אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן ריב

סימן ריא

ב"ה א' חיי תרס"ב פלונסק. לכבוד ש"ב י"נ הרב הגאון וכו' מ' משה פערלמוטר מו"צ בק' לאדו:

מכתבו והקונטרי' מס' תרשיש שהם האיר מול פני, ואשר ביקש הסכמתי וכו'. ועל דברי תורה. ארשום לו איזה דקדוקים. א) ברש"י ברכות (די"ב ע"ב) על עול מצות ועשיתם את כל מצותי. ובגמ' איתא וראיתם אותו וגו'. ב) ברש"י (ר"ה דכ"ט) והיה כאשר ירים משה וכו'. ואחרי שלא הוסיף רש"י מאומה ממה שכ' במשנה למה הביא זאת. ג) ברש"י (גיטין דנ"ו) שדא ביה מומא בניב שפתים. שפה העליונה וכו'. ובפרט אשר נוגע גם להלכה עי' ברמב"ם (פ"ז מה' ב"מ) דהוי מום אפי' באחת משפתים. ויותר קשה דהא אין דרכו של רש"י ז"ל לכתוב דבר הלכה בפי' הגמ' אם לא שמוכרת לכתוב הדבר הלכה מפני שנוגע לפי' הגמ'. ד) ברש"י שם הוו להו וכו' לא חשב מלחא ומשחא. ואפשר משום דמלח דבר קל כמש"כ בחינוך (מ' קי"א) וממילא לא חשב גם משחא שחישב הגמ' אחר מלחא שהיא רק לטעמא ולהטעים. אבל חידש ברש"י שם אח"כ קלינהו להנך אמברי וכו' דלא חשב כלל גם חמרא. ה) בגיטין שם לכאור' הא היו יכולים להביא הקרבן לפני הקיסר ולהראות לו המום אשר לדידן הוי מומא. ושיתן להם קרבן אחר ויקריבו. וממילא ראי' דלא מרדו בו יהודאי, ואפשר דבאופן זה הי' הקיסר הורג לב"ק שעשה המום והבלבול. והוי בכלל פסקו של ר"ז בן אבקילוס. המטיל מום בקדשים יהרג. וחזו עד כמה עון המסור. והובא שם בראש הס' תרשיש שהם המו"מ שהי' בינינו. גם בדבר השאלה בטריפות בפסקו של החינוך ב"י (סי' מ"ד) הובא בבאה"ט (סי' ל"ג סקט"ו), ובדרכי תשובה שם (אות קכ"ח). בשם שו"ת אמונת שמואל ואכמ"ק להאריך:

ש"ב אוה"נ:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה