שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן רה
בשם ה' יום ה' פנחס תרנ"ט פלונסק. לכבוד י"ג הרה"ג מ' אליעזר יצחק שפירא נ"י בק' קאליש:
מכתבו האיר מול פני וכו' ואשר הק' על מהר"י מיגאש בתשובותיו (סי' מ"ה) שכ' וז"ל ודקא שאל מר כמה מן טברי' לציפורי. מסתברא לן דמקרבי להדדי ובתוך תחום שבת קיימא וכו' ע"ש ראייתו. והקשה ממדרש רבה (איכה פ"ב י') דכרם גדול הי' לאדריינוס י"ח מיל כמטבריה לציפורי. וראייתו מגמ' (שבת דק"ד) כ' אות א' בטברי' וא' בציפורי יש לדחות וכו' עכ"ל: הנה האמת כי כדברי המדרש איכה הוא גם בירושלמי תענית (פ"ד ה"ו). וראיתי בירושלמי סנהדרין (פ"ג ה"ב) זה אומר נלך לדין בטברי' וזה אומר בציפורי שומעין לזה שא' בטברי' באינון דהוי יתיבין בחדא משכונא מן הכא להכא ט' מיל וכו' מבואר ג"כ דהוי י"ח מילין. ושם בגליון הירושלמי בהגהות ציון ירושלים כ' זה אומר בטברי' וכו', מן הכא להכא ז' מילין מן הכא להכא ט' מילין צ"ל מכא לכא ט' מילין כמ"ש הפ"מ ובמה"פ בשם הרמב"ן ונמוק"י בחידושיו וכן מצאתי בבעל עיטור בס' גט חליצה שפי' רבינו משולם שי"ח מילין בין טברי' לצפורי. וכן במדרש איכה על פסוק בלע ה' ומהתימא על הר"י מיג"ש בתשובה סי' מ"ה שפי' דטברי' וציפורי בתחום א' היו ולכך אמר יהי חלקי ממכניסי שבת כו' וכאן מבואר דהי' י"ח מילין ביניהם וכו' מ"ש. ובמשניות ובגמ' שבת שם בהגהות הג' רע"א ז"ל. וא"כ כבר דיברו מזה:
וראיתי בס' א"י שכ' אשר עיר ציפורי הי' שם כמה וכמה מחלקות. וגם בגמ' ב"ב (דע"ה ע"ב) דאר"י אני ראיתי ציפורי בשלוותה והי' בה ק"פ אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה. ובגמ' ברכות (ד"ח) דר"א ור"א הוי להו תליסר בי כנישתא בטברי'. דהיתה עיר גדולה והמה עירות בגליל העליון בא"י ולפי חז"ל נקראת ציפורי בתקופת המקרא קטרון שהיא בנחלת זבולן (שופטים א' ל') או רקת (יהושע י"ט ל"ה) כמבואר בגמ' מגילה (ד"ו) תכונת העיר היתה על ראש גבעה. ולכן נקראת ציפורי שיושבת בראש ההר כציפור (מגילה שם) רחוקה ט"ז מיל מכפר חנניה בצפונית מערבית. וט"ז מיל מכפר עותני שבדרומית מערבית (בכורות נ"ח). וי"ח מיל מטברי'. אך לפי איזיביוס והירונימוס רחוקה רק עשרה מיל מטברי' והיא למערב הר תבור, שעה ומחצה לצפונית מערבית של נצרת. ובדרום המישור אלבטיף קרוב לחצי שעה ממנה דרומית מזרחית במורד ההר על דרך נצרת יש מעין גדול נזכר בכתובות (פ"א י') וממנו נכנס צנור העיר (ירושלמי מו"ק פ"א ב') ולדעת הערוך הי' שם קרנה של ציפורי (מגילה ה') או קרונות של ציפורי (כתובות ט"ו) הנקרא ג"כ שוק של ציפורי (תוספתא כלאים פ"א. ירושלמי ברכות פ"ד ו'. כתיבות פי"ג א'). ובעת ממשלת הרומיים כאשר נחלקה הארץ ע"י גביניוס לחמשה גליליות שבכל א' תהיה סנהדריא מיוחדה. נבחרה אז ציפורי לעיר של סנהדריא בעד ארץ הגליל. והוא "ארכי הישנה של ציפורי" (קדושין פ"ד ה') והוראת ארכי כי היתה עיר ששמה "ישנה" סמוך או בתוך ציפורי כפרש"י והערוך. ואולי הוא מקום דייני צפורי (ב"ב פ"ו ז'). כי ארכי היא מלשון ערכאות. והמבצר היותר חזק בציפורי נקרא בפי חז"ל 'קצרא הישינה של ציפורי' (ערכין פ"ט ו'). והיתה מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ (תוספתא שבת פ"ד. ירושלמי שבת פט"ז ז'. שבת קכ"א):
שם היה מגורת הרבה תנאים ואמוראים כמש"כ בש"ס במקומות הרבה. בימי ר' מני סבלו יושבי צפורי עול גלות הרומיים (ירושלמי פסחים פ"ד ט' ב"מ פ"ח סנהדרין פ"ג שבת קמ"ה.) ואולי היה אז ארטבון שבדק מזוזות בשוק העליון של צפורי. והקסדור הענישו בתשלומי כסף אלף זוז (יומא י"א ע"א). שם הי' ר' יוחנן (קדושין פ"א. שמו"ר פכ"ב). והוא יצא לטברי' מפני ר' חנינא (ירושלמי ביצה פ"א א'). שם הי' ר' פנחס שבקש ללמוד את השם המפורש מרופא אחד (ירושלמי יומא פ"ג ז'). ידועים היו לשם המקולים של צפורי (שקלים פ"ז ב'). וטבחי צפורי היו אומנים מפורסמים והיה להם ראש (ב"ק צ"ט. חולין נ'). התעסקו בגידול דבורים ובכתישת חיטים ובעשיית גריסין (ירושלמי פאה פ"ז ג). ובגמ' מו"ק (די"ג). ועוד יש להאריך ממקורי חז"ל בנוגע לצפורי וטברי' הרבה ענינים. ואשר עפי"ז מיושב קושייתו על הר"י מיג"ש ז"ל. דענין התחום שבת. וענין הנ"ח מיל.
היו במקומות שונות וצדדי העירות והבן:
ידידו בלונ"ח: