שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן רטו
בשם ה' יום ועש"ק חקת תרנ"ג קרסגיבראד. לכבוד ש"ב י"נ הנניד המופלג הנכבד וכו' מ' שלמה יוסף נ"י מיכלזאהן בק' פלונסק:
ע"ד שאלתך אודות צוואת זקנינו רבן ומאורן של ישראל בעל תוספות יו"ט זצ"ל לעשות סעודה וקורין המגילת איכה. כנא' שם:
אמנם כן הנני עכשיו אני קובע גם יום משתה ושמחה את יום הא' לחודש אדר משנכנס אדר מרבין בשמחה והוא השני לר"ח לדורותיכם עד עולם עלי ועל בני ובנותי וחתני וכלתי כי בו ביום חזר העטרה ליושנה להיות אב"ד ור"מ בקהילה קדושה הגדולה קראקא עם הגליל (זאת הי' בשנת ת"ד) וכו' ע"ש. ומסופק לך בשנת העיבור אם עושין באדר א' או באדר שני: תדע כי שאלתי זאת לש"ב הגאון הג' ר' יצחק זצ"ל פיינגבוים ראב"ד בווארשא והשיב לי וז"ל ע"ד סעודת תוי"ט אני עושה תמיד באדר שני כמסקנת המג"א (סי' תרפ"ו). ואופן ההתקרבות שלנו כי אבי הר"ר ישראל איסר היה חתן הרה"ג ר' נפתלי הירץ פיינליכט מפה. חתן הגאון ר' מיכל אבד"ק קאלשין מגזע רבינו תוי"ט. וזקינו ר' שלמה מקאלשין [אבי זקיני הר"ר מאסיל מקאלשין בע"ס מאמר מרדכי] בכל עת בואו לווארשא יסור תמיד לבית אמי ע"ה. כי היה דודה אחי אמה ע"ה עכ"ל ועי' בס' בית משולם דל"ט:
אגב ארשום לך את המי שבירך שיסד זקנינו בעל תוס' יו"ט שיאמר החזן מידי שבת בשבתו בקול רם בבהכנ"ס וזהו:
מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה הוא יברך השומר פיו ולשונו מלהפסיק בשום דבור מן ברוך שאמר עד גמר התפלה ובשעת קריאת ספר התורה שבצבור אפילו בדברי תורה איזו דיבור כל שכן בשיחות חולין וספורי שמועות ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בתורת משה רבינו ע"ה ובכל ספרי הנבואות. יראה זרע כשר חיים וקיימים ויזכה לשני שלחנות שבשני עולמים שהם העולם הזה שעליו נאמר והנה טוב והעה"ב שהוא יום שכולו ארוך וגם טוב ונאמר אמן. (המי שבירך נמצא באוצר הספרים אשר באוקספורד. ונדפס בס' ויעש אברהם דט"ז):
ובספר וילקט יוסף משנת תרס"א (סי' ר"ג) מביא מזקנינו התוס' יו"ט שתיקן בעיר וויען לומר בכל יום קודם התפלה מ"ז דברים ובידינו הם רק עשרת הדברים. ובס' ממשה ועד משה (ד"ע ע"ב) כ' דאחר העיון מצא כמעט כל מ"ז סימנים נכללים אות באות בעשרת הדברים אשר לפנינו. והם ע"ד משנה (תמיד פ"ה). ובגמ' ברכות (די"ב) וירושלמי ברכות (פ"א הי"ז). ולעשות זכר לתקנת אנשי כנה"ג שתיקנו לומר עשרת הדיברות שניתנו בסיני תיקנו אח"כ עשרה ברוך בברוך שאמר עי' בסידור רשב"ן סי' ל"ח:
א) מצוה ראשונה היא לאהוב את ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו ולהאמין בהשגחתו ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם כשתאמין באמונה שלימה שעיניו ית"ש על כל דרכי איש והוא בוחן לב וחוקר כליות. כי מי שאינו מאמין אשר הוציא אותנו מארץ מצרים גם באנכי ה' אלהיך אינו מאמין. ואין זה יחוד שלם. כי זה הוא סגולת ישראל על כל העמים. וזה יסוד כל התורה כולה:
ב) להתרחק מאד מכעס חגאות מליצנות מלשון הרע ורכילות משקר וכזב מאונאות הבריות הן בממון והן בדברים ומקנאתם ושנאתם:
ג) שמור העתים הקבועים לתפלה. וכשיגיע עת התפלה הנח כל עסקיך ותתפלל. וקבע עתים לתורה בכל יום ומכ"ש בשבתות וימים טובים. כי תחלת דינו של אדם הוא קבעת עתים לתורה:
ד) משיתחיל ברוך שאמר עד סוף התפלות אסור לדבר אלא ליתן שלום ולהחזיר שלום ולא בעת שאומרים הלל ובקריאת התורה. ושיחה בטלה אסור לדבר גם אחר התפלה בבית הכנסת:
ה) אסור להסתכל באשה שהיא אסורה לו:
ו) אסור לכנות את חבירו בשם גנאי. אסור לקבל לשון הרע. אסור לישב בישיבת קרנות עם עמי הארץ אסור לעשות מלאכה ערב שבת עם חשכה. ויקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת בעוד יום:
ז) אל תצא לריב מהר ותתרחק מן השבועות ומן הנדרים כי בעון נדרים בנים מתים. וכל דבורך במאזני צדק תשקול. ויקל בעיניך הוצאות ממונך מהיצאות דבורך. ופיך אל ימהר להוציא דבר רע עד אשר תשקלהו במאזני שכלך:
ח) החיוב להתוודות כל העונות ערב ובוקר:
ט) פלס מעגל רגליך לישר עצמך בדרך הממוצע בכל הענינים ואל תט ימין ושמאל בקש שלום ורדפהו ומחברת פועלי און הרחק:
י) כבד את הוריך ומוריך. הט אוזן למוכיחך. לא תחמוד את אשר לרעך.
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. לא תקום כאיש עצל ממטתך. כי אם בזריזות כדי לעבוד את יוצרך. שמח בחלקך ואז טוב לך כמ"ש אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב. אמן כן יהי רצון שמעתי שא' בא אל הגאון בעל נוב"י לקבל ממנו סדר תשובה על חטאיו. וציוה לו שילמוד משניות עם פי' התויו"ט ז"ל. וראיתי בהק' ס' חמדת דוד מהרה"ק מניישטאד ז"ל אשר פ"א התאכסן אצלו הגאון ר"י מקוטנא ז"ל ושמע את לימודו וכו' ושבח הגאון את לימודו מאד. בפרט בדבר לימוד המשניות עם התוס' יו"ט ז"ל. ואמר שאין יודע אם יש עוד א' שלומד משניות עם תיו"ט כמוהו:
וכבר נדפס ממני תולדות זקני התויו"ט זי"ע בראש ס' מגילת איבה (ד' לאדז תרפ"ח) ועי' בהקדמת ס' חפץ ה' להגה"ק בעל אור החיים. שלמד תורה לשמה. ויש לו סימן ע"ז לאשר כיוון כמ"פ לדברי הרמב"ן והר"ן והתוס' יו"ט ז"ל ע"ש באריכות נפלאות:
בחידושי הבאתי דברי זקני התוי"ט בשבת (פ"א מ"א) ומה שתמהו עליו הגאונים ר' נתן אדליר וח"ס. ותוס' רע"א. ובשו"ת כתב סופר חאו"ח (סי' מ"ח). ועי' תפארת ירושלים שם.
וכבר קדמם זקני הגמהר"צ אבד"ק ברלין בס' צבא רב שנדפס על ידי' ת"ל ואכמ"ל:
ש"ב דו"ש: