ או לבהמ"ד בחג השבועות. אך אין העולם נוהגין כן בעבור שהמנהג להוליך הספר בעת הסיום. עכ"פ בחודש הזה נראה נכון יותר. וע"ד כתיבת האותיות נראה שהוא כבוד התורה לכבד לאנשים. וגם אם נמצא ביניהם אנשים פחותים אין למנוע בעבור זה בשגם הסופר מתקן אח"כ האותיות. ומצוה בו לא שייך בזה כי ביד כ"ת לכתוב כמה אותיות שירצה לבסוף והמה יכתבו מקודם איזה אותיות, והש"י יתן ויהי' לו לברכה והצלחה לו ולכל ב"ב. ונזכה לקבל חג הבע"ל בשמחה וכשרות כאות נפשו ונפש חתנו הדו"ש הק' ארי' ליב: עכל"ק. ויש הרבה לדבר בזה. אבל טרדותי מרובים. אלו נכנסים ואלו יוצאים. כנהוג בבוא רב חרש העירה והעיר גדולה כ"י. וגם עדיין לא הובאו ספריי לכאן ואין אומן וכו'. וכבר אמר החכם הקדמון. גני ופרדסי ספריה. אם אצמא הנה נהריה. אם ארעב הנה מגדיה:
ידידו בלונ"ח: